זיכרון גורלי: מדוע הארגון שלכם צריך פלאש עכשיו?

כתב: ארז גל חן, מהנדס מערכות מידע וביטחון בנט-אפ (NetApp)

התקני זיכרון הבזק (פלאש) הם הבסיס לטכנולוגיה האישית שבה אנו משתמשים מדי יום – בסמארטפונים, במצלמות דיגיטליות, בדיסק-און-קי ובמכשירים ביתיים רבים. עם זאת, בשוק הארגוני ההטמעה של התקני זיכרון אלה עדיין איטית למרות יתרונותיהם הברורים; פשטות ומהירות, חיסכון באנרגיה ובהוצאות אחזקה.

מנהלי מערכות חוששים להטמיע בארגוניהם טכנולוגיה חדשה בזמן שהפתרונות הקיימים משרתים אותם היטב. פעמים רבות הם נמנעים מאימוץ פתרונות חדשים, בין אם משיקולי עלות או מתוך רצון להימנע מגיוס עובדים חדשים או מהכשרת הצוות הקיים לעבודה עם הטכנולוגיה החלופית.

זו טעות, כיוון שבטווח הארוך, פתרונות האחסון הקיימים מטילים עלות כבדה על הארגון, והמידע האגור בהם חשוף לסיכונים שונים.

שינויים מעמיקים במערך הזיכרון הארגוני הם פרויקט שכמעט אי אפשר לעמוד בו בשל כמות המידע האינסופית, וכמובן העלות הגבוהה לארגון. רוב מנהלי הטכנולוגיות יעדיפו להוסיף נדבכים למערך האחסון הקיים או אינטגרטורים למיניהם, פשוט מפני שהדיסקים הקשיחים אוצרים נתונים שאינם מחייבים נגישות גבוהה, אם בכלל.

כך למשל בנקים וחברות ביטוח: החברות מחויבות לסרוק ולשמור מסמכים ופוליסות שנים רבות, אך הסיכוי שיהיה צורך לשלוף מסמך זה או אחר, סטטיסטית, נמוך. לעומת זאת, אלה בדיוק הארגונים שצריכים פתרון משולב בפלאש, שמספק ביצועים מהירים לצורך גישה לנתוני לקוח והצעות מחיר.

אלא שבחברות קמעונאות, סלולר וטכנולוגיה, הדרישה לביצועי נתונים מהירים רק הולכת וגוברת, ולכן מעבר כלל-תעשייתי מחוות שרתים מבוססות כונני HDD (דיסקים קשיחים) לפתרונות אחסון מבוססי פלאש וטכנולוגיות לכיווץ נתונים, הם עניין של זמן.

איים של חוסר יעילות

טושיבה (Toshiba) היפנית היתה הראשונה לפתח שבב זיכרון פלאש בשנת 1984, והשימוש המסחרי הראשון בו נעשה על ידי אינטל (Intel) כמה שנים לאחר מכן.

היתרונות בזיכרון פלאש בטכנולוגיות ניידות כמו סמארטפון, מצלמות ודיסק-און-קי, הם הגודל ביחס לנפח הזיכרון, העמידות ושמירת המידע ללא חשמל. במקביל, התפתח שוק אחסון הנתונים בטכנולוגיות נייחות ומורכבות, כך שספקיות אחסון החלו לספק פתרונות משולבי אינטליגנציה וגמישות אל תוך סביבת ההפעלה של מערכות האחסון. תכנון יעיל של מערך האחסון יכול להעניק לחברה יתרונות משמעותיים ויכולת למקסם את ההשקעה ב-IT ובשרתים.

בשוק קיימות לא מעט חברות שנותנות פתרונות אחסון וכיווץ נתונים, דוגמת EMC, נט-אפ ,Pure ועוד. בשוק הישראלי שולטות EMC ונט-אפ, שמספקות סוגים שונים של פתרונות. בעוד שלראשונה יש כשישה מוצרי אחסון שמשלימים זה את זה, נט-אפ לוקחת את פתרון הפלאש ועושה לו אינטגרציה לתוך כל המערך של הזיכרון הארגוני.

