מלחמה קרה 2.0 – מאבק אידיאולוגי בתווך הדיגיטלי

בתחילת החודש קהיליית המודיעין האמריקנית הודיעה שהיא "סמוכה ובטוחה" כי הממשל הרוסי, באישור הדרגים הבכירים ביותר, הנחה להוציא לפועל את מתקפות הסייבר האחרונות שהובילו לחשיפת התכתבויות אלקטרוניות פרטיות של גורמים וארגונים אמריקניים. מוסקבה, נטען, מנצלת את מרחב הסייבר על מנת להתערב באופן מכוון בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ההדלפות האחרונות, נכתב, תואמות את המוטיבציות והשיטות המסורתיות בהן נוקטת רוסיה במרחב הסייבר.

הצופה באירועים האחרונים היה עשוי לפטור אותם כתרגום נוסף למדיניותו הכוחנית של הנשיא פוטין כלפי ארצות הברית ובעלות בריתה, על רקע ההתנהלות הרוסית באוקראינה וסוריה. יש הגורסים כי הממשל הרוסי חותר לניצחון המועמד שהם חפצים ביקרו, דונלד טראמפ. אך המציאות מורכבת יותר, וכוללת זרמי העומק ומגמות הרוחב שבמרחב הסייבר.

האירועים האחרונים משקפים מאבק בין-מעצמתי מתמשך ונרחב המתנהל תחת פני השטח. זהו עימות שאינו מסתכם באינטרסים צבאיים או כלכליים גרידא, אלא מבטא מאבק רחב יותר על אופיו של מרחב האינטרנט והתנגשות בין תפיסות עולם וערכים שיכתיבו את צביונו של העולם המודרני. מעצמות הסייבר החותרות להסדיר את הנורמות וכללי המשחק ב"מערב הפרוע" הדיגיטלי, פועלות ממניעים שונים ומגוונים, אך רובן ככולן מבקשות להשפיע על מאזן הכוחות הקיים במרחב, תוך הותרת טביעת רגלן האידיאולוגית בתהליך.

לוחמת מידע

הקיטוב הרעיוני בין הצדדים הניצים הוא מובהק ומושרש. ניתוח הטרמינולוגיה שבשימוש המעצמות ממחיש את תפיסות האיום השונות בהן הן מחזיקות. הממשל הרוסי, שאינו שולל את ההשלכות הפיזיות הנלוות לעתים לתקיפות מבוססות-מחשב, משתמש במונח "טכנולוגיות מידע ותקשורת" (ICT) כחלופה למונח 'סייבר', כדי להחיל פרשנות מרחיבה המתייחסת לתקיפות סייבר בראש ובראשונה כ-'לוחמת מידע' (Information Warfare).

לפי פרשנות רוסית מסורתית זו, המרחב הדיגיטלי, בהיעדר חסמים מתאימים, מאפשר למדינות המערב, תחת אצטלה של זכויות אדם וקידמה טכנולוגית, להעביר במישרין מסרים חתרניים לאזרחי מדינות שונות, ולערער את ריבונותן.

לפיכך, רוסיה פועלת במישור הדיפלומטי כדי לעגן נורמות בינלאומיות אשר יסייעו בידה לשמר את מבני השליטה והצנזורה מבית, המתחזקים את המודל השלטוני הקיים. כמו כן, נורמות אלה מיועדות לאפשר את המשך הפעלת כוחה במרחב, להתגבר על הא-סימטריה המוכתבת מעליונותה הטכנולוגית המובהקת של ארצות הבר ולהקהות את הדומיננטיות האמריקנית במימד הסייבר.

הסייבר – חלק ממערכה גדולה יותר

מוסקבה תופסת את פעלתנותה במרחב הסייבר כנדבך במערכה גדולה יותר. אליבא דפוטין, מדובר בשימוש לגיטימי באותו 'מטבע' (Tit-for-tat) בתגובה לתוקפנות מערבית מתמשכת. מוסקבה מנצלת את מרחב הסייבר וממנפת את מאפייניו הייחודיים (לרבות 'מרחב ההכחשה' שהוא מייצר) ככר לקידום מלחמה פסיכולוגית ולערעור אושיות המשטר האמריקני. זאת, כמענה לפעילות החתרנית, בראייתה, של מדינות המערב ב-"שטחה" והתערבותן ב-"חצר האחורית" הרוסית (מזרח-אירופה והקווקז).

הממשל האמריקני אינו שוקט על שמריו: בשבועות האחרונים הועברה שורת מסרים פומביים שמרמזים על תגובה בעתיד הנראה לעין. ג'ו ביידן, סגן נשיא ארצות הברית, ודובר הבית הלבן הצביעו על המדדים הצפויים של המענה האמריקני: התגובה העתידית תהא "פרופורציונלית" ותצא לפועל בעת ובתנאים שיימצאו לנכון.

המסרים האמריקנים נוסחו בקפידה: מחד גיסא, הם מנסים לשמר את כוח ההרתעה האמריקני ולמנוע את הישנות התקיפות הרוסיות, או למצער – את החרפתן; מאידך גיסא, הניסוח שב ומחדד את רצונו של ממשל אובמה להימנע מהסלמה ולשמר מרחב תמרון לעיצוב תגובתו העתידית. לצד זאת, הנוסח עוצב באופן שמגלם את מושכלות היסוד לפיהן הדין הבינלאומי הקיים הינו ישים גם במרחב הסייבר, וכי עקרונות כגון "פרופורציונליות" והבחנה בין תשתיות אזרחיות לצבאיות – קבילים גם במרחב הדיגיטלי.

פריון כלכלי ושגשוג חברתי ודמוקרטי

בטווח הקצר, ארגונים אמריקניים ייאלצו להתמודד עם תקיפות סייבר נוספות. עם זאת, ייתכן שהתגובה אמריקנית המובטחת לתוקפנות המיוחסת לרוסיה לא תאחר לבוא, הגם שמימדיה ועיתויה אינם ברורים, וסביר כי בכל מקרה לא יזכו להכרה מצד הממשל האמריקני.

בטווח הארוך, העימות בין מעצמות הסייבר צפוי להימשך בעצימות משתנה, שתושפע בין היתר, גם מהתנהלות הצדדים במישור הדיפלומטי ובמרחב הפיזי, בפרט באזורי העימות באוקראינה וסוריה. הצדדים צפויים להמשיך כל העת בעימות החשאי, שלעיתים יצוף אל מעל לפני השטח, ובמרחב הפומבי ימשיכו להיאבק על עיצוב הנורמות וכללי המשחק במרחב הסייבר. זאת, באופן שיעלה בקנה אחד עם משנתן האידיאולוגית, מיצובן האסטרטגי, יחסי הכוחות הצבאיים והכלכליים במרחב ותפיסותיהן הבסיסיות בדבר ריבוניות וזכויות אדם.

בהסתכלות צופה פני-עתיד, עלינו לזכור כי תוצאות המאבק הדיפלומטי אינן פחותות בחשיבותן מן המאבק הדיגיטלי, אשר לובש לעיתים צורה אלימה ומתוקשרת יותר, שכן הן ישליכו בטווח הארוך על אופיו של מרחב הסייבר: האם ישמש ככלי ריכוזי לשליטה ובקרה על אזרחים ומימוש מאווייהן של מדינות ריבונות, או לחילופין, כתשתית טכנולוגיות חופשית, פתוחה וגלובלית, המאפשרת פריון כלכלי ושגשוג חברתי ודמוקרטי?