הענן כפתרון לאיום הפסקות החשמל

עוד מעט חורף, וברדיו כבר נשמעות הפרסומות של חברת חשמל על ההכנות הנרחבות כדי למנוע תקלות באספקת החשמל. קמפיין פרסומי זה בא מספר שבועות לאחר תקלה נרחבת במערכת הולכת החשמל, שהתרחשה בסוף אוגוסט, וגרמה להפסקות חשמל נרחבות בכול רחבי הארץ.

דיווחים על הפסקות חשמל התקבלו ממרבית הערים הגדולות במדינה – ביניהן: תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, באר שבע, חיפה, הקריות, טבריה וערים נוספות.

בעקבות קריסת רשת החשמל התקבלו דיווחים על תקלות במערכות הרמזורים, במעליות וברשתות הסלולר, ועשרות מקרים של חילוץ אנשים ממעליות תקועות על ידי כבאים דווחו בתקשורת. התקלה תוקנה לאחר זמן סביר, אך היא הצטרפה לסדרת התקלות באספקת החשמל אותה אנו חווים בשנים האחרונות בעיקר בחודשי החורף.

זכורה עדיין הפסקת החשמל שנמשכה כיממה באוקטובר 2015 בעקבות סופת חורף והקיפה רבבות ישראלים שנותרו ללא חשמל, או סערת הענק שפקדה את ישראל בדצמבר 2013 שבשיאה למעלה מ-150 אלף איש נותרו באזורי ירושלים וצפת בעלטה וללא אמצעי חימום למספר ימים.

פגיעה בליבת העסקים

החשמל הינו הכוח המניע את הטכנולוגיה, זהו הדם המזיז את הגוף של מערכות המידע. אלא שאם בעבר אספקת החשמל נתפסה כברורה מאליה, סוגיה שאין לתת עליה כלל את הדעת, הרי שהעדויות המצטברות מעידות כי על מנהלי מערכות המידע להיערך למציאות בה משאב קריטי לפעילות הסדירה של הארגון מצוי מעת לעת במחסור.

האירוע האחרון גם משמש תזכורת נוספת לכך שבהיעדר חשמל, וכאשר מערכות המידע מושבתות, אז הארגון כולו נכנס למצב חירום, ויוצא משגרת פעילותו. ראשונים לצאת משגרת הפעילות הם אנשי תשתיות ה-IT המכניסים לפעולה מיידית את מערך גיבוי החשמל. עבורם מדובר במצב חירום, והצלחתם תימדד כפונקציה של הצלחה לשמור על רציפות הפעולה של הארגון כולו, גם בתנאים של פגיעה באספקת החשמל הסדירה.

אלא שעבור ארגון האמון על אספקת שירותים ומוצרים, הסיכון של פגיעה ברציפות הפעולה של מערכות המידע כתוצאה מהפסקת חשמל, חורגת מהתחום הטכנולוגי בלבד. מדובר בפגיעה פוטנציאלית בליבת העסקים של הארגון – עד כדי פגיעה במוניטין ובשמו הטוב של הארגון. רמת הסיכון לארגונים כתוצאה מתקלות מסוג זה היא כה משמעותית, שהדרישה למחשבה וטיפול מקדימים יכולים להגיע מצידו של מנכ"ל החברה ואף הדירקטוריון.

לאנטרפרייז – DR; לאחרים – גיבוי בענן

אם נבדוק את מצב המוכנות של המגזר הארגוני לתקלות מסוג זה נמצא כי מרבית ארגוני האנטרפרייז הגדולים בישראל ערוכים כבר היום למצב של אי-סדירות באספקת החשמל. בין אם מדובר ברגולציה שחייבה את הארגון בהכנות למקרה של אסון, או בהשקעות פנימיות שמטרתן הפחתה של הסיכונים לארגון – התוצאה היא זהה.

מרבית ארגוני האנטרפרייז ערוכים היום עם אתרי DR, ומערכי גנרציה ואל-פסק שמטרתם לשמר את רציפות הזנת החשמל לדטה סנטר, או הפעלת אתר גיבוי במידה והאתר הראשי יוצא משימוש מסיבה כלשהיא.

הרגישות לנפילות ברשת החשמל נותרה אם כך בעיקר בקרב אלפי חברות וארגונים השייכים למגזר ה-Medium Business. מדובר בארגונים מכל מגזרי הפעילות שצרכי ה-IT שלהם מגוונים ושונים, אך המכנה המשותף לכולם הוא שאין להם את היכולת להשקיע באתרי DR או בפתרונות לייצור עצמי של חשמל, יחד עם זאת הם תלויים בזמינות מערכות המידע בפעילותם השוטפת – בין אם מדובר בייצור, מכירות, כספים או לוגיסטיקה.

עד לפני מספר שנים לא היה לארגונים אלו פתרון לסוגיה הזו, והם היו תלויים לחלוטין בהזנת מערכות המידע שלהם בחשמל הזורם ברשת הארצית של חברת החשמל.

הערכה מחדש של סיכונים

אלא שכאן שירותי גיבוי בענן (Cloud Backup) משנים את התמונה מהקצה אל הקצה, ומאפשרים גם לארגונים בסדרי גודל קטנים יותר ליהנות מהתאוששות מהירה במצבי חירום, דוגמת הפסקת חשמל. שירותים אלה כוללים גיבוי לשרתים פיזיים ולאפליקציות הנמצאים בשימוש בארגון באמצעות העתקה של המידע לענן מרוחק המנוהל במתקן דטה סנטר ייעודי שהותאם ליתירות של המערכות התפעוליות – כולל מיזוג וחשמל.

ספקית הענן נוטלת על עצמה את האחריות לאספקת החשמל הרציפה בכל מקרה ובכל מצב. היופי שבדבר הוא שבמידה ונפל הדטה סנטר הארגוני, או ארון השרתים במידה ומדובר בארגון בקנה מידה קטן יותר, אזי נכנס לפעולה שירות הגיבוי, ומתבצעת התאוששות של פעילות המחשוב מול ספקית הענן כאילו היה מדובר במתקן DR לכל דבר.

למעשה, היתרון המרכזי של הענן שהוא מאפשר לארגונים בסדרי גודל קטנים יותר, לקבל יכולות שבעבר היו נחלתם של ארגוני אנטרפרייז עתירי משאבים ותקציבים בלבד.

לסיכום, מה שהיה ברור לנו תמיד – שחשמל נדלק כאשר לוחצים על המתג, הוא קצת פחות ברור מאליו, והוא מחייב הערכה מחדש של הסיכונים. ההתפתחות של מחשוב הענן מביאה לשולחנם של מקבלי ההחלטות פתרונות, דוגמת גיבוי בענן, שיאפשרו לארגונים מכל גודל להמשיך לתפקד גם בתרחישים שנראו בעבר קיצוניים או במצבי חירום.

הכותב הינו סמנכ"ל הנדסת מחשוב בבינת תקשורת מחשבים.