סגן המדען הראשי: "יש בארץ רק כ-30 חברות צמיחה – ותפקידנו לעודד את המגזר הזה"

"מספר חברות הצמיחה בארץ עומד על כ-30 בלבד. התפקיד של רשות החדשנות הוא לעודד את המגזר הזה, לתרום לחברות בתחום ולשדרג את הטכנולוגיה בתעשייה המסורתית. לשם כך, צריך לשחרר כמה צווארי בקבוק", כך אמר צחי שנרך, סגן המדען הראשי לעניינים טכנולוגיים.

שנרך דיבר בכנס June Tech – הוועידה המרכזית של בכירי ההיי-טק בישראל, בהובלת מנהלת העסקים ברעננה ועיריית רעננה. הכנס נערך באודיטוריום של NICE בעיר והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פתח את הכנס פלי הנמר בדברי ברכה בהם הציג את אנשים ומחשבים.

שנרך ציין ש-"ב-1 בינואר נכנס לתוקפו חוק שהפסיק את פעולת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתניע את הקמתה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. מדובר במהלך דרמטי – להפסיק פעילות של גוף טוב, שנותן כסף ולא לוקח. איזו הבטחה צריך שינוי זה למלא?"

"לשכת המדען פעילה זה ארבעה עשורים", הוסיף. "המשימה ב-20 שנות פעילותה הראשונות הייתה להקים תעשיית היי-טק יש מאין ולאחר מכן לקדם אותה. כיום, ההיי-טק תורם 50% מהכנסות המדינה ומעסיק כ-10% מהאוכלוסייה. כל זאת נעשה על ידי יצירת שותפות ייחודית בין הסקטור הפרטי והממשלה, אך הקשר הזה מעולם לא היה פורמלי".

"אנחנו נמצאים כיום במצב הרבה יותר בוגר ממה שהיינו בשנים הראשונות. אמנם, אנחנו עדיין בעליה, אבל נמצאים קרובים לצווארי בקבוק שאם לא נטפל בהם – ניתקל בהם", אמר שנרך. כדוגמאות לצווארי בקבוק שכאלה הוא ציין מחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה, מיעוט חברות גדולות, פריון נמוך בענפים המסורתיים והעדר חדשנות במגזר הציבורי.

הוא דיבר על הדו"ח אותו הגישה רשות החדשנות בשבוע שעבר ואמר כי "בפעם הראשונה איבדה ישראל את ההובלה שלה בשיעור ההשקעות של המשק הפרטי וגם של אלה הממשלתיות במו"פ. בתחום ההשקעות הממשלתיות הפסדנו לדרום קוריאה. בהשקעה של הממשלה במו"פ בסקטור הפרטי אנחנו מזמן באמצע – ולא ראשונים".

"הממשלה הטילה על רשות החדשנות משימות מורכבות: לשמור על תעשיית ההיי-טק ולחדש בה צמיחה בת קיימא, תוך הגדלת האימפקט הכלכלי של החדשנות; לבנות תשתית טכנולוגית לצמיחה העתידית; לחזק את ישראל כמעצמת יזמות מוטת חדשנות; להתניע צמיחה מבוססת חדשנות בענפים מסורתיים, בדגש על תעשיות הייצור; לחזק את שיתופי הפעולה הבינלאומיים עם משקים מתפתחים ומפותחים כאחד; ולהטמיע חדשנות במגזר הציבורי", ציין.

באשר למשימה האחרונה אמר שנרך ש-"לפני כשבועיים קיבלנו מעל 100 הצעות ביחד עם ישראל דיגיטלית, שמטרתן הכנסת חדשנות ורתימת האקו-סיסטם של ההיי-טק לטובת המגזר הציבורי, בתחומים כגון חינוך, בריאות ותקשוב. הדרישה בהצעות הללו היא לתקציב של כמיליארד שקלים".

"נדרש ארגון שונה עם כלים שונים"

"נשאלת השאלה: מדוע לא יכולים היינו לבצע את המשימות הללו עד היום, בלשכת המדען הראשי? התשובה היא הבעיות במגזר הממשלתי. למשל, קצב התכנון והביצוע נמוכים משמעותית מהצרכים בתעשייה, דוגמת תקנות התמלוגים, שהכנתן ארכה מעל לשנתיים. קצב כזה של תגובה לצורך של השוק לא עוזר", אמר שנרך.

הוא הוסיף ש-"אנחנו נדרשים לכלי סיוע חדשים. נדרש ארגון שונה עם כלים שונים ואופן פעולה אחר. מדובר בשינוי מהותי, לא רק שינוי שם".
לדבריו, "הרשות, שהיא איחוד של ארבעה אגפים שהיו עד כה, תתאים את המבנה ואת ארגז הכלים שלה למשימות שלפניה. לכל משימה תותאם זירת חדשנות שתופקד עליה, שתהיה מוכוונת לקוח ותבחן מה המשק צריך. יש כבר שתי זירות פועלות. יוצבו יעדים ותוקם ועדת השקעות מקצועית לכל זירה במקום שתי ועדות כלליות כיום: זירת ההזנק וזירת הצמיחה. בעוד שחברות הסטארט-אפ זכו לכלים ולתמיכה, בזירת הצמיחה יש כ-30 חברות שמעסיקות מעל 100 איש ומוכרות בעשרות או מאות בודדות של מיליונים. החברות הללו לא טופלו עד היום כמגזר ממוקד, הגם שהכלים שהן זקוקות להם שונים מכלים שמיועדים ליזמים שרק הקימו סטארט-אפ. לדוגמה, נשתף פעולה עם המגזר הבנקאי למתן ערבויות".

"זירה נוספת שנמצאת בשלבים מתקדמים של הכנות היא זירת הייצור המתקדם. זירה זו פונה לתעשייה המסורתית ומוטת הייצור, שהמרכיב העיקרי שלה הוא לא ההשקעה במו"פ אלא בפועלי ובטכנולוגיות ייצור", אמר.