"הממשלה תקדם פרויקטי עיר חכמה בפריפריה ותכשיר מובילים דיגיטליים"

ביקור בן יומיים בכנס ובתערוכת Smart City בברצלונה, שנערכו באחרונה, הביא את השרה לשיווין חברתי, גילה גמליאל, להכריז בראיון לאנשים ומחשבים: "בשנים הקרובות, החל מהשנה הבאה, נקדם פרויקטים של ערים חכמות בפריפריה, נפנה תקציבים ומשאבים ונכשיר מובילים דיגיטליים שיוכלו לסייע לראשי הרשויות לממש את התוכניות".

במהלך הכנס נרשמה נוכחות מרשימה של הנציגים הישראליים. בתערוכה הענקית השתתפו 21 חברות ישראליות, במסגרת ביתן של מכון הייצוא, וכן הציגו שתי ערים – תל אביב ורמת גן. השרה גמליאל הוזמנה לפתוח את הכנס ונאמה בפני אולם ענק ומלא באלפי משתתפים.

"אנחנו אומת הסטארט-אפ ומעתה אנחנו גם אומת העיר החכמה", אמרה גמליאל. היא פרשה בפני באי הכנס את החזון שלה בתחום ישראל דיגיטלית ,שהערים החכמות הן חלק בלתי נפרד ממנו.

בראיון אמרה גמליאל כי "זו השנה הראשונה שאני משתתפת בכנס ואין לי ספק שאנחנו על המפה. פגשתי פה אנשים ממקומות שונים שהביעו התפעלות, הערכה והתעניינות בפעילות של ישראל בתחום הערים החכמות. עם חלק מהם קיימתי פה פגישות כדי לקדם שיתופי פעולה, ועם אחרים נמשיך את הקשר".

לדבריה, "עצם העובדה שבמשלחת הישראלית הגדולה שהגיעה לפה היו לא מעט ראשי ישובים ממגזרי המיעוטים בצפון ובדרום, מהפריפריה ומישובים קטנים, מלמדת שהם מבינים שעיר חכמה היא לא רק טכנולוגיה אלא פלטפורמה שבאמצעותה הם יכולים לשפר את השירות לתושבים, להתייעל ולבצע פרויקטים בכל תחומי הכלכלה והחברה – דבר שהם לא יכולים היו לעשות קודם לכן.

עם זאת, היא אמרה כי "הטכנולוגיה היא דבר חשוב מאוד בעיר חכמה ויש לה פוטנציאל לצמצם באופן משמעותי את הפערים בין המרכז לפריפריה, אבל אם לא ננהל את הנושא ונטפל בו בצורה הנכונה, מיזמי עיר חכמה יהיו נחלתן של הערים החזקות בלבד, ואסור לאפשר שזה יקרה".

"עיריות תל אביב ורמת גן הציגו פה פרויקטים נהדרים ומרשימים. אנחנו חייבים להגיע למצב שבו הידע והיכולות של הערים האלה יהיו נחלתם של כל הישובים בארץ, לטובת כל אזרחי המדינה, ואני מתכוונת להשקיע מאמצים בזה", הוסיפה גמליאל.

לדבריה, "ישראל דיגיטלית הוא המעטפת שצריכה להכיל גם את פרויקטי העיר החכמה, כאשר כל ישוב צריך לבחור לעצמו במה להתמקד: שירות לתושב, בריאות, חינוך, ביטחון ועוד".

בקבלת פנים רשמית שנערכה למשלחת הישראלית בביתן של מכון הייצוא אמרה גמליאל כי היא מצפה שבשנה הבאה, מספר הביתנים של הרשויות המקומיות יגדל – בעיקר של כאלה מהפריפריה.

15 מיליון שקלים לערים חכמות בפריפריה

גמליאל ציינה שכבר השנה החל משרדה במספר מיזמים לקידום ערים חכמות בפריפריה. "הקציתי 15 מיליון שקלים לחמישה אשכולות ישובים בדרום הארץ ובצפונה", אמרה. "כל אחד מהאשכולות יבצע פרויקטים מבוססי טכנולוגיה בתחומים שבהם יבחר".

