ירושלים של IT

איתמר קורנפלד הוא מנמ"ר ותיק – כבר 12 שנים שהוא מנהל במסירות את מערכות המידע של עיריית ירושלים. מדובר בתפקיד מרובה אתגרים, בהתחשב בעובדה שמדובר בעיר הבירה ובעיר הגדולה ביותר במדינה.

כאשר עבר למטה המחשוב של העירייה, ב-2002, הוא היה אחד מארבעה אנשים שניהלו את ה-IT של הבירה. הוא עסק באיגום משאבי המחשוב ובהחלת סטנדרטים בנושא – דבר שבימים ההם היה חידוש מרענן, לנוכח הברדק המחשובי ששרר אז בהרבה ארגונים, כולל בעיריית ירושלים.

עם עזיבת רוב אנשי המטה שנה לאחר מכן נשאר קורנפלד לבדו – הוא ואקווריום הדגים שהשאירו לו העוזבים כמתנה. זו הייתה ההזדמנות לה ציפה והוא הרים את המטה לגבהים חדשים. במסגרת זו הוא הוציא לפועל את מכרז מיקור-החוץ הראשון בעירייה, שבו זכתה מלם.

קורנפלד אמנם לא למד תעשייה וניהול, אבל מהשיחה איתו ניתן להתרשם מעומק אמונתו והבנתו בתחום, כמו גם בעולם הארגון והשיטות ובסדר הנדרש מכל איש מקצוע בבואו למחשב ארגונים גדולים.

מהפכה מחשובית בירושלים

הוא ציין שפעמים רבות, בבואם למחשב תהליכים ארגונים לא מנתחים את הסיבות ומוצאים פתרונות עכשוויים, אלא חיים על תהליכי העבר וממחשבים אותם. הדוגמה הקלאסית היא, לדבריו, האי-מייל לעומת הדואר. "חישבו מה היה קורה אם במקום להמציא את שיטת העבודה באי-מיילים היו ממחשבים את הדואר הישן", אמר.

הוא אמר כי "כל עשייה עירונית צריכה להסתכל על המחר. במקום לסלול עוד נתיב בכביש – לשנות את שעות העבודה. הפתרון לא אמור למחשב או לשדרג את הקיים אלא לקחת לחשיבה אחרת".

כך קורנפלד עשה בעיריית ירושלים – מהלכים שניתן לכנות אותם כלא פחות ממהפכה. ממחסור במחשבים – 516 במספר, טכנולוגיות מיושנות והעדר מערכות רוחביות בעיר, הוא העלה את מספר המחשבים בעירייה ל-4,000 והביא ליצירת פלטפורמה כמעט בלתי מוגבלת לקידום ה-IT העירוני, במינימום תקציב.

לדבריו, "לפי קצב השינויים הדרמטי שאנחנו חווים במחשוב של עיריית ירושלים, אנחנו עומדים בפני מהפכה נוספת, שבמסגרתה יונגשו השירותים של עיריית ירושלים כך שהתושבים לא יצטרכו להגיע לעירייה, אלא יעשו את כל הפעולות מהבית, באמצעות הסמארטפון".

במהלך השיחה קורנפלד סיפר על המכרז שהעירייה מוציאה בימים אלה ל-14 שנים (7+7), למיקור-חוץ של שירותי המחשוב שלה. מדובר במכרז ענק של 500 עמודים, שאמור לכסות את כל ה-IT העירוני, או, כמו שהוא אומר, "מהמקלדת עד אחרון השרתים". כן הוא ציין כי בימים אלה מנהלת העירייה מספר פרויקטי דגל מחשוביים, בהם מיפוי מזרח העיר, החלפת מערכות ה-GIS ומשאבי האנוש, מערכת גבייה חדשה ושירותים אונליין.

באימפריה שבנה קורנפלד עובדים כ-80 איש חיצוניים שנותנים שירות ,לצד 15 אנשי מטה, שעוסקים בקידום השירותים לאזרח, או, כמו שהוא קורא לזה – "ירושלים מתקוונת אליך".