הפתרון האינטגרטיבי נחשב טוב יותר כיוון שהוא מצריך הרבה פחות ידע ארגוני ובזכותו אפשר לשלב בין המערכות כך ש"ידברו" זו עם זו, לתת את אותו פתרון של הגנה על המידע והתאוששות נתונים מאסון.

מערך חכם לאחסון נתונים חשוב במיוחד בהיבט הקונסולידציה של שירותי IT, כלומר תמיכה במערכות הפעלה ובפרוטוקולים רבים בו-זמנית מתוך מערכת שליטה אחת. בסביבות ארגוניות קיים, בדרך-כלל, אחסון יעודי ומבודד, שאינו מאפשר גישה בין מערכות הפעלה שונות כגון Microsoft Windows ו-UNIX/Linux.

בסביבות אלה מוקצים, לרוב, שטחי אחסון נפרדים לכל סוג של שרת מחשוב – פעולה שמגדילה באופן משמעותי את פרישת השרת וצריכת השטח שנדרש לאחסון.

צורכי נתונים משתנים אלה עשויים לכלול גם גישה בו-זמנית לנתונים מבוססי SAN (לדוגמה מסדי נתונים) ולנתונים מבוססי NAS (שיתופי רשת לקבצים), שמחייבים בדרך כלל, סוגים נפרדים של התקני אחסון. השימוש במערכות ובסוגי התקנים שונים מגדילים את העומס על המערכת ומייצרים בה איים של חוסר יעילות, וכמובן מגדילים בטווח הארוך את עלויות הניהול, החומרה והתחזוקה – כשהתוצאה היא יכולות פחותות.

הפלאש הופך לנגיש מבחינת מחיר

היבט נוסף ולא פחות חשוב הוא היכולת הדינאמית של התקן האחסון לגדול ולהתכווץ בהתאם לצורך להקצות מחדש את שטח הדיסק. במערכות אחסון נתונים גולמי, מבוצעת אספקת יתר של נפחים וקבוצות דיסקים כדי לתמוך בצרכים עתידיים של צמיחה בנפחי הנתונים, והגמישות מוגבלת.

הניצולת האופיינית הממוצעת של התקני אחסון עומדת על 40%-25%, בהשוואה לניצולת אופיינית ממוצעת של 60% ומעלה באחסון נתונים חכם. בנוסף, פעולות הרחבה וכיווץ נתונים יכולות לארוך שעות רבות, והן רגישות ביותר לשגיאות, לעומת פתרונות הפלאש שמספקים ביצועים מהירים עד פי 50 לדיסק בודד.

בישראל אמנם לא שמים דגש רב על הנושא, בטח לא כסיבה מספיק טובה להחליף את מערך אחסון הנתונים, אך אסור לשכוח את החיסכון האנרגטי שבצמצום חוות השרתים. אלה צורכות לא רק שטח רצפה יקר ומבוזבז, אלא גם דורשות סביבה מבוקרת אקלים, כלומר מיזוג רב עוצמה מסביב לשעון כדי למנוע כשלים שמקורם בהתחממות יתר.

חיסכון בתחום אחר, שאינו זניח כפי שהוא עשוי להישמע בתחילה, הוא חיסכון ניכר ברישוי תוכנות: ברגע שהופכים את האחסון לחזק ומהיר, אפשר לעשות קונסולידציה בעולם בסיס הנתונים של השרתים, ואז להוזיל את הרישוי, כיוון שרישוי בסיסי הנתונים נמכר לפי כמות המעבדים (CPU).

החסם העיקרי בהטמעת זיכרון פלאש ארגוני הוא מחיר, ושילוב הפתרון במערך ה-IT הקיים. ואולם, שתי תפיסות אלה משתנות במהירות בשנים האחרונות. זאת כיוון שהפתרונות הופכים לנגישים יותר גם מבחינת מחיר, וגם בשל ההבנה של מנהלי טכנולוגיות שמסתכלים לטווח הארוך ורואים את היתרונות שפתרונות אלה מייצרים לארגון, בשיפור הביצועים והפחתת העלויות.