אני, רובוט

ב-1950 ראה אור הספר "אני, רובוט" (I, Robot) מאת אייזק אסימוב. אוסף הסיפורים עוסק ברובוטים בעלי מוח פוזיטרוני, הכפופים לחוקי הרובוטיקה של אסימוב – המונעים מהם לפגוע בבני אדם, או בעצמם. אסימוב ראה ברובוטים כלי המיועד לשיפור איכות חייהם של בני האדם, וניסה להתמודד עם הסכנות שעלולות לצוץ משימוש בכלי זה.

בחלוף 66 שנים, לפני שבועות אחדים, פורסם כי פוקסקון (Foxconn) החלה בתהליך אוטומטיזציה באחד ממפעליה, ושרובוטים יחליפו 60 אלף עובדים שלה. "הקיצוץ בכוח העבודה האנושי הוא חלק מתהליך מתמשך, שכוונתו להחליף ברובוטים אנשים האחראים למשימות ייצור רבות הקשורות בפעילות שלנו", הודיעה החברה.

מהפכת הרובוטים מתקדמת בקצב מהיר: על פי מחקר שפורסם לפני שנה, בתוך עשור היא תחליף עוד ועוד עובדים בתעשייה. דו"ח של חברת הייעוץ בוסטון קונסולטינג (BCG), מעלה כי מהפכת הרובוטים תוביל לעלייה של 30% ביעילות ולירידה של עד 18% בעלויות העבודה. על פי הדו"ח, כיום צומחת ההשקעה ברובוטים לתעשייה ב-2%-3% בכל שנה, ובעשור הקרוב יגיע קצב הצמיחה בהשקעה ברובוטים ל-10% בכל שנה.

כך, המיכון, אוטומציה – הופך למציאות לא פשוטה בעבור עובדי מרבית החברות הגדולות בעולם, המוצאות את העלויות, ההולכות וקטנות, של רכישת רובוטים ותכנותם לפעול בעבורן – כיותר אטרקטיביות מאשר ההשקעה בשימור כוח עבודה אנושי.

החשש מאובדן מישרות

הדוגלים באוטומציה גורסים כי הקידמה תייתר עבודות שמאמללות את העובדים האנושיים, ובטווח הארוך יתפתחו משרות יותר איכותיות לבני האדם. לעומתם, כלכלנים חוששים מאובדן מקומות עבודה מהיר בתאגידים שעוברים מיכון, ומכך שהמצב עלול להביא לחוסר יציבות כלכלית.

כך, תחזית שנערכה על ידי קרל בנדיקט פריי ומיכאל אוסבורן במחקר משנת 2013, שכונה "העתיד של תעסוקה" (The Future of Employment), מדברת על כך שכ-50% מהעבודות ייעלמו כבר בארבע עד חמש השנים הבאות.

לדברי משה ורדי, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת רייס בטקסס, "אנו מתקרבים לנקודה בה מכונות יוכלו לבצע בצורה טובה יותר מבני אדם כמעט כל מטלה שהיא. החברה צריכה להתמודד עם הסוגיה הזו לפני שהמציאות תכפה עצמה עלינו. אם מכונות יכולות לעשות כמעט כל עבודה שבני אדם יכולים לעשות – מה יעשו בני האדם"?

תאגיד הענק הטייוואני מעסיק יותר מ-1.2 מיליון עובדים, רובם סינים, לצד צוענים, פליטים ומזרח אירופאים כפריים – במפעליה שבאירופה. רבות דובר על תנאי העבדות של המעסיק. פוקסקון אמנם הבטיחה לשפר את תנאי העובדים, וטים קוק, מנכ"ל אפל (Apple), אף ביקר במפעל של החברה, אבל כל זה לא מנע התאבדות של עובד נוסף במפעל החברה בשנגז'ו – כחלק מגל התאבדויות שפקד את סדנת היזע בקיץ שעבר.

לעבוד בתנאים-לא תנאים או להיות מובטלים?

בשנים האחרונות דובר רבות על המצב המחפיר ש"מעניקה" פוקסקון לעובדיה בסין: עבודה רצופה במשך ימים רבים, ללא חופשה אפילו של יום אחד, שעות עבודה רבות בכל יום, הלנות שכר, עבדות ילדים, תנאי הלנה מלוכלכים ותת-אנושיים ועוד. את מירב הזרקורים ספגה החברה לאחר שבמשך השנים האחרונות התאבדו רבים מעובדיה – כשעל 13 מהם נודע לתקשורת המערבית.

גל ההתאבדויות פורסם בראשונה בתקשורת המערבית ב-2010, עת נודע כי שישה מעובדי פוקסקון התאבדו ושניים נוספים ניסו ולא הצליחו. בכל המקרים הייתה הסיבה ייאוש מתנאי העבודה הדכאוניים במפעלים. אחד מאותם עובדים זינק אל מותו לאחר שאנשי האבטחה במקום היכו אותו במהלך חיפוש שלהם אחרי אבטיפוס של iPhone שנעלם. בינואר 2012, קבוצת עובדים במפעל פוקסקון ב-ווהאן איימה לקפוץ מגג המפעל, אחרי שהמנהלים שלהם, שהבטיחו לשלם להם שכר של חודש אחד כפיצוי, חזרו בהם מההבטחה.

באביב 2013 התאבדו בתוך שלושה שבועות שלושה עובדים מהמפעל בו אירעה ההתאבדות האחרונה. ההתאבדויות הללו באו בעקבות הדיווחים על מדיניות העבודה החדשה שהונהגה, לפיה נאסר על העובדים לספר על תנאי העסקתם. הם אוימו כי אם יפרו את ההוראה הזאת – יפוטרו באופן מיידי. תגובתו הצינית של התאגיד הייתה יכולה להיות משעשעת: הוא התקין גדרות המונעות התאבדויות של הפועלים, והחתים את העובדים על מסמך, לפיו בני משפחתם לא יזכו לקבל פיצויים לאתר מותם.

והרי לפניכם דילמה שנחסכה מעשרות אלפי העובדים שפוטרו: האם להמשיך לעבוד בתנאים-לא תנאים, תמורת שכר זעום – או להיות מובטלים?

העסקת רובוטים היא אולי דרך לייעל את העובדה במפעלים, אבל היא גם מספקת "יתרון" נוסף – הרובוטים לא יתלוננו על תנאי העסקתם.