דביר דויטש, משרד הביטחון: "לנצל את בסיסי צה"ל ולבנות אותם חכמים"

"אנחנו נמצאים כעת בנקודת זמן המהווה הזדמנות היסטורית: כעת זה הזמן לנצל את בסיסי צה"ל על מנת לבנות אותם כבסיסים חכמים". כך אמר דביר דויטש, אדריכל ראשי ומוביל פרויקט בסיסים חכמים במשרד הביטחון.

דויטש היה בין הדוברים במסלול ערים חכמות, שהתקיים במסגרת כנס 2016 Bynet Expo בשבוע שעבר, בגני התערוכה בתל אביב. את המסלול, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה אורי בן ארי, יועץ מחשוב בכיר לתחום ערים חכמות.

דויטש אמר כי במסגרת תפקידו הוא מנהל פרויקטים של בסיסים חכמים, "אך אנו לא מתעסקים בעיר הבה"דים". הוא ציין כי במסגרת הפריסה מחדש של צה"ל בנגב, "נבנה 2.5 מיליון מטר רבוע בנוי, חלק מקריית התקשוב, חלק מקריית המודיעין ועוד כמה מגה-פרויקטים".

סינרגיה בין כל תחומי התכנון

בסיס חכם, לשיטתו, אמר דויטש, "כולל מרכיב של תכנון הוליסטי לצד סינרגיה בין כל תחומי התכנון".הוא אמר כי "גיבשנו צוות המטפל במכלול ההיבטים. אנו מאגדים אותם לכדי ראייה כוללת".

לדבריו, אחד האתגרים בפניהם הוא ואנשי צוותו מתמודדים עימו, הוא הפער בלוחות הזמנים. "נושאים רבים לא צפו, או כלל לא היו קיימים, בעת שעיר הבה"דים תוכננה לפני שבע-שמונה שנים".

דויטש סיכם באומרו כי "סינרגיה בין כלל התחומים לטיפול – היא מה שחשוב. הטכנולוגיה פחות חשובה, שכן היא מתעדכנת".

"עיר חכמה בהשקעה כספית לא גדולה"

"לא נדרשת השקעה כספית גדולה לטובת קפיצת מדרגה משמעותית, בדרך ליישום של עיר חכמה וכניסה לעידן הדיגיטל". כך אמר אמיר פורקוש, סמנכ"ל טכנולוגיות בבינת תקשורת.

אמיר פורקוש, סמנכ"ל טכנולוגיות בבינת תקשורת. צילום: "יש אווירה"

לדברי פורקוש, "כמות הכנסים, ימי העיון והשולחנות העגולים בנושא עיר חכמה – הינה מהגבוהות בתעשייה. יחד עם זאת, כמות המימושים של עיר חכמה שואף לאפס. אני ממליץ לקברניטי הערים לקבל החלטה אסטרטגית ולממש ליבה חכמה בעדיפות הגבוהה ביותר".

הליבה, אמר פורקוש, "חייבת לכלול טכנולוגיות בסיס, אשר יאפשרו לקלוט מערכות העובדות בתצורת 'Silos' קיימות, ולאפשר אוטומציה וניראות של התובנות בעיר".

על פי פורקוש, "אנחנו מדברים על טכנולוגיות שעיר חכמה לא יכולה להתקיים בלעדיהן: מיכון, Omni-Channel וניהול API. רק אחר כך, רצוי וניתן לשלב מערכות אינטרנט של הדברים מתקדמות".

בישראל, אמר, "מרבית הערים עושות שימוש בטכנולוגיה. אלא שהארכיטקטורה והאופן שבה הטכנולוגיה מומשה בעיר, 'מסרסות' כל חוכמה. מרבית האפליקציות בעיר ממומשות כ-Silo נפרד, מבודדות ולא מתממשקות עם מערכות אחרות. לדוגמה, מערכת מצלמות הוידיאו משדרת לחמ"ל עירוני, אך חסרת קישוריות למערכות עירוניות אחרות".

קפיצת מדרגה משמעותית

המעבר לעיר החכמה, ציין, "יכול להיעשות כבר היום באמצעות חיבור של המערכות המסורתיות והחדשות לליבה אחת, ויצירת מיכון בתהליכים ביניהן. מדובר בחיבור המערכות הקיימות, חיבור ביניהן, חיבור אלמנטים של אנליטיקה וניראות – והצגתן במערכת שו"ב עירונית. זה יאפשר, בהשקעה קטנה יחסית, לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בדרך ליישום של עיר חכמה ובכניסה לעידן הדיגיטל".

מטרת התושב, אמר פורקוש, "היא לצמצם את הקשר הפיזי עם העירייה, להימנע מהגעה למשרדי העירייה והמתנה שם. הוא גם מעוניין לצמצם את המגע הטלפוני עם העירייה. התושב רוצה להגדיל את הנגיעה עם העירייה במרחב הווירטואלי, לקבל שירותים עירוניים בדיגיטל. זה אפשרי עם אימוץ טכנולוגיות Omni Channel, ערוצי תקשורת דיגיטליים מגוונים של העירייה עם התושב".

"באמצעות מימוש טכנולוגיות הליבה מתקדמות", סיכם פורקוש, "פיתחנו מודלים כלכליים המציגים חסכון בהוצאות העירייה על מתן שירותים, לצד שיפור מהיר בשביעות רצון התושבים, ומשיכת בעלי עסקים לעיר".