ללמוד תשובה מהנמר

קיימים כל כך הרבה תחומים בחיינו שדורשים שיפור. איך אפשר להתמודד עם משימה כה גדולה ובלתי-אפשרית?

בכל שנה, ניצב כל יהודי בפני אתגר גדול וקשה: לחזור בתשובה. מוקדשים לכך ארבעים יום, מראש חודש אלול ועד יום כיפור. וזאת, מלבד ה"אידיאל" של חזרה בתשובה ששייך, בעצם, בכל השנה ולמשך כל החיים.

חלק מהקושי הוא גודל המשימה – על מה לחזור בתשובה?

אין כוונת השאלה לתהות שאולי אין "על מה" לעשות תשובה, אלא ההיפך הוא הנכון. כל תחום בחיים שנחשוב עליו, נצרך בעצם לשיפור. תורה, תפילה, מצוות, תרומה לקהילה, שבת, חסד, לשון הרע, בין אדם למקום, בין אדם לחברו, מחשבה דיבור ומעשה, מצוות מעשיות וכוונת הלב, הן 'סור מרע' והן 'ועשה טוב'. הרשימה היא ארוכה, מפורטת ואינה נגמרת. רשימה ארוכה כזו היא בעצם לא כל כך מעשית, כי אי אפשר לתקן את הכל, ובודאי לא נהיה צדיקים גמורים בשנה הבאה.

אז מה כן לעשות?

איך אנו אמורים להתמודד עם משימה כה גדולה ובלתי-אפשרית?

והתשובה היא קצרה ותמציתית, ונקווה שגם פרקטית ויעילה – תלוי איפה כל אדם נמצא, והיכן המחשבות שלו.

וכך ישאל אדם את עצמו, את השאלה הגדולה והחשובה, השאלה שהיא בעצם חוד החנית של הענין: מהו התחום המשמעותי ביותר לחיים שלי עכשיו? מה אני צריך לעשות כדי ליצור את השינוי הנחוץ ביותר למצב בו אני נמצא? אם הייתי צריך לשנות דבר אחד שיחולל את השינוי המירבי בחיי – מה היה אותו הדבר? שם – הוא המקום שבו צריך להתחיל.

העורק הראשי

כשנמר יוצא לצוד ביערות, והוא תופס חיה כלשהי, הוא לא מבזבז זמן בהתקפת כל מיני חלקי גוף שונים. הוא מחפש את העורק הראשי, ולשם מפנה מיד את תשומת לבו. למה? כי אם הוא ינשוך את הרגלים של החיה, אז עד שהיא תאבד מספיק דם, הוא עצמו עלול למות משעמום.

הנמר רוצה תוצאות מהירות ויעילות, ואותן הוא ימצא רק בעורק הראשי – וכך צריך כל אדם למצוא את תיקונו ב"עורק הראשי" שלו עצמו. למרבה הפלא, זה לאו דווקא יהיה מתחום הקשור בצורה ישירה לתורה ומצוות. יכול להיות שכן, אבל גם יכול להיות שלא.

ניקח לנו משל, מאדם שהתמכר לאלכוהול. נכון שכל חייו דורשים תיקון, אבל מה שדחוף אצלו זה לא למדוד את אורך הציציות, או לכוון יותר כשהוא מברך "בורא פרי העץ" על תפוח. הוא צריך להתמקד בהתמכרות, זהו "צורך העל" של המצב שלו.

וכך גם אצלנו, יתכן שהתיקון הנצרך הוא מאחד התחומים הלאו-דווקא צפויים של חיינו. אולי להימנע מכעס, לשון הרע, שנאת הבריות. אולי אפילו להתחיל לשמור יותר על הבריאות, לאכול רק מה שצריך, לעשות התעמלות.

למצוא את ההתמכרות

מאידך, יתכן שדווקא ה"תיקון" המיוחד הנצרך ביותר לעת הזאת, הוא ליצור קביעות עיתים לתורה, או לברר על אתגר לימודי שידרבן אותו להשקעת הכוחות כראוי.

תופעה מעניינת תמצא במי שהתמכר לאלכוהול. כשתשאל אותו את מה הוא מתכנן לתקן, הדבר האחרון(!) ברשימה שלו יהיה… ניחשתם נכון, ההתמכרות. מפניה הוא הכי חושש. היא – הקושי הגדול ביותר שלו, ולכן היא תהיה האחרונה ברשימת התיקונים אותם הוא מתכנן לעשות. וזאת, למרות הדחיפות הברורה שיש לנושא זה.

כך כולנו. פעמים רבות, מה שדווקא נחוץ ביותר, הוא האחרון ברשימה. ולכך נצרכת התקופה של אלול ועד יום כיפור. זו תקופה בה אנו צריכים לאמוד את מצבנו ללא פחד, להיות אמיתיים. למצוא את ה"התמכרות" שאנו כה חוששים מהצורך להתעמת עמה.

שם. זהו המקום שצריך להתחיל. שם היא ה"חזרה בתשובה" המשמעותית ביותר. למרות הרתיעה שלנו מפני המשימה הקשה הזו, היא בסופו של דבר לטובתנו. כי הטובה המשמעותית של המתמכר, היא לטפל בהתמכרות שלו, וטיפול זה הוא שיביא בסופו של דבר – למרות הקושי – לשמחה הגדולה ביותר של חייו.

כך במשל, וכך גם בנמשל. וכאשר רצינותה של התקופה דורשת מן האדם להרהר בתשובה, הדרך המתוארת לעיל היא זו שצריכה להיות בראש מעינינו.

מעתה נדע, כשנחשוב אודות "חץ" התשובה, לאיזה כיוון יש לירות אותו!