מרכז מחקר לקריפטוגרפיה יישומית ואבטחת סייבר נחנך באוניברסיטת בר אילן

המרכז יערוך מחקרים ויעסוק בחינוך הדור הבא לסייבר ● הוא יעמיד את הידע שלו לרשות התעשייה והממשלה ● מדובר בחלק מהתוכנית של מטה הסייבר הלאומי להקמת מרכזי מחקר אקדמיים בתחום

אוניברסיטת בר אילן. צילום: מתוך ויקיפדיה

אוניברסיטת בר אילן חנכה לפני ימים אחדים מרכז לקריפטוגרפיה יישומית ואבטחת סייבר, שיעסוק במחקר בתחום. המרכז הוא חלק מתוכנית לאומית להקמת מרכזי מחקר אקדמיים בתחום הגנת הסייבר שיזם מטה הסייבר הלאומי, והוא גם מממן חלק מתקציבו. הוא ינוהל על ידי פרופ' יהודה לינדל.

מרכז המחקר יערוך מחקרים ויעסוק בחינוך הדור הבא של חוקרים בתחומים אלה. הוא יעמיד את הידע שיצטבר בו לרשות התעשייה והממשלה, ויעודד שיתופי פעולה עם גופי אקדמיה, תעשייה וממשל בשאלות מעשיות הקשורות למחקר הגנת הסייבר.

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר אילן, פתח את טקס חנוכת המרכז ואמר כי "נושא הסייבר תופס מקום חשוב בעולם. עם סייבר ניתן לשתק כל נשק קונבנציונלי ולא קונבנציונלי, והחשיבות של הדברים לא תסולא בפז".

פרופ' מרים פאוסט, רקטור האוניברסיטה, ציינה כי "האוניברסיטאות מואשמות לעתים קרובות בכך שהן נמצאות במגדלי שן. בהכירי את צוות החוקרים המקימים את מרכז הסייבר, אני בטוחה שתהיה לו הצלחה אדירה".

באירוע נכח גם ד"ר אביתר מתניה, ראש מערך הסייבר הלאומי. הוא אמר ש-"מרכז המחקר שנחנך באוניברסיטת בר אילן מהווה ציון דרך נוסף במאמץ להקמת תשתית מדעית-טכנולוגית מדינתית בתחום הסייבר. מטה הסייבר הלאומי מוביל מאמץ זה, במטרה לבסס את ישראל בחזית המחקר העולמי בתחום זה ועל מנת להכשיר אנשי מחקר ופיתוח".

מימין: פרופ' אריה צבן, סגן הנשיא למחקר של אוניברסיטית בר אילן; פרופ' מרים פאוסט, רקטור האוניברסיטה; הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה; ד"ר אביתר מתניה, ראש מערך הסייבר הלאומי; פרופ' יהודה לינדל, מנהל מרכז הסייבר; ופרופ' בני פנקס, המנהל המדעי של המרכז. צילום: יח"צ

מימין: פרופ' אריה צבן, סגן הנשיא למחקר של אוניברסיטית בר אילן; פרופ' מרים פאוסט, רקטור האוניברסיטה; הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה; ד"ר אביתר מתניה, ראש מערך הסייבר הלאומי; פרופ' יהודה לינדל, מנהל מרכז הסייבר; ופרופ' בני פנקס, המנהל המדעי של המרכז. צילום: יח"צ

פרופ' לינדל עמד על מטרות המרכז: "העולם שבו אנחנו חיים הוא עולם דיגיטלי. התלות שלנו במערכות ממוחשבות הולכת וגוברת, ומערכות אלה חיוניות לחיינו. בתי חולים, מערכות חשמל ומים,תקשורת, טלפוניה ועוד – כולם מחוברים לרשת ומהווים מטרה לתקיפות סייבר. ההשלכות של תקיפות אלה על תשתיות חיוניות קשות ויכולות להוביל אף לאובדן חיי אדם".

"תעשיית הסייבר במדינת ישראל היא מהמובילות בעולם. מאידך, המחקר האקדמי בתחום הסייבר בארץ מתחיל לצבור תאוצה רק עכשיו", אמר פרופ' לינדל. "התוקפים במרחב הסייבר הם מקצועיים ומתוחכמים, אבל בצד המגן קיים מחסור גדול של כוח אדם מיומן ובעל הידע הנדרש להתמודדות עם תוקפים אלה. אנחנו חלק מהמאמץ לגשר על הפערים ולהוביל את ישראל להיות מעצמה בינלאומית במחקר האקדמי בתחום הסייבר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים