חיל הים מרענן את תשתיות ה-IT שלו במיליוני שקלים

מערך ה-IT בחיל הים מחליף את התשתיות המסורתיות שלו בפלטפורמה חדשה, SAP HANA, כך נודע לאנשים ומחשבים. המהלך, בעלות מיליוני שקלים, החל השנה ויסתיים ב-2017.

האינטגרטור של הפרויקט הוא ממת"ם (ר"ת מערכות מידע, תהליכים ומחשוב), יחידת ה-IT של חיל הים, בראשות סגן אלוף משה קנזין. בראיון לאנשים ומחשבים אישר סא"ל קנזין את פרטי הידיעה ואמר כי החלפת התשתיות נועדה לטובת עיבוד נתונים מהיר יותר, מבוסס יכולות in-memory.

הוא ציין כי הפרויקט נועד לענות על האתגר של הגידול בנתונים מחד, והצורך לעבד נתונים רבים אלה בזמן אמת. עוד ציין סא"ל קנזין כי הפלטפורמות החדשות עונות על הצורך באינטגרציה בין הנתונים ובשינוע שלהם בזמן אמת ל"לקוחות" השונים.

תשתיות חיל הים התבססו בעבר על אורקל (Oracle), ובמהלך השנים עברו הגירה לאלה של מיקרוסופט (Microsoft) וסאפ (SAP).

פלטפורמת HANA אחת עלתה באחרונה, מערכת נוספת תעלה אחרי חגי תשרי ועוד פלטפורמה תוטמע בשנה הבאה. המועד המתוכנן לסיום הפרויקט הוא סוף שנת 2017, אז כלל תשתיות המחשוב של חיל ים תהיינה מבוססות HANA.

מדברות בינן ובין עצמן

הטמעת הפלטפורמות, כך נודע לאנשים ומחשבים, תענה על הצורך בצמצום ההשקעות הנובע מהדרישה לניתוחים של פריטי מידע ונתונים שונים בכל תא שטח, ולהיתוך סוגים שונים של מידע; מידע מובנה, מידע לא מובנה, מידע מנותח (Analytics) ומידע גיאוגרפי. זאת, כי המערכת של סאפ יודעת לעבד את כלל סוגי המידע האלה במקביל.

יתרון נוסף מההטמעה נובע מהפישוט המשמעותי שיתקבל במערכות המבצעיות, בשל איגום של התשתיות והמערכות לכדי תשתית אחת. זאת, לצד יכולת של המערכות "לדבר" בינן ובין עצמן, לצד היכולת שלהן "לדבר" עם מערכות שהן חיצוניות לחיל ים. בדרך זו ממומש בפרויקט חזון השילוביות והמחשוב הבין-זרועי.

הפרויקט יביא לכך שניתן יהיה לשלב מקורות שונים, למשל פריטי חוזי וטקסט – בצורה מהירה יותר, בשל מחברים (Connectors) הקיימים באופן מובנה מראש בתשתית החדשה. בדרך זו מתייתר הצורך להרמה של שרתים, אינטגרציה וטיפול בהיבטי אבטחת מידע.

כך, עם כניסת פריט מידע למערכות חיל ים, המגיע ממערכות מבצעיות ומודיעיניות שלו, ניתן ליצור תמונת-על עדכנית, בלי להעביר את פריט המידע ומאות אלפי פריטי מידע נוספים – למחסני נתונים, DWH. התשתית מסייעת לצרכנים השונים, לטובת טיפול במטרות, כאשר צרכן אחד מתעניין, לדוגמה, בתמונה של בנין, בעוד צרכן אחר מעוניין במידע על כלל הבתים בתא שטח, ואילו גורם שלישי דורש מידע טקסטואלי.

תשובה מותאמת אישית

כך, המערכת המוטמעת בימים אלה בחיל ים תספק מידע עדכני, מוזרם בזמן אמת, עם עיבוד של נתונים רבים ושינוע שלהם לגורמים הרלוונטים בשטח, למשל ספינה בלב ים. בדרך זו תתקבל "אמת" אחת, מבצעית-מודיעינית, לכלל הגורמים בחיל ים ומחוץ לו – כשכל אחד מהם מקבל את התשובה – המידע – המותאמת לו "אישית".

התשתיות המוטמעות תשרתנה את כלל מערכות ה-IT בחיל ים, לוגיסטיות ומבצעיות, בין השאר את מערכות השו"ב, שליטה ובקרה. לחיל הים יש יכולות שו"ב ממוחשבות כבר משנות ה-90'. מערכות השו"ב של חיל הים אוספות מידע מכל הסנסורים, שנמצאים במקומות שונים, ומציגות תמונת מצב משולבת, מבצעית ומודיעינית, שנותנת תמונה מלאה על הקורה בזירה. המידע זמין על הספינות, על מערכות השליטה בחוף, והוא משולב עם מערכות של חיל האוויר ושל גורמים נוספים.

מידע עדכני לכל ספינה. צילום אילוסטרציה: BigStock

בחלוף השנים השתנה אופי מערכות השו"ב – לא רק לאור איכות ואופי המידע שהתקבל מהחיישנים, אלא גם עם עליית חשיבות השו"ב והפיכתו למרכזי בתהליכי הלחימה. מערכות השו"ב הן כעת מערכות אינטגרטיביות לבניית תמונה, לשליטה ולסנכרון כלל מערכות הלחימה.

להתמודד עם כמות עצומה של מידע

מערך השו"ב תומך בהחלטות מבצעיות וביישום פעולות יעיל ומהיר יותר מהאויב. השו"ב מהווה יכולת הליבה של חיל הים ומהווה מכפיל כוח. זירת הקרב הימית שונה מאוד מזו היבשתית או האווירית, ומערכות השו"ב בונות עבור החיל תמונת עולם ימי מסובכת: בים יש מעט אויבים ולעומת זאת הרבה אוניות ניטרליות.

לפיכך, נדרשת יצירת תמונת עולם ממוחשבת, שתספק למפקד את היכולת להתמודד עם כמות כה גדולה של מידע ולנפות חלק ממנו. מערכות השו"ב לוקחות מידע גולמי רב ומפיקות ממנו ידע, שמסייע למפקד בקבלת ההחלטות.

חיל הים הציב את מערכות השו"ב שלו בספינות ובצוללות, באוויר וביבשה. כל המערכות מתממשקות זו לאחרות – בסטי"לים, בחוף, במסוקים ובצוללות – והדבר עוזר לביצוע קרב משולב, לקיצור משך ייצור המטרה והפגיעה בה, Sensor2Shooter.

בעבר אמר גורם צבאי לאנשים ומחשבים כי "יש לחיל הים יכולת ייחודית בתחום השו"ב – רמת שילוב בין המערכות שאין לכמעט אף צי בעולם, כולל האמריקני".