מאחורי הקלעים של מהפכת השירות בטאבו

משרד המשפטים השיק באחרונה שירות חדשני, שמאפשר רישום של הערת אזהרה בטאבו דרך האינטרנט. המטרה היא לחסוך ממאות אלפי אזרחים בזבוז שעות המתנה מעצבנות בלשכות הרישום ברחבי הארץ. רק ב-2015 נרשמו 660 אלף פניות לטאבו, מתוכן יותר מ-200 אלף הערות אזהרה.

השירות הזה מצטרף לשורה של שיפורים שהמשרד מתכנן בקרוב, כאשר העוגן העיקרי שלהם הוא אנשי מערכות המידע והטכנולוגיה במשרד, בראשותו של המנמ"ר, ששון סופרי. בשיחה עם אנשים ומחשבים הוא מספר על מאחורי הקלעים של המהפכה הדיגיטלית בטאבו.

"רישום הערת אזהרה בטאבו הוא אחד השירותים המבוקשים ביותר בעסקות מקרקעין", אומר סופרי. "עורכי דין מחויבים לרשום הערת אזהרה בשלבי התהוות העסקה על מנת להבטיח את זכויות הקונה או המוכר. רישום המקרקעין הוחרג מחוק החתימה הדיגיטלית, כך שלכאורה לא ניתן לבצע פעולות מקוונות. הפתרון המשפטי והטכנולוגי שניתן איפשר את המעבר להגשה מקוונת של הטפסים".

"כעת, עם השקת השירות החדש, יוכלו עורכי הדין, באמצעות כרטיס ההזדהות החכם שלהם, להגיש את המסמכים הנדרשים לביצוע הפעולה באינטרנט ישירות מול הרשם. כמובן שניתנה תשומת לב מיוחדת לנושא אבטחת המידע", מציין סופרי.

מהם האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בפיתוח שירות מקוון שכזה? כמה זמן וכמה משאבים נדרשים לכך?
"בפרויקט מעורבים שלושה גורמים: חטיבת הפיתוח של המשרד, שפיתחה את השירותים המקוונים; HPE, שפיתחה את צד הבק אופיס; וממשל זמין, שאירח את השירות המקוון. הדרישה להעמיד פתרון בלוח זמנים קצר, של חצי שנה – כולל אפיון, פיתוח ואינטגרציה – חייבה דרך פעולה אג'ילית ושיטות עבודה חדשות.

אתגר נוסף הוא ניהול ההזדהות ואימות החתימות הדיגיטליות של הבקשה והמסמכים שמצורפים לה. רישום הערת אזהרה על נכס מחייב תהליך שלא מותיר מקום לטעות. בהפעלת שירות מעין זה יש משקל חשוב לאבטחת מידע ומניעת זיופים".

כיצד התגברתם על זה?
"חיפשנו פתרון שיאפשר קבלת קבצים חתומים דיגיטלית מגורמים חיצוניים ובדיקתם להימצאות פוגענים, מבלי לפגוע בחתימה הדיגיטלית. לצורך זה הוקמה תשתית משרדית שסורקת את הקבצים המתקבלים ומוודאת את תקינותם".

אילו עוד שירותים מקוונים מתכנן משרד המשפטים?
"אנחנו שותפים למדיניות המשרד להמשיך ולשפר את השירות לאזרח. משרד המשפטים הוא אחד המשרדים הגדולים ביותר בממשלה והוא חשוף להרבה מאוד אזרחים. אגף מערכות המידע מנהל בית פיתוח תוכנה מהגדולים בשירות הציבורי, בו מפותחות מערכות מידע לשירות הציבור. ב-2016 העלינו את השירותים המקוונים הבאים: עיון מקוון בתיקי בתים משותפים, שם מוגשות כ-10,000 בקשות בחודש; אתר רשם המתווכים – מאפשר רישום לבחינות, קבלת ציונים והגשת בקשות לרשם. המשמעות היא שבמקום ש-1,000 אנשים, בימים עמוסים, יגדשו את לשכות הרשם לקבלת השירות החיוני הזה, הם יעשו זאת אונליין; תשלומים ברשת לכונס הנכסים ללא צורך בשוברים; והגשת בקשות מקוונות לאתר רשם החברות. זהו שירות מאוד פופולרי: כיום, 80% מהבקשות מוגשות בצורה מקוונת.

בקרוב יתווספו שירותים כמו משכנתא בממשק ישיר מול הבנקים וממשקים אינטרנטיים בכל מה שקשור לירושה".

צעד חשוב ליישום חזון הממשל הדיגיטלי

השירותים החדשים שמשרד המשפטים הכריז עליהם הם צעד חשוב ליישום חזון הממשל הדיגיטלי. זהו מקרה קלאסי שבו מומחשת הקריטיות של הטכנולוגיה ומערכות המידע ביישום שירותים דיגיטליים לאזרחי המדינה. אלא שלמרבה הצער, הקצב שבו מיושמים שירותים אלה הוא איטי להחריד וההוכחה לכך היא שכל ידיעה כזו, על שירות מקוון שיחליף את התורים והביורוקרטיה, כמו בטאבו, זוכה להבלטה בגלל חריגותה.

ישראל הייתה צריכה להיות כבר מזמן במקום הרבה יותר גבוה בכל מה שקשור לשירותים ממשלתיים באינטרנט. הממשלה כבר הזניקה את התהליך, נתנה לא מעט תקציבים והקימה גוף מתכלל שנקרא רשות התקשוב. כל מה שצריך זה ללחוץ מהר יותר על הדוושה.

המעצורים הם בעיקר ביורוקרטיים, וגם חסמים אנושיים בדמות מנהלים בכירים במשרדים שונים, שלא מפנימים עדיין את החשיבות של מעבר לשירותים אונליין. לכן הם גם לא נאבקים על תקציבים ובעיקר לא זורמים עם אנשי הטכנולוגיה במשרדים שלהם, שיכולים להוביל תהליכים כאלו במהירות רבה יותר. משרד המשפטים ואנשי הטכנולוגיה שלו יכולים להיות סמן ימני למהפכה הדיגיטלית בשירות לאזרח.