המראיין והמרואיין. מימין: רונן זרצקי ואיתמר קורנפלד

קורנפלד ציין כי צפויות להיות בעיריית הבירה עוד מהפכות מקוונות והיא צפויה להקים בנובמבר הקרוב מרכז חדשנות, שכלל תושבי ירושלים יוכלו להשתמש בו. "השכל נמצא אצל כל אחד מאתנו. כל אדם יוכל להעלות במסגרת המרכז רעיון לפיתוח", אמר.

לא יכולנו לסיים את הראיון ללא דבריו האישיים של קורנפלד: "אני ירושלמי שורשי, חושב על שיפור העיר כל הזמן ולא אוותר על מגורים בירושלים. אלא שיש בליבי קנאה קטנה בליאורה שכטר, המנמ"רית של עיריית תל אביב-יפו, שיש לה משאבים רבים יותר למחשוב העירייה".

שלוש פינות

כדי לגוון, יכלול כל אחד מסדרת הראיונות הזו שלוש פינות: דברים שלא ידעתם על המרואיין, מהן עצותיו לקולגות ומשחק אסוציאציות סביב מושגים בעולם ההיי-טק.

שמונה דברים שלא ידעתם על איתמר קורנפלד
– הוא היה מחלק עיתונים בצעירותו.
– התקבל למשרד החוץ אבל עזב כי לא נעים להיות פקיד משרד החוץ בבוקר ומחלק עיתונים בערב.
– התחיל בעירייה במחלקת הגבייה והגיע למחלקת המחשוב לגמרי במקרה.
– היה ממנהלי אבטחת המידע הראשונים בישראל – קיבל את כתב המינוי שלו עוד ב-1999.
– מהראשונים שהאמינו במטה עירוני למחשוב וגם מימשו אותו.
– ירד 30 ק"ג לפני שמונה שנים וכיום רץ חצי מרתון.
– מעריץ את הרב קוק לצד אפלטון.
– אם לא היה מנמ"ר – היה פילוסוף.

עצותיו לקולגות
– בפתרון בעיות מחשוב יש לשאול את שאלות היסוד ולא לקבל תהליכים קיימים כמובנים מאליהם. את הפתרונות יש לבסס על תהליכים חדשים נכונים ולאו דווקא על מחשוב תהליכים קיימים.
– מתודולוגיה לפני טכנולוגיה: יש לעשות עבודה פנימית של ארגון ושיטות (או"ש), ואז להעלות את המערכת. מערכת ללא או"ש נכון לא תביא את התפוקה הנדרשת ממנה.
– יש לבדוק שלא מסרבלים את התהליכים המחשוביים, שלא פותרים בעיה ישנה אבל יוצרים חדשה.
– מה שלא פשוט, פשוט לא עובד. צריך לבנות את היסודות כמו שצריך – ופשוטים לניהול.
– מנמ"ר צריך להתעסק בביזנס ולא בטכנולוגיה. עליו לייצר שותף עסקי חזק שיעבוד איתו לקידום המחשוב בארגון.
–   גיבוי ותשתיות לא מעניין את המנמ"ר ,המנמ"ר מביא את הרצון והשגעונות ,את החזון האפליקטיבי ישומי עבור הארגון.

אסוצידון – חידון אסוציאטיבי
רחפן – צנעת הפרט.
ענן – מוריד גשמי ברכה, תרתי משמע – גם בתחום מזג האוויר וגם בתחום המחשובי.
מיינפריים – ענתיקה, אנרכוניזם לשמו.
שרת-לקוח – אמצע הדרך.
שכר אנשי ההיי-טק – תלוי איפה.
המקצוע הבא בענף – מתלבט בין UIX לאנליסט.
בנקים – הקלות הבלתי נסבלת של הטכנולוגיה. מהירה מדי ללקוחות.
אפל או סמסונג? סמסונג, כי היא עונה על היכולת הישראלית לנסות להוריד ולשים. ה-iPhone יותר מרובע.
מדינת הסטארט-אפ – זה הכיוון של ישראל. אין לנו משאבים אחרים.
מאאתיים – ההגייה הירושלמית ל-200. ככה נכון להגיד.
אנשים ומחשבים – כפי שהנמר אומר, קודם כל אנשים. צריך לזכור שהמחשב הוא בסך הכול אמצעי.

הכותב הינו מנכ"ל BSD-IT – "אתך לאורך כל הדרך מחזון מחשוב לתוצאות עסקיות".