האם טכנולוגיות המידע היו טובות יותר לפני שנות ה-90'?

טכנולוגיית המידע בימינו מתאפיינת בגישה של מערכות פתוחות, תרבות של שיתוף פעולה, ריבוי משימות במקביל ופתרונות ענן המאפשרים למערכות המידע להיות בכל מקום. כל אלה מעוררים למחשבה ולהשוואה על מה הייתה טכנולוגיית המידע לפני חצי יובל שנים, לפני שנות ה-90', כשמשאבי המחשוב היו מוגבלים ומוקצבים, והשליטה בתחום הייתה מרוכזת בידי חבורה של אליטה מקצועית עם "מונופול" על הידע והצרכים.

ברוח של פתיחות, ראוי לבחון כמה מהשינויים התרבותיים במערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה מאז תחילת שנות ה-90'.

תרבות קנייניות לעומת שיתוף

אלה שנים בהן שלטו המערכות הקנייניות, הפרטיות, התשובה לשאלת ה-"Make or Buy" הייתה די ברורה בנטייה וברצון לפתח כל דבר לבד לפי הגדרת הצרכים הספציפית. זו תקופה שבה שלטה האמרה "עוד לא פוטר מנמ"ר בעולם שבחר ביבמ (IBM)", הליכה על בטוח, שאיפה לספק יחיד.

גם מושגי השירות היו שונים. הטכנאי או המהנדס שהגיע לאתר ולטפל בתקלה היה ה"מלך" – לא שואלים ולא מפריעים, וייקח כמה זמן שצריך והלקוחות ימתינו בסבלנות, שום דבר לא בוער, אין SLA.

הערך של גופי המחשוב היה מבוסס על יכולות איסוף המידע ואגירתו. התקיים דו-שיח של חירשים רווי ראשי תיבות של שלוש אותיות מסתוריים באנגלית שיצרו דימוי של גאוני-המחשב שלא מדברים בשפת אנוש ודי מנותקים.

תרבות המערכות הפתוחות של היום מאופיינת בתרבות של שיתוף. שיתוף שתחילתו בגישה של עבודת צוות מולטי-דיסציפלינרי, היינו, שיתוף המשתמשים/הלקוחות כחלק בלתי נפרד בתהליכי אפיון ופיתוח אג'יליים כשלכולם מעמד שווה ומטרה משותפת לייצר משהו טוב לארגון, בעל ערך ותוך זמן קצר.

דור המילניום, שמהווה את הרוב היום, מציג שיתוף פעולה ושיתוף מידע כאשר הרשתות החברתיות הן חלק מדרך החיים שלו, וזו הדרך העיקרית היום לעבוד, ליצור קשרים ולשתף. אין סיכוי להצליח אם לא מתחשבים בשינוי התרבותי הזה.

חוסר תיעוד ודיווח לעומת בלוגים ללא הפסקה

בימים העליזים של שנות ה-90, התיעוד היה נדיר. רוב המפתחים לא השאירו תיעוד ודברי הסבר על הדרך בה נכתב הקוד. הקידוד בעידן של מגבלות משאבי מחשב, חייב קידוד "מתחכם" שכלל, לא עלינו, גם התערבויות במערכות ההפעלה עצמן. ללא תיעוד, הידע נמוג עם השנים וחייב בכל תקלה או שדרוג ללימוד מחדש עד כדי Reengineering לעיתים.

לא אגזים אם אומר שעד היום יש מוקדים נעלמים הפועלים על בסיס פיתוחי העבר, שאיש לא מוכן לגעת בהם מחוסר ידע. במקרה של תקלה הארגון נמצא בסיכון רב. חברות רבות מצאו עצמן "שבויות" בידי מתכנת על חוזה אשר כבר יצר כל מיני לולאות מסתוריות ומסך עשן. לחברות לא הייתה ברירה אלא להעסיק אותם.

דור המילניום של היום אוהב לשתף את הידע שלהם. בתאוריה יש כל כך הרבה עבודה זמינה שאף אחד לא נדרש להיות חמדן. לארגונים קשה יותר לבדל עצמם לעומת המתחרה. יתרון הידע נעלם, כוח העבודה נייד, העובדים הטובים יכולים בנקל לעבור ולעבוד אצל המתחרה, היועצים בשוק עורכים השוואות בין החברות ומעבירים את הידע גם לפחות מתוחכמות, כולם נמצאים באותן רשתות של שותפים עסקיים, לקוחות ויצרנים המאפשרים זרימת ידע באופן חופשי.

לכל שעה של קידוד מלווה היום בארבע שעות של שיטוט בבלוגים המתייחסים לנושא, או בקטעי וידאו של יוטיוב (YouTube) המלמדים איך לעשות, והאופטימיזציה מושגת לפי אלגוריתם חיפוש.

ההתמודדות היא  ברמת היצירתיות – מהירות יצירת מידע וידע חדשים.

פוקוס לעומת ריבוי משימות

בימים העליזים של שנות ה-90' לכל אחד היה תפקיד עם הגדרה ואחריות ברורים, איש סיסטם, מפעיל המחשב, טכנאי התקשורת וכו', אך היו הרבה מחלוקות פנימיות; מפעילים ומתכנתים האשימו אחד את השני בבעיות שגרתיות. כאשר התקשורת נפלה, התווסף להאשמה גם הספק החיצוני.

בימים אלה, כולם רוצים לטפל בבעיות ובתקלות. המודעות גברה, כולם Multitaskers המוכנים לקחת בעלות ואחריות בכל מיני עבודות, צוותי העבודה מגובשים יותר ומייצרים מחליפים מתוכם למקרה של צורך.

האם ה-Multi-tasking המודרני מבוסס על מיתוס פריון? לאו דווקא, יש ראיות לקיומו של Bad Multitasking לפיו ריבוי משימות במקביל אינו יעיל בעיקר בשל זמן ה-Setup הנדרש במעבר ממשימה למשימה. מחקרים שנערכו על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה של יוטה, מראים כי ה-Multitaskers המודרניים הם לפחות 40% פחות יעילים.

סיכום

ותיקי העוסקים בטכנולוגיית המידע נטו פעם לדחות את השימוש בתוכנות קוד פתוחות בעיקר מחשש של יציבות ואובדן הידע והשליטה. אך כיום יותר ויותר חברות מתבססות על תוכנות אלו אפילו במערכות הליבה שלהן, מתוך הבנה שטכנולוגיות שנוצרות על בסיס שיתוף מידע מאפשרות על ידי המאמץ השותף לקבל פתרונות איכותיים יותר.

כאשר חברה כמו טסלה (Tesla) מציגה את הפטנטים שלה לנהיגת מכוניות חשמליות, זה מחזק את המסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של שינוי תרבות, על הדרך לעולם של טכנולוגיות מידע מבוססות קוד פתוח לדורות הבאים.