איך מנגנים טכנולוגיה?
שילוב בין מוזיקה, יזמות, טכנולוגיה ועסקים משמעו לייצר אמנות ולא לוותר על הצורך להרוויח ממנה ● בכנס שנערך באחרונה מטעם בית הספר למוזיקה בקרייה האקדמית אונו דסקסו המשתתפים על נושא לירי ביותר - איך תיראה המוזיקה של המחר
מה תכלול מוזיקת המחר? איך היא תיראה, או יותר נכון תישמע? ועד כמה תהיה הטכנולוגיה מרכיב בה? – אלה חלק מהשאלות שעלו בכנס שנערך באחרונה בבית הספר למוזיקה בקרייה האקדמית אונו.
המחשבה בדבר מוזיקת המחר היא שהניעה מהיום הראשון את הקונספציה שעומדת מאחורי בית הספר, שעוסק בשילוב בין יזמות, טכנולוגיה ומוזיקה. את בית הספר הקים מי שמשמש כמנהלו – יהודה כהן, מנצח, מעבד ומקים מערכות חינוכיות מוזיקליות, שייסד את מכללת הד ב-1988.
המקום מחבר מוזיקאים, סטודנטים ומורים עם תלמידי יזמות, אנשי היי-טק מעוניינים וקהילת המוזיקה בארץ, במטרה לנהל דיאלוג פורה ומעניין. הדברים באו לידי ביטוי ניכר בכנס, שהשתתפו בו הן אנשי אקדמיה, הן יזמים והן מוזיקאים.
פתח את הערב ד"ר גיל אבנימלך, דירקטור מרכז היזמות StartOno בקריה האקדמית אונו. המנחה, ד"ר אילן לוי, הוא מרצה בקורס שיווק ופיתוח עסקי למוזיקאים. הוא הפיק את האירוע יחד עם מרצה נוסף בקורס – דיוויד פרידמן, יזם, מוזיקאי ואיש אשכולות. לדברי פרידמן, מרבית המוזיקאים מתנגדים לרעיון לחבר יזמות, טכנולוגיה ויצירה אומנותית, ורובם התעקשו שעיסוקם הוא במוזיקה ולא ביזמות. אולם, הוא ציין כי מהניסיון שהצטבר בבית הספר עולה שמרביתם התרצו לבסוף וגילו אפשרויות חדשות. ישראלים רבים, כך מסתבר, מעורבים במיזמי מוזיקה חדישים שנפוצים כיום בכל רחבי העולם, ואין כל סיבה שלא תהיה גם בארץ יזמות חדשנית מקומית.
ד"ר אילן לוי, ממרצי הקורס. צילום: דיוויד פרידמן
מוזיקה כיום – רעיונות, חידושים והמצאות
במהלך הערב ניגנו חברי הלהקה: יוג'ין אליגדו – שירה, גיטרה; שחר בר, פרקשן; ירדן פר, פרקשן; הלל דבעון, שירה; רוני גל כהן, שירה; ודורן גביש, שירה.
יאיר ניצני, מכיר הן את המוזיקה והן את הטכנולוגיה: הוא חבר בלהקת תיסלם, ניהל את הד ארצי, עבד בעבר עם קומברס על פרויקט שיפורט בהמשך וכיום הוא בעליה של חברה שעוסקת בהתאמת מוזיקה לפרסומות. הוא מלווה כמתנדב את פרויקט טכנולוגיית המוזיקה. ניצני הציג בכנס אינספור דוגמאות כיצד יזמות עסקית מתרחשת במוזיקה הגלובלית כיום.
"עולם המוזיקה מאופיין בשמרנות ולא ממש פתוח לרעיונות חדשים", פתח ניצני וסיפר שלפני המון שנים, הוא הכיר אישית את אחמד ארטיגן, יזם טורקי שהיה מהדמויות הנערצות עליו בתחום. ארטיגן הקים את חברת אטלנטיק, הביא אל העולם את לד זפלין, ארית'ה פרנקלין, ריי צ'ארלס ורבים אחרים, והפך לאגדה בחייו. היזם הייחודי היה סמל ההמצאה, זיהוי הטרנדים והחדשנות, וניצני מספר שקיים איתו קשר מאוד מיוחד. יום אחד נסע ניצני לפגוש את ארטיגן כחלק מיוזמה טכנולוגית של קומברס הישראלית, שניצני הועסק בה בזמנו. החברה הריצה באותה התקופה, הרבה לפני עידן ה-iTunes, מיזם שמטרתו הייתה לקחת את כל המוזיקה בעולם, לשים אותה על שרתים גדולים ולהפיץ אותה לכולם.
