למה אני אופטימיסט דיגיטלי?

ייתכן שהטכנולוגיה הדיגיטלית שאנחנו מפתחים עכשיו תיקח אותנו לעתיד אוטופי, ולא לעתיד דיסטופי ● כדי להסביר מדוע, הנה שאלה רחבה יותר: מה הייתה ההתפתחות הכי חשובה בהיסטוריה האנושית?

06/07/2016 11:23
אריה עמית, יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר ב-I-amIT

לאורך ההיסטוריה, אם רצינו לתרגם משפה לשפה, היינו חייבים לערב אדם. היום יש לנו שירותי תרגום מרובי שפות, מידיים ואוטומטיים שזמינים לנו בחינם ברוב המכשירים שלנו. ואם מישהו מאתנו השתמש בהם, הוא יודע שהם אומנם לא מושלמים, אבל הם סבירים.

אם רצינו מסמך כתוב, דו"ח או מאמר, גם שם היינו חייבים לערב אדם. היום כבר לא. זה מאמר שהופיע במגזין Forbes Online, על רווחיה של אפל (Apple). הוא נכתב על ידי אלגוריתם. והוא מושלם.

רבים טוענים שאלה משימות מאוד ספציפיות, צרות, ורוב עובדי הידע הם למעשה עובדים כלליים, והעבודה שלהם מתבססת על כמות מאוד גדולה של מומחיות וידע שבה הם משתמשים כדי להגיב בזמן אמת לדרישות בלתי צפויות.

עובד ידע כזה הוא לדוגמה, קן ג'נינגס. שזכה בחידון הטריוויה "!Jeopardy" כ-74 פעמים ברציפות, לקח פרסים בשווי שלושה מילון דולר, אבל הפסיד 3:1 לווטסון (Watson) מבית יבמ (IBM). אז אולי אין משהו כל-כך מיוחד בידע הכללי, במיוחד כשמתחילים לחבר בין Siri לווטסון ומקבלים טכנולוגיות שיכולות להבין מה אנחנו אומרים ולהגיד לנו בחזרה.

Siri עדיין רחוקה מלהיות מושלמת, אבל כדאי לזכור שאם טכנולוגיות כמו Siri ו-ווטסון ישתפרו בהתאם לחוק מור, וכך יקרה, תוך שש שנים, הם לא יהיו פי שניים יותר טובים או פי ארבעה, אלא פי 16 יותר טובים מעכשיו. הרבה מעבודות הידע יושפעו מכך.

ההתפתחות הכי חשובה בהיסטוריה האנושית

אישית אני אדם אופטימי דיגיטלית, ואני משוכנע לחלוטין שהטכנולוגיה הדיגיטלית שאנחנו מפתחים עכשיו תיקח אותנו אל עתיד אוטופי, ולא לעתיד דיסטופי. וכדי להסביר מדוע, אני רוצה להעלות שאלה רחבה יותר. מה הייתה ההתפתחות הכי חשובה בהיסטוריה האנושית?

זו שאלה נפלאה לשאול כדי לפתוח בדיון אינסופי סביבה, יש אנשים שיעלו מערכות ופילוסופיות הן במערב והן במזרח ששינו את האופן שבו הרבה אנשים חושבים על העולם. ויהיו אנשים אחרים שיגידו:
● ההתפתחויות הכי גדולות הן יסודן של הדתות הגדולות בעולם, ששינו ציוויליזציות והשפיעו על האופן בו אינספור אנשים חיים את חייהם.
● אחרים יגידו, שלמעשה, מה ששינה ציוויליזציות, שעיצב אותן ושינה את חיי האנשים הן האימפריות, וההתפתחויות הגדולות בהיסטוריה האנושית הם סיפורים של כיבוש ומלחמה.
● ויש גם כמה המזכירים לנו את המגפות הגדולות.
● חלק מהאנשים יעלו את הנושא של עידן התגליות ואת ההיפתחות של העולם.
● אחרים ידברו על הישגים אינטלקטואליים בתחומים כמו מתמטיקה שעזרו לנו להגיע להבנה טובה יותר של העולם.
● ואחרים ידברו על תקופות שהייתה בהם פריחה גדולה של האומנות והמדעים.

