עולם התשלומים – המקום בו מתחילה התחרות האמיתית בפינטק

ההודעה הדרמטית על כך שפיוניר (Payoneer), שמספקת פלטפורמת תשלומים, שלשלה באחרונה לקופתה 180 מיליון דולר מעלה את הפינטק הישראלי מדרגה. הסכום מורכב מ-90 מיליון דולר שהחברה גייסה באחרונה ומ-90 מיליון נוספים שהשיגו בעלי המניות לאחר שמכרו חלק מהן – והכניסו את כולם לקופתה.

אם עד עכשיו חשבנו שפינטק זה בנקאות דיגיטלית, אפליקציות ובנקים וירטואליים, הגיוס של פיוניר הוכיח כי המהפכה הזאת נמצאת בענק גם בעולם התשלומים. זהו תחום שמיישם בפועל את אחד המרכיבים של מהפכה זו: טכנולוגיות משבשות, או טכנולוגיות מחדשות, על פי הצעה של מומחי אקדמיה שונים. הכוונה היא לחברות שמבצעות תהליכים שעד כה היו בלעדיים למערכת הבנקאית, כמו הלוואות או שירותי תשלומים שונים, ומתחרות בהם בזכות הטכנולוגיה, הגלובליות והממשקים שנמצאים בידי כל לקוח.

פיוניר איננה חברה חדשה – היא נוסדה לפני 11 שנים – ובטרם המהלכים הנוכחיים גייסה יותר מ-60 מיליון דולר. החברה פעילה ב-200 מדינות. שתי קרנות ההון-סיכון שהובילו את הגיוס הבינו שהפתרונות של פיוניר הם הדבר החם הבא בעולם התשלומים.

באופן כללי, פיוניר בנתה פלטפורמה גלובלית שמאפשרת לכל סוג של עסק – החל מבית מסחר קטן ועד לארגוני ענק כמו גוגל (Google), אמזון (Amazon) ו-Airbnb, שנמנים על לקוחותיה – לנהל את מערך התשלומים שלהם באופן אחיד ושוטף. כך הם יכולים לדלג על שורה של מחסומים רגולטוריים שהמגזר הפיננסי במדינות השונות עומד בפניהם.

יצוין שפיוניר היא לא החברה היחידה שעוסקת בתחום הזה. יש לה לא מעט מתחרים, משום שהפוטנציאל בשוק התשלומים אדיר. בשלב זה היא לא קוראת תיגר על הבנקים, כי בסופו של דבר, בעל עסק מספרד שרוצה למכור בבריטניה או בארצות הברית עדיין מקבל את התשלום לחשבון הבנק שלו. אולם, תחום התשלומים הוא ללא ספק נתח מרכזי בפעילות של כל בנק וייתכן מאוד שפיוניר וחברות כמותה ינסו בקרוב לנגוס ממנו חלקים גדולים.

באותה הסביבה פועלים סטארט-אפים שמעניקות הלוואות חוץ בנקאיות על גבי פלטפורמות דיגיטליות, כמו E-loan הישראלית. גם הן מאתגרות בימים אלה את המערכת הבנקאית.

בנק ישראל מבקש לעשות סדר בנושא התשלומים

בעיתוי מקרי אבל מעניין, בנק ישראל פרסם בסוף השבוע מסמך עקרונות שיהווה בסיס להצעות חוק שמטרתן לעשות סדר בנושא שירותי התשלומים. הסיבה לכך היא פער הולך וגדל בין הרגולציה לבין המציאות, שמונעת על גלי הטכנולוגיה וכוללת עוד ועוד חברות שמציעות פתרונות מקבילים לשירותים שהבנקים מציעים. המסמך מבוסס על המלצות של תת ועדה שהוקמה על ידי ועדת שטרום, שעוסקת בפתיחת התחרות בענף הבנקאות. בראשות תת הוועדה עומדת נועה ששינסקי מבנק ישראל.

המטרה העיקרית של המסקנות והצעות החוק, שמהוות שדרוג של חוקים קיימים כמו חוק הבנקאות וחוק האשראי, היא אמנם לעודד כמה שיותר תחרות בתחום התשלומים, אבל לא לאבד את השליטה על כך. למעשה, החוקים הקיימים הם המחסום העיקרי בכניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות. זו גם הסיבה שלא קמו בנקים חדשים בעשור האחרון. כעת בא בנק ישראל ואומר כי בתנאים מסוימים, הוא מוכן להקטין את דרישות ההון העצמי – תחום שעליו הוא מפקח – ואת הסיכון, כדי לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס, תוך הגבלה על היקף העסקות שהם יכולים לעשות.

כרגע מוצע שההון העצמי המחויב לקבלת רישיון בתחום התשלומים יהיה חצי מיליון שקלים בלבד – הקלה משמעותית לעומת המחויב כיום. הציפייה היא שבעקבות ההקלות האלה חברות פינטק ייכנסו ואלה שכבר נמצאות בו יוכלו להגדיל את פעילותן, תחת פיקוח ושליטה של בנק ישראל, כפי שמתבקש.

מרשם של ספקי שירותי התשלומים

להצעות הכלולות במסמך של בנק ישראל יש, כמובן, היבטים טכנולוגיים. הוא כולל סעיף שמדבר על חדשנות טכנולוגית ועסקית. "כניסת שחקנים חדשים לשוק שירותי התשלום מצריכה הקמת מרשם של הגופים הרשאים לספק שירותים אלה", נכתב בסעיף זה. "על כן, הרגולטור המפקח על מוסדות התשלומים ינהל מרשם הכולל את כל ספקי שירותי התשלום – והוא יפורסם בציבור".

הבנק יאפשר לספקי השירותים החדשים לנהל שירותים גם עם לקוחות של ספקי שירותים אחרים, ולצורך כך יהיה עליהם להתחבר למערכת התשלומים. לכן, צפוי החוק שיוצע "לקבוע כי תנאי הגישה למערכות התשלומים יהיו אובייקטיביים, לא מפלים ופרופורציונליים, ולא יגבילו את הגישה למערכות מעבר לדרוש לשם השמירה על יציבותן, יעילותן ותפקודן התקין", על פי המסמך.

השורה התחתונה: הגיוס הגדול של פיוניר והצעות החוק שבנק ישראל מנסח כדי להסדיר את שוק התשלומים מלמדים שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת מפנה בתחום הפינטק, ויוכח בה שהוא כבר לא באזזז אלא מציאות שמתחרשת לנגד עינינו. כאן ראוי להכליל משפט שאמר רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, בראיון עימו שפרסמנו בשבוע שעבר: "ישיבה על הגדר בכל מה שקשור לפינטק אינה אופציה".