פרשת מרשם האוכלוסין: מקים האתר להורדת התוכנה יישלח לשנה וחצי בכלא

בית משפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (ג') שנת מאסר וחצי וקנס בסך 100 אלף שקלים על מאיר ליוור, שהודה והורשע בעבירות של פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין. כמו כן, הוא נדון ל-10 חודשי מאסר על תנאי.

ליוור הודה שהקים אתר והפיץ באמצעותו קישורים שאפשרו גישה רחבה להורדת תוכנת אגרון, שהכילה את נתוני מרשם האוכלוסין בצורת מאגר מידע ממוחשב. המאגר כלל עשרות שדות נתונים על כלל אזרחי ישראל, לרבות קטינים ואזרחים שנפטרו.

הפרשה נחשפה על ידי רמו"ט (ר"ת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע במשרד המשפטים) ב-2011 ונחקרה על ידה. לאחר מכן הועבר התיק לפרקליטות. בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים, כאשר ארבעה מהם הודו במסגרת הסדרי טיעון ונדונו לתקופות שונות של מאסר בפועל או עבודות שירות, וכן לקנסות בסך עשרות אלפי שקלים. נאשם נוסף הורשע וממתין לגזר דינו.

"פגיעה בהיקף הנרחב ביותר שניתן לעלות על הדעת"

על פי רמו"ט, "מדובר בפגיעה בפרטיות בהיקף הנרחב ביותר שניתן להעלות על הדעת, שלה נלוות השלכות חמורות מאוד על הגנת המידע האישי של אזרחי מדינת ישראל, וכן השלכות כלכליות וביטחוניות ישירות ועקיפות".

המדינה ייחסה ל-ליוור חלק מרכזי בפרשה, שכן הוא היה האדם שפרסם את תוכנת אגרון לציבור הרחב באינטרנט. ליוור הוא שהעלה לרשת ביוני 2007 את הקישורים לאגרון וגרם להפצתם הרחבה בארץ ובעולם. הוא אף צירף לקישורים מדריך למשתמש וקרא לציבור להוריד את התוכנה ואת כל המידע אודות אזרחי המדינה. את כל זאת עשה תחת פרטים כוזבים (כינה את עצמו ארי) ושימוש באמצעים טכנולוגיים להסוואת זהותו. יצוין כי במסגרת הפרשה, הוצא ממשרד הרווחה שלא כדין מאגר האימוץ של מדינת ישראל.

השופטת הדסה נאור קיבלה את עמדת הפרקליטות, לפיה עונשי המאסר שייגזרו על ליוור בגין כל אחת משתי העבירות – פגיעה בפרטיות (ריבוי עבירות) ושיבוש מהלכי משפט – ירוצו במצטבר זה לזה. זאת, משום שמדובר במעשים נפרדים ובערכים מוגנים אחרים.

עו"ד אלון בכר, ראש רמו"ט, אמר בתגובה לגזר הדין כי "הנאשם ליוור היה שותף לגניבת מידע אישי רגיש ביותר ובהיקף נרחב. הוא הפיץ את המידע ברשת, תוך שהוא פועל במסווה, מטשטש את עקבותיו ומבצע עבירות חמורות ביותר בתחום הפרטיות של אזרחי ישראל. החקירה המאומצת שניהלה רמו"ט הוכיחה שאכיפה מתוחכמת ניתנת לביצוע גם במרחב האינטרנטי, אף ללא קצה חוט משמעותי. שליחתו של ליוור אל מאחורי סורג ובריח משקפת את חומרת המעשים והעבירות מסוג זה".

הוא הוסיף ש-"בית המשפט שב והזכיר כי הפרטיות הינה ערך יסוד ודחה מכל וכל את טענת ההגנה לפיהן בעולם המודרני הגנת הפרטיות אינה חשובה כבעבר, בהדגישו כי זכותו של אדם לוותר על פרטיותו אולם אסור לצד שלישי לפגוע בה ללא הסכמתו".