נכנסים מתחת לאלונקת ההיי-טק הישראלי

ראשי חברות ההיי-טק בישראל קיבלו השבוע משב רוח רענן שאולי עשוי לשנות את האווירה הפסימית ששררה פה בשנה האחרונה, בדמות בשורות מכיוונה של הממשלה.

אתמול (ד') נפגש שר האוצר, משה כחלון, עם ראשי התעשייה, כדי לדווח להם מה הוא עשה למענם מאז הפגישה הקודמת, לפני חצי שנה. בפגישה ההיא הם הביעו את הדאגה שלהם לעתיד הענף, לא רק בגלל המחסור במהנדסים, אלא בעיקר בגלל מדיניות הזיג זג של ממשלות ישראל בכל מה שקשור למיסוי חברות היי-טק. חוסר היציבות, אמרו אז ראשי החברות, מקשה מאוד על תכנון ארוך טווח, מה שמשפיע ישירות על החלטות שקשורות בהשקעות חדשות, גיוס כוח אדם, הקמת מרכזי פיתוח ועוד.

נוסף לזה, הם קבלו על העליהום הציבורי הקבוע סביב שיעורי המס שחברות משלמות בישראל. גורמים אינטרסנטיים מקפידים להסית ציבורים שלמים נגד אותן חברות, מקומיות וזרות, למשל צ'ק פוינט (Check Point) ואינטל (Intel).

על פי התכנון, ביום א' הקרוב אמורה הממשלה לאשר את חבילת הצעדים שגיבש השר כחלון, שמשמעותם קביעה סופית של שיעורי מס מופחתים לחברות טכנולוגיות והטבות נוספות. ההטבות האלה יהיו חלק מחוק ההסדרים ויש לקוות שהם ישימו סוף למחול השדים שמתנהל נגד החברות הללו, שמפרנסות אלפי משפחות ויוצרות תעסוקה להרבה מאוד תעשיות משנה ושירותים.

כחלון אמר לראשי התעשייה ש-"צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע לענף ההיי-טק המקומי, כדי שימשיך להיות יעד אטרקטיבי ליזמים ולמשקיעים".

על אלונקה מובילים בדרך כלל פצועים, שלא יכולים לעמוד על רגליהם. נכון שהענף לא פצוע, אבל הוא בהחלט זקוק לאלונקה בדמות התשתית שעליה הוא נשען. מקורה של התשתית הזו הוא אך ורק בממשלה: תקציבים, רגולציה והכשרת כוח אדם. במשך שנים הייתה למנכ"לי ההיי-טק תחושה שהם נושאים את האלונקה הזו לבדם.

יותר מזה, הם הרגישו חשופים בצריח, נלחמים לבד באחת החזיתות החשובות של ישראל בעולם – החזית הטכנולוגית. הם מפתחים ומייצרים את המוצרים הכי טובים, שיש להם ביקוש, אבל בגלל ביורוקרטיה, מדיניות לא ברורה ואילוצים שונים מחוץ לענף שמשפיעים על כל הכלכלה בארץ.

עכשיו הממשלה מבינה שיש ערכים מוספים רבים לפעילות של חברות היי-טק בישראל. פקידים באוצר הבינו גם שהמשחק הקבוע שהם שיחקו עם נציגי חברות, שביקשו מענקים כדי להקים פה מפעלים, הוא משחק קצת מסוכן, כי למרבית החברות יש אלטרנטיבות.

וכדי לחזק את התובנה הזו, קיבלנו השבוע את הדו"ח של מחלקת המחקר של משרד האוצר, שאנשיה בדקו לעומק את תרומתן של החברות הרב לאומיות למשק הישראלי. הנתונים הראו כי התרומה הסגולית של החברות האלה הרבה יותר גדולה מאשר הפרמטרים של כמה מס משלמת כל אחת מהן.

דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך של המסלול האקדמי – המכללה למנהל. צילום: קובי קנטור

השורה התחתונה: הקיץ מביא עימו את בשורת האביב לענף ההיי-טק – למשקיעים, ליזמים ולעובדים.

איך לשפר את תהליכי גיוס העובדים?

המרוץ אחר כוח אדם איכותי הוא האתגר של מנהלים רבים בהיי-טק כיום ומחייב את כלל התעשייה לחשב מסלול מחדש. דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך של המסלול האקדמי – המכללה למינהל, שהשתתף לא מכבר בפאנל מנמ"רים שעסק בנושא, העלה מספר תובנות מעניינות בתחום. נקודת המוצא שלו היא שכולם מדברים על ההון האנושי אבל לא עושים מספיק כדי להשיג אותו.

"התעשייה מחפשת הון אנושי המשלב ידע רב תחומי, אבל קשה לה להבין שכמעט זה בלתי אפשרי ללא מעורבות ישירה בתהליך ההכשרה והחניכה", אמר שטרית.

לדבריו, יש כמה עקרונות שחייבים ליישם בכל ארגון. אחד מהם הוא הגברת הקשר בין התעשייה לאקדמיה – דבר טוב הן לסטודנטים והן למעסיקים. "שיתוף פעולה כזה יכול להבטיח את ההון האנושי הרצוי בזמן אמיתי ולא לחפש אותו בירידי תעסוקה", ציין.

עקרון נוסף, שכבר החל להיות מיושם, הוא הקמת מרכזי חדשנות משותפים לתעשייה ולאקדמיה, שייצרו הפריית ידע הדדית ויגביר את הסיכוי של התעשייה לשאוב לתוכה חדשנות שנדרשת. "בנוסף, יש להגביר את תהליכי המיון של מועמדים פוטנציאליים ולדאוג להכשרתם לתפקיד, בדיוק כמו שצה"ל מגייס מועמדים שנראים לו מתאימים ומכשיר אותם לעתיד", הוסיף שטרית.

יש לשטרית רעיון חדשני נוסף: הוא מציע למשרד החינוך פיילוט שבו יתחילו ללמד את מקצועות ההיי-טק כבר מכיתה א', בשילוב עם מוסדות אקדמיים וחברות בתעשייה. "דבר זה יאפשר לתלמידים שישתתפו בו לסיים תואר ראשון עד גיל 18, ובמקרים רבים זה יחליף חלק מבחינות הבגרות", אמר. אותם בוגרים ישתלבו במקצועות המתאימים בצה"ל ואחרי השחרור יצטרפו לתעשייה, שכאמור, משוועת לכוח אדם.

אין ספק שלאור המחסור החמור ההולך וגדל של כוח אדם בתעשיות הטכנולוגיות והעדר מקורות גיוס חדשים, על המדינה לחפש פתרונות יותר יצירתיים כדי לגייס עובדים. כנראה שצריך להתחיל את זה מכיתה א'.