ד"ר שרון נונס, יבמ: "הטיפול העולמי בתחום המים דורש מערכות IT ומערכות ניהול משופרות"

"אנחנו מסייעים בניתוח איכות המים ובייעול הפעילות, וכן עובדים עם ממשלות בתחום ההגנה על הסביבה ומשאבי המים. הטיפול העולמי בתחום, על כל היבטיו, דורש שיפור בהיבטי ה-IT והניהול שלו, לצד שילוב בין תחומים – IT, כימיה וביולוגיה", כך אמרה ד"ר שרון נונס, סגנית נשיא יבמ (IBM) לחדשנות, בראיון לאנשים ומחשבים.

ד"ר נונס, האחראית על מיזם "ירוק גדול" של יבמ, הגיעה ארצה לפני ימים אחדים ונפגשה עם מנהלי חברות בתעשיות המים ואיכות הסביבה, ועם מנהלי קרנות הון-סיכון הפועלות בתחום. היא בחנה אפשרויות לשיתופי פעולה ולשילוב פתרונות IT של יבמ בפתרונות המפותחים בישראל.

לדברי ד"ר נונס, "הזירה הישראלית היא אחת החדשניות ביותר בעולם המים. כשם שהולנד חדשנית בתחום בקרת השיטפונות – ישראל חדשנית בתחום ניהול צריכת המים, ובמיוחד בתחום ההשקיה והחקלאות. אנחנו עומדים בקשר עם מספר חברות בישראל. יש לנו ארכיטקטורת טכנולוגיות מידע – ואנחנו משתפים פעולה עם חברות וגופים שמבססים עליהן פתרונות בתחום המים".

מה בין IT ומים?
"לפני שנתיים, מים היו נושא משני בהשוואה לדיון בנושא שינויי האקלים ופליטת פחמן. לאורך השנתיים האלה, הפכו מים לנושא חם במיוחד בדיון הציבורי. ממשלות, גופים כלכליים ואנשים בכלל מבינים שזה משאב יקר שדורש ניהול. יש כיום יותר מודעות לכך שאחת התוצאות של שינויי האקלים היא לחץ על מערכות המים. בין אם יש יותר מדי מים ובין אם יש פחות מדי, אתה צריך להתגונן מפני שיטפונות או מפני בצורת, ואתה צריך לנהל את ההתגוננות הזאת.

מיזם 'ירוק גדול' שהשקנו לפני יותר משנתיים, מתמקד בטכנולוגיות לניטור, ניהול ושיפור השפעת הפעילות האנושית על הסביבה. המיזם, שהתמקד תחילה יותר בסוגיית הטיפול בפליטת המזהמים, מרחיב את העיסוק גם בתחום המים. יבמ מפתחת עתה כלים ופתרונות לארגונים המשתמשים במים למוצריהם, דוגמת חברות משקאות, אך גם חברות נפט וגז הצורכות כמויות גדולות של מים לצורך הגברת לחץ השאיבה, ובמיוחד חברות שירותי מים המנטרים מים כחלק מתהליך העבודה שלהם".

כיצד ה-IT מסייע לחסכון במים ולצריכה איכותית שלהם?
"אנחנו מסייעים בניתוח איכות המים, בייעול הפעילות, ועובדים עם ממשלות בתחום ההגנה על הסביבה ומשאבי המים. בתחילת פרויקט 'ירוק גדול' התמקדו חוקרי יבמ במודלים והדמיות של מערכות אקולוגיות כוללות בתחום המים. שישה חודשים אחר כך הגענו למסקנה שזו תפיסה צרה מדי, והמיקוד שלנו חייב להיות במערכות המידע בכלל, ובטיפול במידע הצומח במהירות הנאסף במערכות מים. כשבוחנים מערכות הזמינות כיום בתחום, יש כמות גדולה של נתונים המופקים לאורך הדרך, אך לא תמיד מנהלים ומנתחים את הנתונים האלה. אנחנו רואים כאן הזדמנות עסקית ליבמ: ניסיון לזהות דפוסי שימוש ותופעות בתחום רשתות המים – ולהפיק תובנות לגבי תפעול המערכות האלה והעסקים במסגרתם".

מה מייחד את תחום המים?
"מה שמיוחד הוא שיש בתחום מערכות המים שילוב של כימיה, ביולוגיה וטכנולוגיות מידע, יחד עם תהליך העברה פיזית של המים עצמם, שנופל בתחום ההנדסה האזרחית. השילוב הזה יוצר אתגר ניהולי כולל. הפערים הקיימים כיום נובעים מכך שיש אמנם הרבה מאד נתונים בתחום המים – אבל אין מספיק מידע. הנתונים מוצגים באופנים שונים, מתייחסים למרווחי זמן שונים, בפורמטים לא עקביים. המדידה מתבצעת בשיטות שונות – ואין התייחסות לתקנים. על מנת להבטיח אספקת מים בלתי מופרעת – נדרשים תקנים לדיווח עקבי בתחום המים, שיבואו במקום ריבוי המערכות הקנייניות הקיים כיום בתחום. צריך להבטיח ממשקים פתוחים ויישומים פתוחים שיאפשרו לשלב יישומים ממקורות שונים. אנחנו צרכים ארכיטקטורת שירותים שתאפשר לנהל את מכלול הפעילות".

מה צפוי בתחום בעתיד?
"אני מעריכה, כי בתוך שלוש עד חמש שנים תגבר ההבנה של ממשלות ושל חברות בכל העולם שצריך לנהל את המים כמוצר יקר בצורה יעילה ואפקטיבית. המים תופסים את אותו המקום בדיון הציבורי שאותו תופס שינוי האקלים. כשם שסרטו של אל גור 'אמת מטרידה' קידם את הדיון בתחום האקלים – אנחנו רואים ב-18 החודשים האחרונים שינוי כזה בתחום המים. בתוך חמש שנים, רמת המודעות וההבנה לבעיית המים של ממשלות וציבור תהיה באותה רמה של מודעות לנושא האקלים. אנשים יתמקדו בניהול יעיל יותר של מים מתוך הבנה שמדובר באספקה מוגבלת. תידרש טכנולוגיה שתאבחן את הבעיות הקיימות כיום במערכת ותשפר את ההתמודדות איתן. עלינו להבין את הקשר בין מערכות מים, אנרגיה וחקלאות – ולבנות מערכת בת-קיימא במסגרת מה שביבמ אנחנו קוראים לו מיזם 'עולם חכם'. המערכות האלה יאפשרו לעולם לגדול לא רק במונחים של גודל אוכלוסיה – אלא גם ברמת החיים. לפתח מעמד ביניים, מה שמחייב די אנרגיה, מים, ומזון. לישראל יש ידע בתחום הזה שאותו היא יכולה לשתף עם העולם".