היא ציינה כי פרויקט אחד כבר החל – והוא פועל בנגב המזרחי, בסיוע גורמים עסקיים כמו סיסקו (Cisco). "באשכול הזה יש שישה ישובים, כשבשלושה מהם כבר פועלים מספר פרויקטים דיגיטליים בתחום החינוך ובשלושה אחרים – בתחום התעסוקה", אמרה.

השרה גילה גמליאל חותמת בספר האורחים של הכנס, במהלך קבלת פנים רשמית לראשי ערים וסגניהם, שנערכה ביום הראשון של הכנס, בהשתתפות מארגניו ובכירים אחרים

השרה גמליאל לא מסתירה את התלהבותה מפרויקטי החינוך. "למשל, אם ביישוב אחד אין די תלמידים ומשאבים לפתיחת מגמת רובוטיקה, אך ביישוב אחר באשכול קיימת כיתה כזו, באמצעות כלים דיגיטליים מאחדים את התלמידים מהיישובים השונים לכיתה אחת. בכך מנגישים חינוך ומאפשרים יותר הזדמנויות, בכך המרחק והמשאבים המוגבלים שוב אינם מגבלות לתושבי המקום", ציינה.

היא אמרה כי "שילוב בין בתי ספר במרכז הארץ לבין בתי ספר בפריפריה הוא הדוגמה הטובה ביותר לסיכוי לצמצום פערים. אין שום סיבה שילד בדימונה, למשל, שרוצה ללמוד רובוטיקה לא יוכל לעשות זאת רק בגלל ריחוק פיזי. הטכנולוגיה מגשרת על הפערים וזו מהות המושג עיר חכמה".

מובילים דיגיטליים

פרויקט נוסף שכבר החל ביוזמת המשרד הוא הכשרת מובילים דיגיטליים. "השנה פתחנו קורס הכשרה למנהלים ומקבלי החלטות בשלטון המקומי, כדי לחשוף אותם לעולם הדיגיטלי, על מנת שיוכלו לממש את זה בישובים שלהם", אמרה גמליאל. "בעיניי זו המשימה הראשונה החשובה ביותר, כי בחלק גדול מהחישובים לא ניגשים לפרויקטי עיר חכמה משום שאין אנשי מקצוע שיעשו זאת".

המודל שנבחר דומה לזה של קורס להכשרת ראשי רשויות ונבחרי ציבור בשלטון המקומי שנערך בשנה שעברה. הקורס נמשך כשנה, מתוכו 10 ימי השתלמות באוניברסיטת הרווארד. "הקורס יתרום רבות לקידום העיר החכמה", לדברי גמליאל.

עוד מיזם שאותו מקדם המשרד הוא בתחום הבריאות החכמה, והוא מאפשר למטופלים במקומות מרוחקים לקבל טיפול רפואי מרחוק מול רופא מומחה מבית החולים סורוקה. "זוהי דוגמה טובה להנגשת שירות רפואי חיוני, כחלק מתפיסת העיר החכמה", אמרה.

"אפשר לעשות הרבה יותר"

יצוין שלמרות מה שנעשה עד כה, גמליאל רחוקה מלהיות מרוצה. "הקצב איטי מדי, אנחנו יכולים וחייבים לעשות הרבה יותר. שם המשחק הוא שילובים בין מרכז לפריפריה, שיתוף התעשייה וחברות מובילות כמו סיסקו שהמנכ"ל שלה, ג'ון צ'יימברס, תורם רבות לישראל דיגיטלית", ציינה.

גמליאל אמרה שהטיפול בישראל דיגיטלית לא סותר את הליבה של פעילות משרדה: טיפול במגזר השלישי, הגברת השוויון החברתי וצמצום הפערים. היא אף מנפצת את המיתוס שלפיו אין שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים וטוענת שהמציאות הזו השתנתה מאוד בשנים האחרונות.

"הממשלה, ובראשה בנימין נתניהו, מבינה שזהו אחד הנושאים המרכזיים שחייבים לתת לו קדימות", ציינה. לראייה, תקציב משרדה לשנה הבאה צפוי לגדול ל-800 מיליון שקלים ובסך הכול, הפעילות, כולל שיתופים עם גורמים שונים, תגיע לכמיליארד שקלים. מדובר בתקציב שיא של כל הזמנים, שחלקים ממנו יגדלו בהתאמה לפרויקטי העיר החכמה וישראל דיגיטלית.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.