בדיקה: כמחצית ממשרדי הממשלה שיש להם מייל – לא עונים

בדיקה שערכה ועדה של הכנסת מעלה שיישום החלטת הממשלה לאפשר פניות אליה במייל, לצד הפקס המסורתי, מעוכב, ושכמחצית מהמשרדים שכבר מאפשרים זאת לא עונים לפניות.

הבדיקה נערכה על ידי הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות ח"כ סתיו שפיר, והממצאים נחשפו בישיבה משותפת עם ועדת המדע והטכנולוגיה, שהתקיימה היום (ג').

מהבדיקה עולה כי מתוך 32 משרדי וגופי ממשלה, ל-22 יש מייל לפניות ציבור, אך רק 12 מהם השיבו לפניות באמצעי זה. מכאן שכמחצית מהמשרדים שמאפשרים לפנות אליהם במייל לא השיבו לפניות שהתקבלו באמצעותו. עוד העלתה הבדיקה שלעשרת המשרדים להם אין דואר אלקטרוני לפניות יש מערכות ממוחשבות ליצירת קשר כחלופה למייל, אך ארבעה מתוכם לא מאפשרים לצרף קובץ במסגרת הפנייה.

12 המשרדים והגופים שהגיבו לפניות שנשלחו במסגרת הבדיקה הם: המשרד לשוויון חברתי; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרדי האוצר; הפנים; התיירות; האנרגיה והמים; הבריאות; המדע, הטכנולוגיה והחלל; הרווחה; הגנת הסביבה; הביטחון; ומקורות. בין השירותים הממשלתיים שכוללים באתר שלהם טופס ליצירת קשר אולם בלי אפשרות להוסיף קובץ נכללים: הביטוח הלאומי; רשות המסים; רשות מקרקעי ישראל; וחברת החשמל.

לדברי ח"כ שפיר, "הדואר האלקטרוני הגיע לישראל ב-1981 והיה נראה לנו טבעי שכל משרד ייתן את השירותים האלקטרוניים שנמצאים בכל בית, אך משום מה, היה צורך בהחלטת ממשלה. למרות ההחלטה, עדיין יש כמות מכובדת של משרדי ממשלה וגופים במגזר הפרטי שלא מספקים שירותים אלה. במקום לאפשר לאזרחים שירות בסיסי – לפנות באמצעות אי-מייל שיש לכל אחד בבית, לקבל ולהעביר מידע בלחיצת כפתור, מבקשים משרדי ממשלה וגורמים פרטיים רבים מהלקוח לעבור מסע מייגע כדי למצוא פקס. השירות הציבורי צריך להיות הטוב ביותר ולא להשתרך מאחור".

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אמר ש-"משרד שלא מתפקד מבחינה דיגיטלית לא יעיל גם במקומות אחרים. מדובר בשירות לאזרח שהינו חלק מהליך שקיפות והעדרו מביא להגדלת הפערים באופן ישיר. כאשר אדם שלא נגיש לפקס, ויש לא מעט כאלה, פשוט תקוע, אנחנו לא יכולים לבקש מהציבור לנסוע ברוורס דווקא מול משרדי הממשלה שאמורים לספק לו שירות".

"אנחנו משתדלים לענות בתוך עד 14 יום"

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, ציין בדיון כי "יישום החלטת הממשלה מתקדם בכיוון הנכון. אין ספק שמייל זה עניין טריוויאלי, אך אם לא כל המשרדים מיישמים זאת – נמשיך לשפר". לעניין צירוף הקבצים הוא אמר כי "זה נושא נוסף שאנחנו מקדמים, יש כבר כמה שירותים כאלה שעובדים במספר משרדים. הכלים האלה נותנים לאזרח ערך הרבה יותר גבוה".

לשאלת יו"ר הוועדה ציין פראנק שרשות התקשוב "מסיימת להכין דו"ח שקובע את הסטנדרטים למענה גם בטלפון וגם במייל, ואנחנו הולכים להנחות את המשרדים בכך, כאשר בכל משרד יהיה ממונה על השירות שינחיל את הנושא".

מול הנתונים שהוצגו בדיון, לפיהם במשרד הכלכלה אין תקשורת מייל סדירה, טען נציג המשרד, שמעון ברונר, כי "הנושא טופל והושלם. לכל יחידות המשרד יש באתר האינטרנט כתובת מייל לצד מספר הפקס ובכל היחידות, למעט היחידה לפניות הציבור, ניתן לצרף מסמך לפנייה".

בתשובה לטענה לפיה פנייית הוועדה לשירות התעסוקה לא קיבלה מענה אמרה נציגת השירות, ליאור הולנד עמית, כי "בחודש שעבר עלה אתר חדש. כעת יש אפשרות לפנות במייל ל-72 לשכות בכל הארץ ואנחנו משתדלים לענות בתוך עד 14 יום".

אלא שאל מול ההצהרות הללו, מבדיקה שערכו הח"כים בזמן הדיון עצמו עלה שחלקים רבים מאתרי המשרדים לא מונגשים בצורה בה הוצגו או מונגשים בצורה חלקית בלבד.

לעומת זאת, עלה בדיון שיש משרדי ממשלה עם מערכות יעילות ומתפקדות. לשאלת חברי הוועדה מדוע הן לא מוטמעות בכל המשרדים השיב פראנק כי "הנושא על הפרק. הבעיה המרכזית היא שעלות ההתקנה של רוב המערכות מאוד יקרה. אנחנו בודקים את החלופות".

ח"כ מקלב סיכם את הדיון בכך שהבטיח לנהל מעקב אחרי המשך יישום החלטות הממשלה במשרדים השונים. "נבחן כל יחידה ויחידה על שירותיה השונים והנגשתם הדיגיטלית", אמר.