ההיבט החברתי של הכלכלה הדיגיטלית

הכלכלה הדיגיטלית עולה בשנה האחרונה לסדר היום של כנסים ו-ועידות בתדירות גבוהה. אולם, לרוב בוחנים אותה מההיבט הטכנולוגי ואת התוצרים שלה – חברות שמספקות שירותים ומוצרים בדרך קלה, מהירה וזולה יותר. Gett ,Airbnb ואובר (Uber) הן דוגמאות בולטות.

אבל האם השירותים האלה, שאנחנו אוהבים לצרוך, משפיעות על עולם התעסוקה? האם המקצועות המסורתיים ומקומות העבודה המסורתיים יישארו באותו מודל, או שאנחנו על סף מהפכה תעשייתית חדשה?

בנושא זה דן פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, C3, במפגש האחרון שלו, שנערך באחרונה, בהנחיית היועץ האסטרטגי אריה עמית. נושא המפגש היה כלכלת עולם מערכות המידע.

"כאשר דנים בכלכלה הדיגיטלית מתפעלים מהיתרונות שלה, מהשפעתם על אורח החיים, ומהיכולת שלה להוזיל את יוקר המחיה ולספק לנו שירותים טובים יותר", אמר עמית, "אבל מתעלמים מההשלכות שלה לגבי אבטלה ואובדן מקומות עבודה".

לדבריו, החדשנות הדיגיטלית והכלכלה החדשה מאתגרות את עולם העבודה בצורה רצינית ביותר ויש להן השפעה סוציו-אקונומית – הן ברמת האבטלה והן בכל מה שקשור למערכת היחסים בין עובד למעביד.

"בכלכלה הדיגיטלית, ההחזר על ההון גדל אבל ההחזר על העבודה יורד, ויש קונפליקט בין בעל ההון לוועד העובדים", אמר עמית. "הפריון של העובדים יורד, המעביד נאלץ להוריד שכר, ואז כוח הקנייה של הצרכנים קטן ומיד מורגשת השפעה על היצרנים, שמוכרים מוצרים ושירותים".

אריה עמית, יועץ אסטרטגי. צילום: ניב קנטור

יש לא מעט מחקרים שעוסקים בשאלה אילו מוצרים ייעלמו עם פריחתה של הכלכלה הדיגיטלית. עמית ציין שיש תחזיות שלפיהן בעתיד יהיו כל מיני יצורים שישלטו על העולם ויחליפו אותנו, אבל אנחנו עדיין לא שם.

השחור והלבן

אי אפשר להתעלם ממחקרים שחזו, כבר לפני כמה שנים, שבזכות הטכנולוגיה והקדמה, 50% מהמקצועות יהיו לא רלוונטיים. עמית טען במפגש שההשפעה של הכלכלה הדיגיטלית לא תהיה שוויונית. "יש מחקר סוציולוגי שמחלק לשני סוגי אנשים, על פי סטריאוטיפים: האחד הוא בעל השכלה גבוהה, לצורך העניין הוא לבן, איש של יוזמות וצווארון לבן, והשני לא סיים אפילו קולג', שחור וסביר להניח שהוא בעל מלאכה, מייצר או נותן שירותים", אמר עמית. הוא ציין ש-"עד שהכלכלה הדיגיטלית פרצה, אנשים מסוגו של בעל המלאכה שמרו על רמת תעסוקה יציבה פחות או יותר והחידושים הטכנולוגיים לא ממש השפיעו על מקור תעסוקתם. אבל כעת, המציאות היא שונה ויש חשש גדול לעתיד הפרנסה שלהם".

מהדוגמה הזו נובע, אפוא, שהפערים הדיגיטלי והכלכלי עובדים גם כאן. אלה שיש להם השכלה גבוהה הם בעלי סיכויים טובים יותר לשרוד, גם אם התפקיד הספציפי שלהם ייעלם.

המסקנות מדברים אלה של עמית הן בכמה מישורים: ראשית, החדשנות הטכנולוגית מגדילה את הפערים בין אלה שסיימו לימודים גבוהים, שנמצאים בטווח העליון של המועסקים בחברה ומשתכרים יותר, לאלה שגורלם לא שפר עליהם ועלולים לאבד באמת את מקום עבודתם. זה דומה למה שקרה כאשר החלה המהפכה התעשייתית, כשכניסתן של המכונות הביאה לפיטורי עובדים רבים.

מצד שני, אסור לשכוח שהאינטרנט והרשתות החברתיות יצרו ים של תפקידים, מקצועות והתמחויות שמאפשרים להרבה יותר אנשים להיכנס למעגל העבודה ולהתפרנס בכבוד, תוך השקעה מינימלית באמצעי ייצור. פעמים רבות, מה שדרוש הוא מחשב, טלפון וחדר שקט – לא יותר. העולם הזה פתוח גם לאלה שלא למדו, אבל יכולים להשלים פערים, לרכוש ידע במקצועות אחרים ולהתקדם.

לדברי עמית, "מדינות יצטרכו לעקוב אחרי ההשלכות של הקדמה על התעסוקה ואולי לפצות את אותן אוכלוסיות שלא יכולות להתמודד איתה. הדבר מחזיר למרכז הבמה את נושא ההכשרה המקצועית והלימודים האקדמיים, במטרה לחשוף עוד אנשים לעולם החדש".

הוא אמר כי "ממשלות צריכות להשקיע את המאמץ כבר בגיל הרך, כדי להכין את כל הילדים לעתיד הדיגיטלי שלנו, ולעודד מפעלים וחברות שיש פוטנציאל ממשי לאיום על התעסוקה בהן להוציא עובדים להכשרות ולהשתלמויות. זה נכון גם למקצועות טכנולוגיים: הטכנולוגיות החדשות, כמו הענן, משנות את אופי התפקידים של מנהלי ה-IT ברמות השונות".

איתן יורמן מקבוצת יעל, שדיבר גם הוא במפגש, קבע שהענן הוא המנוע של הכלכלה הדיגיטלית ומי שלא יידע להפעיל אותו בזמן ולהבין את יתרונותיו, עלול להישאר מאחור.