איחוד משפחה מרגש

אמרו חז"ל: כל ישראל ערבים זה לזה. כלומר כל יהודי צריך לחשוב על יהודי אחר כאילו הוא אחיו ולהשתדל לדאוג לו ולעזור לו בהתאם לצרכים של היהודי השני.

קיימות לא מעט קהילות בעולם שהתרחקו שלא באשמתם מיהדות, ולעומתם יש הרבה יהודים שמצבם הקשה של אחיהם נוגע לליבם והם מוכנים להקריב הרבה מחייהם על מנת להאיר להם  את החיים, ולהעניק להם קורטוב של יהדות ויידישקייט. יהודים אלו כמהים לעשות מצוות וממש מחפשים אותן בנרות.

אחד היהודים האלו, הרב יצחק פרץ, שסיים בהצלחה את הכשרתו והסמכתו כרב קהילה במסגרת מיזם "נר לאלף", נשלח עם אשתו למשרתם הראשונה לשרת בקהילה, ולפתוח מחדש בית כנסת בפרברי העיר ברוקלין. על פניו שליחות זו נראתה קלה לביצוע כי מדובר בארצות הברית ולא באחד מהמקומות שכוחי אל במזרח אירופה או במזרח הרחוק, שרוב בוגרי המיזם נשלחו לכהן שם פאר – אך הוא לא ידע מה מצפה לו במקום החדש.

הרב פרץ ואשתו הגיעו לברוקלין מיד אחרי ט"ו בשבט, כחודש לפני חג פורים כשהם נרגשים מן ההזדמנות שנפלה בחלקם.

מוסד קדוש ונעלה

כאשר הם ראו לראשונה את בית הכנסת חשכו עיניהם, הוא היה מוזנח מאוד ונזקק לעבודת שיפוץ רבה. הם לא התייאשו והציבו להם למטרה לסיים את כל העבודות בהקדם האפשרי, כך שיוכלו להיכנס אליו ולקיים בו את התפילה הראשונה בליל פורים. פורים הוא מועד נפלא לחנוך בו מוסד קדוש ונעלה כזה. חז"ל אמרו על יום כפורים שהוא כ-פורים, כלומר רק יום כיפור הוא רק כמו פורים, שבמידות מסוימות נחשב נעלה ממנו.

הרב ואשתו ביחד עם עוד מתנדבים עמלו קשה בתיקון הספסלים הישנים, בסיוד הקירות, בצביעה ועוד עבודות שיפוץ, כאשר התכנון היה לסיים את כל העבודות מבעוד מועד, כשבוע לפני פורים. בחסדי ה' הכל תקתק כמתוכנן ובית הכנסת "לבש צורה" והמשימה כמעט הושלמה.

אך תכנונים לחוד ומציאות לחוד. כחמישה ימים לפני פורים פקדה את האזור סערת שלגים עצומה שנמשכה מספר ימים. הרב הצעיר ואשתו הסתגרו בביתם כמו רוב תושבי האזור ונשאו תפילה למרום שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. ברגע הראשון שניתן היה לצאת מהבתים, הלך הרב לבית הכנסת, וליבו נפל בקרבו כשראה את הנזקים שגרמה הסערה לבית הכנסת. גם הגג דלף וגרם לנפילת הטיח משטח גדול של הקיר המזרחי בדיוק מאחורי הבמה.

מפח נפש גדול

הרב ניקה את הלכלוך מן הרצפה, אך הנזקים שנגרמו לקיר היו רבים ולא היה מצב לסיים את השיפוצים עד ליל פורים. לא נותרה לו ברירה אלא להחליט למגינת ליבו לדחות את תפילת הפתיחה שתכנן לליל פורים. הוא פנה לביתו במפח נפש גדול, אך בתוך ליבו הוא האמין שהכל לטובה למרות שתוכניותיו השתבשוהרב ניקה את הלכלוך מן הרצפה, אך הנזקים שנגרמו לקיר היו רבים ולא היה מצב לסיים את השיפוצים עד ליל פורים. לא נותרה לו ברירה אלא להחליט למגינת ליבו לדחות את תפילת הפתיחה שתכנן לליל פורים. הוא פנה לביתו במפח נפש גדול, אך בתוך ליבו הוא האמין שהכל לטובה למרות שתוכניותיו השתבשו.

בדרכו הביתה, הוא הבחין במכירת חפצים יד שניה לצרכי צדקה שהתקיימה בבית עסק מקומי, ונכנס לשם. אחד הפריטים שעמדו למכירה הייתה מפת שולחן יפהפייה בצבע שנהב, רקומה בעבודה יוצאת מן הכלל ובצבעים נאים, כשמגן דוד רקום במרכזה. היא הייתה בדיוק בגודל הנדרש לכיסוי הסדק הגדול בקיר הקדמי של בית הכנסת. הוא קנה אותה ופנה לחזור לבית הכנסת. בינתיים החל לרדת שלג והרב הבחין באישה מבוגרת שרצה מן הכיוון הנגדי כשהיא מנסה להגיע לאוטובוס שעמד בתחנה, אך לא הספיקה להגיע אליו בזמן.

הרב שהיה איש חסד עצום הזמין אותה להמתין בתוך בית הכנסת המחומם לאוטובוס הבא שאמור היה להגיע בעוד כשעה. האישה ישבה על ספסל בבית הכנסת מבלי לשים לב למעשיו של הרב, אשר בינתיים הביא סולם וציוד כדי לתלות את המפה ולכסות את הקיר. הרב התקשה להאמין כמה יפה הקיר נראה עתה, כשהמפה כיסתה את כל השטח הבעייתי שנגרם בעטיה של הסערה.

המשך בשבוע הבא.