חמש יחידות למצוינות

משרד החינוך פרסם השבוע את הנתונים העדכניים לגבי מספרם של תלמידי י"ב שניגשו לבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות. זאת, על רקע הקמפיין הגדול שיזם שר החינוך, נפתלי בנט, בתחילת שנת הלימודים ורץ בימים אלה, שמטרתו להכפיל את מספר התלמידים שלומדים את המקצוע ברמה מוגברת.

על פי נתוני המשרד, השנה חל זינוק של 6,000 תלמידים שניגשו לחמש יחידות במתמטיקה והם מפוזרים בכל רחבי הארץ – מרכז, דרום, צפון, פריפריה ומגזרי המיעוטים. במסיבת עיתונאים שערך הרחיב בנט את הדיבור על השינוי שחל בפריפריה. בנתיבות, למשל, חל גידול של 56% במספר הנבחנים, בירוחם חלה עלייה של 68% ובמגזר הלא יהודי נוספו 700 תלמידים.

"קירוב הפריפריה אינו רק באמצעות רכבות", אמר בנט, "אלא גם באמצעות השוואת מספר לומדי חמש היחידות במתמטיקה". לדבריו, "זוכה פרס נובל הבא יהיה מדימונה והמהנדסת המצטיינת הבאה – מרהט".

הקמפיין של משרד החינוך עורר לא מעט ויכוחים ברשת, בכלי התקשורת, במערכת הפוליטית ובקרב מומחים. היו כאלה שטענו שהמדינה מאלצת או לפחות משפיעה על תלמידים באיזה מקצוע הם צריכים לבחור וסוטה באופן בולט מעקרונות כמו חופש הלימוד, חופש העיסוק וההגשמה האישית. ברשת החתימו על עצומה נגד הקמפיין, ובכירים במשק ובתעשייה התבטאו נגדו.

אלא שההתנגדות הזו רק מחזקת את הצורך בקמפיין. הוא לא נועד רק כדי למלא את כיתות י"ב בלומדי חמש יחידות במתמטיקה. המטרה היא, בעיקרו של דבר, הרבה יותר רחבה ועמוקה: חמש יחידות הן ביטוי נרדף לסמלים וערכים של מצוינות, של נכונות להתמודד עם קשיים ולא לוותר לעצמך. ההחלטה ללמוד חמש יחידות במתמטיקה היא החלטה משמעותית בחיים, שאם התלמיד יעמוד בה, ייתכן שהיא תקל עליו בהמשך החיים.

כלים להצטיינות – לאו דווקא בהיי-טק

אף אחד לא ערב לכך שאותם בני נוער שנבחנו השנה בחמש יחידות במתמטיקה יהיו מהנדסי היי-טק. אף אחד גם לא מכוון אותם בהכרח לכך. אבל עצם השינוי שהם עשו בשלב זה מספק להם כלים נכונים להתמודדות עם אתגרים מורכבים בעתיד.

היעד הסופי הוא הכשרת קאדר של צעירים שיש סיכוי סביר שאחרי הצבא ימשיכו בלימודים אקדמיים במדעי המחשב ויאיישו בעוד כמה שנים את כסאות המהנדסים בחברות היי-טק. אלא שהכלים הללו יכולים להכשיר אותם להצטיין בכל תחום: מדעים, אומנות, ספורט, עסקים ועוד. לכן, התרומה של המהלך שעשה בנט היא הרבה יותר רחבה מאשר הגדלת מספר התלמידים, שהוא יעד לגיטימי, פדגוגי חשוב בפני עצמו.

ההתנגדות, שלא לדבר כמעט מחאה חברתית, נגד חמש יחידות במתמטיקה שיקפה משהו אחר, עמוק יותר, בחברה הישראלית, שלא בהכרח קשור לתלמידים. הוא מבטא את היחס הכפול והסותר שיש בקרב מנהיגים ומובילי דעה כלפי מה שמייצג החינוך הטכנולוגי והשילוב שלו במערכת החינוך. הם מדברים מעל כל במה על חשיבות שילוב הטכנולוגיה והמדעים בבתי הספר, אבל כאשר זה מגיע לביצוע, התקציבים ניתנים במשורה. שרי החינוך משקיעים מאמצים להגדיל את התקציב לחינוך המדעי-טכנולוגי, אלא שעדיין מדובר בטיפה בים. התוצאה היא שהתכנים והתוצרים אינם עומדים בקצב של ההתפתחויות הטכנולוגיות, בקצב חידוש הציוד והחומרה. כך הם מאבדים דור שלם של בני נוער, שבכל בוקר נתקל בשוני הבולט בין הסביבה הדיגיטלית שהוא מצוי בה לבין מה שהוא רואה בבית הספר.

בכנס שנערך אתמול (ד') ועסק בחינוך ובטכנולוגיה הביעו חלק גדול מהמשתתפים את דעתם שלפיה ההיי-טק הישראלי מחמיץ את ההזדמנויות הטכנולוגיות החינוכיות, ושאין מספיק סטארט-אפים שמפתחים פתרונות לחינוך – בין היתר משום שהמשקיעים והקרנות לא רואים בזה יעד חשוב. מנתונים שנמסרו בכנס עולה שרק 120 סטארט-אפים בישראל עוסקים בכך ושרובם לא הצליחו לגייס כספים ממשקיעים.

המשקיעים לא ממהרים גם כי הם לא רואים את הכדאיות הכלכלית בכך, אבל גם כי הם נגררים אחרי האווירה הכללית בארץ, שאומרת שהיי-טק זה טוב, אבל לא בסדר עדיפות לאומי גבוה, שיאפשר לצעירים לממש את הכישורים הטכנולוגיים שלהם. הפערים בחברה הישראלית נובעים גם מהסיבה שהמשאבים שמאפשרים לצעירים לקבל סיכוי שווה ולהצליח בחיים, בין היתר בלימודי המתמטיקה, אינם שוויוניים.

השורה התחתונה: קמפיין חמש יחידות אולי לא יפתור את כל בעיות המחסור בכוח אדם של ההיי-טק, אבל הוא בהחלט ייצר דור חדש של צעירים שאם יתמידו בלימודים וימשיכו הלאה, יש להם סיכוי לפרוץ את תקרת הזכוכית של החברה הישראלית, ולהועיל לענף – ולעצמם.

חיים חפר כתב ויהורם גאון ביצע את השיר על השר משה מונטיפיורי, שהפזמון החוזר שלו הוא "וכל הכבוד לשר". מן הראוי לשיר את השיר הזה גם כאן.