הקטר של ההיי-טק משנה כיוון; מי יהיו הנוסעים החדשים?
רבים בתעשיית ההיי-טק בארץ ובעולם דוחפים את הענף בישראל לעבר שינוי הכיוון המתבקש ● מה צריך לעשות? מה יהיו ההשלכות של כך? והאם צריך לזנוח את האקזיטים?
ההיי-טק היה השבוע בכותרות, בין היתר בעקבות המשבר הבינלאומי שנוצר כתוצאה מהחלטת העם הבריטי לצאת מהאיחוד האירופי. מומחים ניסו בתחילת השבוע להרגיע את השווקים לאחר שהעריכו שההשפעה, אם בכלל, לא תהיה דרמטית – ולא בטווח הקרוב.
השבוע גם זכינו לביקור בישראל של יו"ר סיסקו (Cisco), ג'ון צ'יימברס, שהניב לא מעט כותרות על ההיי-טק הישראלי והעולמי.
בין היתר נפגש צ'יימברס עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשניים חתמו על הסכם שבו מתחייבת סיסקו להשקיע כספים ולסייע בהאצת הדיגיטציה של ישראל – בעיקר בנגב המזרחי . יום לאחר מכן הוא חתם על מזכר הבנות עם בנק הפועלים לקידום משותף של נושא הבנקאות הדיגיטלית בישראל וברחבי העולם, באמצעות מחקר. את הסיום הביקור הוא הקדיש לידידו, הנשיא לשעבר, שמעון פרס, שאירח אותו במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו. שם הוא שחרר הצהרות לגבי ההיי-טק העולמי והחשיבות של שילוב ערבים וחרדים בענף בישראל.
בראיון לכלי התקשורת לא שכח צ'יימברס לציין כי בעקבות פעילותה רבת השנים בישראל, סיסקו חשופה ללחצים ממדינות ערב. עם זאת, החברה לא נכנעה מאחר שלדבריו, "יש בישראל את המוחות הכי טובים".
סיסקו, דרך אגב, פעילה לא רק בישראל אלא גם ברשות הפלסטינית, ומסייעת לגדל שם אנשי מקצוע בתחום המחשוב.
צ'יימברס הוסיף בדבריו קריאת השכמה למדינת ישראל: "אני אוהב אתכם, אבל עליכם לזוז מהר יותר בכל מה שקשור להשקעות בהיי-טק".
בכך הוא הצטרף לעמיתו אריק שמידט, יו"ר אלפבית (Alphabet), החברה האם של גוגל (Google), שאמר לא מכבר, בעת ביקורו שלו בארץ: יש לכם מתחרים – היזהרו.
להיכן נוסע הקטר?
ביום שלישי השבוע נערך ברעננה כנס של מנהלים בכירים בענף, שדנו בסוגיה: לאן הולך הקטר של ההיי-טק? האם יש לו עתיד? הכנס התקיים באודיטוריום של NICE, בהפקת אנשים ומחשבים בשיתוף עם עיריית רעננה.
תמונת המצב של ההיי-טק ברעננה היא במידה רבה תמונת ראי של מצב הענף בכל הארץ. מצד אחד, ברעננה פועלות כיום יותר מ-300 חברות היי-טק, מתוכן חברות רב לאומיות רבות, שחלקן הגיעו לעיר בגל הראשון, לפני 20 שנים, בזכות חזון ומאמצים בלתי רגילים של ראש העיר הנמרץ, זאב בילסקי. אולם, מצד שני, מפת ההיי-טק משתנה, וברעננה, כמו בערים אחרות בארץ, יש מגמה ברורה של אימוץ סטארט-אפים. החברות הללו, בעלות רעיונות חדשניים אבל מעט כסף, מוצאות אכסניות בהאבים שונים שמוקמים בערים שונות, כמו ב-"האב בננה" של רעננה, בדרך לאקזיט המיוחל. אלא שלא כולם מרוצים וחוגגים את חגיגת האקזיטים.
שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים, מנהל ואיש היי-טק ותיק, חזר בכנס על עמדתה של ההתאחדות, שמתריעה כבר כמה שנים שהגיע הזמן שהמדינה תפסיק לסגוד לעגל הזהב ששמו אקזיטים.
וקס סבור שהסטארט-אפים הם סוג של אופנה ושאין באקזיטים, שרק חלק קטן מאותן חברות זוכה להם, תרומה משמעותית לפיתוח התעשייה בישראל. הם לא תורמים להגדלת התעסוקה וגורמים להעברתם לחו"ל של הידע והקניין הרוחני שנוצרים במוחם של הצעירים הישראלים. "עם כל הכבוד לחברות ענק שקונות חברות בישראל ופותחות בה מרכזי חדשנות – מה זה עוזר לנו? במה זה תורם לכלכלה הישראלית?", הוא שואל.
לכן, וקס לא הופתע מהדיווחים על הדאגה שנוצרה עקב הירידה בייצוא של חברות כמו אינטל (Intel) וטבע. לדבריו, מדובר בעוד הוכחה למצבו העגום של הענף. כאשר הקטר של ההיי-טק מבוסס ברובו על ייצוא של 2-3 חברות, לא פלא שהתוצאות מדאיגות, הוא גורס. אסור לשכוח, אומר וקס, שאת הדולרים מהייצוא של ההיי-טק מביאות החברות היצרניות בישראל, אלה שיש להן לא רק מרכזי מו"פ אלא גם מייצרות פה משהו.
בראיון למגזין מנהיגים, שיתפרסם בשבוע הבא, אומר ד"ר יוסי ורדי, גורו האקזיטים של ישראל: "מספיק עם הבכי והנהי על חלום נוקיה (Nokia) הישראלית. ראינו מה קרה לנוקיה".
האם ישראל צריכה להמשיך לחלום על נוקיה הישראלית? לא, אומר וקס, "אבל בהחלט יכולות לקום בארץ עוד חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point), אמדוקס וקומברס. אלה יהיו חברות שיהיה להן מו"פ, שיאמצו סטארט-אפים ושייצרו פתרונות – בעת ובעונה אחת".
וקס אמר את הדברים בפאנל שהתקיים כחלק מהוועידה ברעננה. היו בין חברי הפנאל שחלקו עליו. חלקם דיברו מפוזיציה של מנהלי סטארט-אפים או משקיעים ששמים כספם בסטארט-אפים ישראליים. הם עושים זאת לא מעט מטעמי ציונות, כי הם סבורים שזה מה שיש לישראל להציע: לא גז, לא ייצור מחשבים ולא נוקיה, אלא מוח והון אנושי – ואת זה צריך לטפח.
אולם, על דבר אחד הסכימו כל המשתתפים: שפני הענף משתנים, בין אם אנחנו מרוצים או לא, ושהמדינה צריכה לאמץ מדיניות ברורה שאמנם מטפחת את החברות החדשות, אבל לא על חשבון החברות הוותיקות והגדולות. גם הן משתנות ומאמצות סטארט-אפים. הסינרגיה בין החברות הצעירות והבוגרות היא זו שתעצב את פני הקטר הבא של ההיי-טק, שממתין על המסילה. הוא ייצא בקרוב לדרך ויעבור בוודאי דרך רעננה. שאלת מיליון הדולר היא מי יהיו הנוסעים החדשים, שיתפסו את מקומם ליד הוותיקים, ולאן כולם ייסעו.
תגובות
(0)