הדיון הוא אינסופי, ואין תשובה חד משמעית ויחידה. אבל אם אתם אנשים ריאליים כמוני, תשאלו ודאי, "מה הנתונים אומרים"?

ואז מתחילים ליצור גרפים בנושאים שיכולים לעניין את כל אוכלוסיית העולם, או מדדים מסוימים של פיתוחים חברתיים, או מצבי הקידמה בחברה, ומציגים אותם בצורה גרפית, כי בצורה הזו הסיפורים הגדולים – ההתפתחויות הגדולות בהיסטוריה האנושית, הם אלו שיצרו את הקימורים הגדולים בעקומות האלו.

כשעושים זאת, ויוצרים תרשים מהנתונים האלו, די מהר מגיעים לכמה מסקנות די מוזרות. למעשה, אף אחד מהדברים האלו לא ממש משנה. הם ממש לא עשו כלום לעקומות האלו.

היה רק סיפור אחד – התפתחות אחת בהיסטוריה האנושית, שיצרה קימור בעקומה הזו. קימור של בערך 90 מעלות – וזה הסיפור של הטכנולוגיה.

מנוע הקיטור, והטכנולוגיות האחרות שקשורות בזה מתקופת המהפכה התעשייתית, שינו את העולם והשפיעו על ההיסטוריה האנושית במידה כה רבה. הם שמו ללעג את כל מה שקדם להם, והם עשו זאת בכך שהגדילו משמעותית את כוח השרירים שלנו והתגברו על מגבלות השרירים שלנו.

אנחנו כיום בתוך תהליך של התגברות על מגבלות המוח האינדיבידואלי ומגדילים באופן אסימפטוטי את הכושר השכלי שלנו. לכן, בכל הנוגע לטכנולוגיה הדיגיטלית אנחנו אפילו לא קרובים לסוף המסע, וכשאני מסתכל על מה שקורה עם הכלכלות שלנו ועם החברות שלנו, המסקנה היחידה שלי היא שעוד לא ראינו כלום. הימים הכי טובים באמת עוד לפנינו.

מתנה משמיים

כלכלות לא מונעות על ידי אנרגיה, הון וכוח עבודה. כלכלות מונעות על ידי רעיונות. זהו התפקיד של החדשנות – העבודה להמציא רעיונות חדשים, העבודה הכי בסיסית שאנחנו יכולים לעשות בכלכלה. כל מה שמעניין הוא איכות העבודה, איכות הרעיונות. ופעם אחרי פעם, אנחנו רואים את זה קורה בעולם שהטכנולוגיה מובנית בו. העבודה בחדשנות הופכת ליותר פתוחה, יותר מקיפה, יותר שקופה, ויותר מבוססת על כשרון, וזה יימשך כך.

כשאני מסתכל סביב על כל הראיות, ואני חושב על המרווח שעוד יש לפנינו, אני נהיה אופטימיסט דיגיטלי גדול, ואני מתחיל לחשוב שהאמרה הנפלאה של הפיזיקאי פרימן דייסון היא למעשה לא מופרזת: "טכנולוגיה היא מתנה משמיים. לאחר מתנת החיים, זו כנראה הגדולה במתנותיו של האל. היא אם הציוויליזציות, האמנויות והמדעים".

זוהי הערכה מדויקת של המתרחש. הטכנולוגיה שלנו היא מתנה נפלאה, ואנחנו, היום, ברי-מזל שאנחנו חיים בתקופה שהטכנולוגיה הדיגיטלית בה פורחת, שהיא מתרחבת ומעמיקה ומקבלת משמעות עמוקה יותר בכל רחבי העולם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים