האם הולך ופוחת דור המהנדסים?

"לא לכל תפקיד צריך את השפיץ של בוגרי הטכניון". כך אמר שלמה פשקוס, רכז ההשכלה הגבוהה במשרד האוצר, במהלך פאנל שהתקיים במסגרת כנס אפקה הראשון.

לדבריו, "יש בישראל פוטנציאל גדול שאינו ממומש. טוענים שחסרים 2,000 מהנדסים בשנה – הפער בין הדרישה לבין מה שהאוניברסיטאות מוציאות. אני מסכים עם זה שכמה שיותר מהנדסים יהיה יותר טוב. אנחנו עוד רחוקים מנקודת האופטימום. זו בעיה מסוג הבעיות שאין להם קליע כסף, אלא נדרשת שותפות של כל הגורמים כדי לשפר את המצב. כבר היום רואים שינוי בתוך מערכת החינוך, אך נדרשת גם התגייסות של מערכת ההשכלה הגבוהה".

פשקוס הסביר כי "בשנים האחרונות שמנו דגש על הגדלת מספר המהנדסים. החוסר הגדול הוא בעיקר בקצה העליון של הטלנטים. ככל שהתעשיה בישראל תמשיך לחפש אך ורק את הטופ-טלנט מהטכניון יש גבול ליכולת ולרמת ה-IQ. התעשייה צריכה להבין שלא כל אדם תחת חטיבות המו"פ חייב להיות המהנדס הכי תותח".

מימין: סא"ל (מיל') אורלי גרי, מנהלת תיכון קדימה צורן; זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור; סא"ל קרן בן נתן קרוגר, ראש ענף התכנון והמחקר בצה"ל; שלמה פשקוס, רכז מו"פ והשכלה גבוהה במשרד האוצר; עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך; פרופ' יוסי רוזנוקס, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. צילום: מור שקיפי

"פתרון נוסף הוא הבאת מהנדסים מחו"ל", אמר פשקוס. "לחסום עובדים ברמה גבוהה זה לא טוב. התעשייה צריכה בינאום, חייבים אנשים שיעבירו את הידע". במסגרת תפקידו במשרד האוצר הוא אמר כי "בשלוש השנים האחרונות, כאשר גודל הבעיה התחוור לא הכרתי תוכנית בעלת ערך פוטנציאלי בתחום שנתקלה בבעיית מימון".

פרופ' יוסי רוזנוקס, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. צילום: מור שקיפי

פרופ' יוסי רוזנוקס, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב אומר כי הוא פסימי. "אנחנו בפקולטה להנדסה בתל אביב לא רוצים לגדול ולא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של התלמידים שמגיעה אלינו מהתיכון יורדת משנה לשנה. הבעיה העיקרית היא שהם לומדים בצורה אחרת, הם פחות מתמודדים עם בעיות, מלמדים אותם לעבור את הבגרות בציונים טובים. בשנה א' מגיעים אלינו ולטכניון הטופ של החתכים, ועדיין יש שיעור כשלונות גבוה של 50%-40% במתמטיקה ובפיזיקה. וגם מבין המתקבלים ישנה נשירה גדולה".

"הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר", אמר רוזנוקס. "הקמפיין של חמש יחידות הוא טוב אבל הייתי משנה את איכות המורים. אפשר להצהיר הצהרות על הכפלת מספר הבוגרי,ם אבל אין מספיק מורים ובפרט מורים טובים. התלמידים שלנו לא יודעים לקרוא אפילו את השאלות. החל מהשנה הבאה נאריך את משך הלימודים ונוסיף קורסי הכנה בקיץ במתמטיקה ופיזיקה".

זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור. צילום: מור שקיפי

זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור, חברה המעסיקה בעיקר מהנדסים מבני המיעוטים, חושב שהבעיה לא חמורה. "הצעקות על מחסור במהנדסים טיפה מוגזמות. מי שהיה פה בשנות ה-90 ראה מחסור מהו. היום יש מספיק – יש יותר מ-5,000 מהנדסים שיושבים בבית. הבעיה היא יותר באיכות – המעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות".

עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: מור שקיפי

עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, כפר בהאשמות שהעלו המשתתפים האחרים בפאנל ואמר כי "אנשים שהיה להם נתק ממערכת החינוך, רואים מה קורה עם שני הילדים הפרטיים שלהם בבית ומכאן עושים השלכה על מערכת החינוך. יש היום דור צעיר, דור ה-Z עם יכולות מדהימות. ילדים שגדלו לתוך עולם האיטנרנט, משחקים משחקים שיתופיים ברשת, נמצאים בסקייפ (Skype) יודעים שהם יכולים ללמוד באינטרנט. כשהם רוצים לדעת למשל שפת תכנות הם פותחים את יוטיוב (YouTube) או לוקחים קורס בקורסרה (Coursera)".

"היום אנחנו בעידן שמשרד החינוך צריך לפתח יכולת הלימוד העצמאי וזה בעיקר מה שמחפשים בהיי-טק", אמר רימון. "כשמחברים ילדים מגיל צעיר לבעיות טכנולוגיות קורה משהו מופלא. יש ילדים שנשארים לישון בבתי ספר עם שקי שינה כדי לפתור בעיה לתחרות רובוטיקה".

"במקביל, התחלנו בפרויקט גדול בשיתוף התאחדות התעשיינים, לשלב בין מקומות העבודה למגמות הטכנולוגיות. היום יש 230 כיתות בחינוך הטכנולוגי והכוונה שלנו היא להכפיל אותם. פעם הכיתות הללו יועדו לנוער בסיכון שלמד מגמות רכב, אבל המשולש הזה של תעשייה-תלמיד-ומורה מתאים גם בתחום הסייבר, עליו אנו עובדים לדוגמה עם צ'ק פוינט (Check Point).

"בשנתון הקודם חל גידול עצום במספר תלמידים שמסיימים עם חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, ו-10 יחידות טכנולוגיות. אנחנו עדיין נמצאים בתוך התהליך."