עכשיו זה רשמי: טוב לעבוד בחברות רב לאומיות

הפריון של העובדים הישראליים בחברות היי-טק רב לאומיות גבוה יותר והם משתכרים בממוצע ב-10% יותר בהשוואה לעמיתיהם שעובדים בחברות מקומיות. התרומה לפריון העבודה מגדילה את התוצר המקומי הגולמי ובכלל, יש לחברות אלה השפעה חיובית על המשק.

המידע הזה מוכר לרבים בענף ההיי-טק, אולם החידוש בו הוא שהנתונים הללו מעוגנים כעת במחקר רשמי שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המחקר, שכותרתו "תרומת החברות הרב לאומיות לפריון העבודה בישראל", הוצג במסגרת הסקירה השבועית שמוגשת לשר האוצר, משה כחלון.

יצוין כי המחקר נערך בקרב 450 החברות המובילות בישראל והוא בחן את השפעתן של החברות הרב לאומיות על רמות השכר בישראל, כמו גם על ההון האנושי.

מדוע החליט האוצר לערוך מחקר מקיף כזה דווקא כעת? על פי הדו"ח, הסיבה לכך היא המענק לעידוד השקעות שהממשלה החליטה ב-2013 לתת לאינטל (Intel), לשדרוג המפעל שלה בקריית גת. המענק ניתן בעקבות ממצאים של שלוש עבודות שבחנו את התועלות שצפויות לצמוח למשק אם הוא יינתן. העבודות קבעו כי שדרוג המפעל בקריית גת יסייע לעליית הפריון בישראל, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, וישפיע על החברות המקומיות. הבחינה נעשתה על פי שני תסריטים: האחד – ניסיון להעריך מה תהיה התרומה למשק, ובמסגרת התסריט השני נוצר מצב היפותטי שבו המדינה לא תיתן לאינטל מענק עידוד, המפעל לא ישודרג ורוב העובדים יעבדו בחברות ישראליות.

המענק לאינטל ניתן לאחר ויכוחים רבים, הן בתוך הממשלה והן באמצעי התקשורת, שכללו פופוליזם זול. המתנגדים טענו שאת הכסף המיועד לו, בסך של 1.1. מיליארד שקלים, עדיף לתת למגזרים אחרים במשק, שיעלו את הפריון. בסופו של דבר, השכל הישר גבר על ההתנגדויות והממשלה שחררה את המענק לאינטל, תמורת התחייבות להשקעה של כ-22 מיליארד שקלים.

חברות רב לאומיות בישראל זה טוב או רע?

המחקר, שכאמור – נעשה בעקבות הסערה שהייתה סביב ההחלטה לתת את המענק לאינטל, בא לענות אחת ולתמיד על שאלת מיליון הדולר: האם הפעילות של חברות רב לאומיות בארץ טובה או שמא אפשר להסתדר בלעדיהן?

כחלק מהמחקר נבחן הנעשה במדינות שבהן נהוג לתת מענקים לחברות רב לאומיות. גם במדינות אלה יש חילוקי דעות באשר להשפעתן של החברות הללו על המשק המקומי. החוקרים גילו שאחד היתרונות בחברות כאלה, מעבר להגדלת הפריון, הוא העברת ידע מהן לחברות המקומיות – עובדה שתורמת לפיתוח הכלכלה המקומית. נתונים אלה נכונים, מן הסתם, גם לישראל.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חברות רב לאומיות העסיקו בישראל ב-2011 כ-190 אלף עובדים, שהם כ-5.8% מהמועסקים במשק. ב-OECD מצאו שהשיעור גבוה יותר ועומד על 8%. זאת, מאחר שהארגון משתמש בפרמטרים שונים בכל מה שקשור לחברות היי-טק וטכנולוגיה. כך או כך, שיעור המועסקים בישראל בחברות זרות עדיין נמוך לעומת זה שנמדד במדינות מערביות – 19% בממוצע.

מה לגבי השכר?

המחקר מגלה שהשכר הממוצע של העובד הישראלי בחברות הרב לאומיות בענף ההיי-טק גבוה מזה שבחברות מקומיות. הנתונים מדברים בעד עצמם: בין השנים 2005 ל-2010, השכר הממוצע בחברות ההיי-טק הרב לאומיות בישראל עמד על 28,768 אלף שקלים בחודש לעומת 18,410 שקלים בחברות מקומיות. יצוין כי הפערים האלה יציבים לאורך השנים המצוינות במחקר.

לגבי הפריון, מציינים החוקרים, כי התרומה הסגולית שלו היא הרבה מעבר לתרומה הישירה, במקום העבודה עצמו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוכחות חברות רב לאומיות מגדילה את הפריון של כל מועסק ב-14%. גידול בפריון מחייב הגדלת ההשקעות של החברה בישראל – דבר שיש לו השפעה על כל המשק.

השורה התחתונה: המחקר הזה מאשש הנחות שקיימות בשוק כבר שנים רבות. פעילותן של חברות רב לאומיות בישראל היא מרכיב חשוב להתפתחות ענף ההיי-טק. הן תורמות לתעסוקה, לרמות השכר של העובדים ולפריון.

ייתכן שהנתונים הללו, שמעוגנים במחקר מקצועי, ישימו סוף לוויכוח האינסופי  שמתפתח בכל פעם שעולה על הפרק שאלת מתן מענקי עידוד לחברות שרוצות להשקיע בארץ ולבנות פה מפעלים או מרכזי פיתוח, או כאשר דנים בשאלות המיסוי על חברות אלה. בשנים האחרונות התפתח בארץ ספורט לאומי – לעשות שיימינג קולקטיבי לכל חברה רב לאומית שפועלת כאן, כדי לרצות גורמים פוליטיים או כלכליים, או סתם מתוך שנאה. עכשיו, כשיש בפנינו נתונים מדעיים, יש לקוות שהספורט הלאומי הזה ייפסק.