פיתוח חדש יאפשר קריאת ספרים סגורים

חוקרים מ-MIT ומג'ורג'יה טק (Georgia Tech) פיתחו טכנולוגיה לקריאת ספרים כשהם סגורים לחלוטין, וכעת הם מתכננים מערכת הדמיה שתהיה מסוגלת לקרוא ספרים בשלמותם מבלי לדפדף בהם כלל.

מאמר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת Nature Communications מתאר אב טיפוס של המערכת הגאונית הזאת, שמזהה נכון לעכשיו אותיות בתשעת הדפים הראשונים בערימה, שבה בכל דף מודפסת אות אחת.

"מוזיאון המטרופוליטן (Metropolitan) בניו יורק הראה הרבה עניין בכך, כי הם רוצים, למשל, לבדוק כמה ספרים עתיקים שבהם הם אפילו לא רוצים לגעת", סיפר ברמק השמאט, ממחברי המחקר ומדען במעבדת המדיה של MIT, כחלק מההצהרה על הפיתוח. השמאט הוסיף והסביר כי נכון לעכשיו המערכת החדשה יכולה לנתח חומרים המאורגנים בשכבות דקות בלבד.

מפרשת תמונות מעוותות או לא שלמות

המערכת משתמשת בקרינת טרה-הרץ, שבניגוד לקרני רנטגן יכולה להבחין בין דיו ונייר. הקרינה גם מספקת רזולוציית עומק טובה יותר, בהשוואת למשל לאולטרסאונד. נייר ודיו מייצרים עיקול אור במידה שונה, אשר מסייע למערכת להבחין ביניהם. כיסי האוויר בני 20 המיקרון, שנמצאים בין הדפים, עוזרים למערכת להבדיל בין דפיו של הספר.

רוב הקרינה נספגת או שמשתקפת מהספר, ואילו חלקה מקפץ בין הדפים וחוזר אל החיישן כדי לייצר איתות שווא. בנוסף, מייצר החיישן גם זמזום רקע. את כל אלו צריכים החוקרים לסנן החוצה. לשם כך פיתחו חוקרי MIT אלגוריתמים לקבלת תמונות מתוך גיליונות הנייר, והחוקרים מג'ורג'יה טק פיתחו אלגוריתמים שמפרשים תמונות מעוותות או לא שלמות.

לאחר קביעת המרחקים בין 20 העמודים הראשונים של הספר, המערכת יכולה לברור את האותיות הבודדות המודפסות בתשעת העמודים הראשונים. בעזרת טכניקת Femtophotography – אשר יכולה ללכוד סוגים מסוימים של תמונות בהבדלה של טריליוני שניות זו מזו – המערכת יכולה להבחין אם התמונה נמצאת בדף מסוים או בזה שבא מתחתיו.

כעת עובדים החוקרים על שיפור הדיוק של הגלאי ועל כוחם של מקורות הקרינה, כך שהמערכת תוכל לזהות תמונות אל מעבר למחסום תשעת העמודים שאותו צלחה עד כה.