יאיר ניצני בכנס. צילום: דיוויד פרידמן
"קומברס באה עם הרעיון בדיוק כשהמוזיקה הייתה במשבר", סיפר ניצני. "נסעתי בעולם בכדי לשכנע חברות תקליטים להצטרף לפרויקט. נפגשתי עם ארטיגן ואמרתי לו שזה מה שאני עושה. התגובה שלו הייתה: 'יאיר, לעולם יקנו מוזיקה בחנויות מוזיקה, ברשתות גדולות. אנשים אוהבים ללכת ולקנות את המוזיקה שלהם'. לא ידעתי למי להאמין – לו או לחוצפנים עם הרעיון המתקדם מקומברס, שלבסוף ויתרה על המיזם. רק סטיב ג'ובס, שהיה חצוף וחזק מספיק כדי לכופף את התעשייה של המוזיקה, הצליח עם דבר שכזה".
ניצני המליץ על הספר Appetite for Self-Destruction: The Spectacular Crash of the Record Industry in the Digital Age, והבטיח חוויה מטקסט מרתק, שמפרט איך פספסה התעשייה הזדמנויות לחיבור מוזיקה עם דיגיטל, כולל הסיפור של נאפסטר (Napster) – שהיה המיזם הכי מבטיח בתחום ונכשל. "התעשייה הייתה שבעה מדי ומרוצה מדי מעצמה, והחמיצה", סיכם ניצני את הסיבות לכישלון החיבור בעבר בין תעשיית המוזיקה לדיגיטל, בטרם סקר מספר מיזמים מרתקים, שמציגים התאוששות מופלאה ומבטיחה במיוחד.
דיוויד פרידמן, יזם, מוזיקאי ומרצה בקורס
המיזמים שהביאו להתאוששות
פרולה – אפליקציה מבוססת סטרימינג בענן, המאפשרת לחבר את כלי הנגינה לנייד ולנגן עם פלייבקים מקוריים. דרך היישום אפשר גם לג'מג'ם עם נגנים אחרים ולפעול ברשת חברתית לשיתופי מוזיקה ייחודיים.
SoundStage – אולפן הקלטות בטכנולוגיית מציאות מדומה.
Patreon – פלטפורמה מתחום גיוס ההמונים, שבה לא תומכים בפרויקט מסוים אלא מביעים תמיכה ב-"דברים" של יוצר באופן כללי, כמו ציור, שיר, כתיבת ספר או קטע מוזיקלי. המימון הוא מתמשך ומתבטא בסכום חודשי לפי בחירה שהגולש נותן ליוצר.
Feature.fm – לא מעט אתרי סטרימינג משוועים לכסף. החברה מציעה להם במקום פרסומות שירים חדשים של אומנים בתחילת דרכם, שחברות התקליטים מעוניינות לדחוף. הכסף יגיע מחברות התקליטים לאתרי הסטרימינג, והאומנים יתפרסמו ויקבלו מידע עד כמה הציבור מעוניין במוזיקה שלהם.
ד"ר גיל אבנימלך, דירקטור מרכז היזמות StartOno בקריה האקדמית אונו
Artiphon – החברה ייצרה כלי נגינה משולב עם iPhone, שמייצר שלל צלילים – כינור, פסנתר קלאסי, נבל, גיטרה ועוד. כאינדיקציה להצלחה – החברה תכננה לגייס 75 אלף דולר וגייסה יותר ממיליון.
bkstg – מיזם שכמה ישראלים מעורבים בו. לטענת היזמים, מוזיקאים, אפילו אם הם ענקיים, לא מצליחים להרוויח מפייסבוק (Facebook). לכן הם הקימו רשת מעריצים שנמצאת בבעלות האומנים ומוכרת למעריצים כרטיסים, מרצ'נדייז וכו'… המיזם כבר קצר הצלחה רבה כשמכר כרטיסים בהיקף של שני מיליון דולר להופעות של אריאנה גרנדה.
רועי טל, סמנכ"ל ומנהל אומנותי בעמותת Imagine. צילום: דיוויד פרידמן
Skoog – משתתף נוסף שנשא דברים בכנס היה היזם והמוזיקאי רועי טל, שכיום הוא סמנכ״ל ומנהל אומנותי בעמותת Imagine. טל הציג בהרצאתו איך מתפתח חיבור בין העולם הטכנולוגי לצורך בעזרה למוזיקאים בעלי מוגבלויות, שמנצלים את חידושי הטכנולוגיה על מנת ליצור מוזיקה. טל הדגים כיצד מבחר המצאות ופיתוחים, ביניהם שלל חומרות ותוכנות, מאפשרים גם לאדם המוגבל ליהנות מיצירת מוזיקה בעידן הנוכחי. הוא ערך לקהל היכרות עם Skoog – קובייה סקוטית מקסימה שמחוברת למחשב ומפיקה בקלות צלילים כתגובה למבחר דרכי מגע איתה.
היה מפגש מעולה. כן ירבו!