חופש ביטוי בעירבון מוגבל

בזמן האחרון יש תחושה לא נעימה שנהיה מפחיד להתבטא כאן באופן חופשי, בפרט ברשתות החברתיות. הרוחות הולכות והופכות רעות ומרחב הסובלנות נעשה צר יותר ויותר. אנשים בעלי עמדות לא קונצנזואליות מקוטלגים וזוכים לתוויות ויש כבר כאלה שחושבים פעמיים האם להעלות פוסט ביקורתי או לא. הכלים הטכנולוגיים מאפשרים אמנם מרחב ביטוי רחב, אבל הם גם משמשים בידי אלה שרוצים להצר אותו.

הדבר נכון לא רק בכל הנוגע לביקורת על דעות של פוליטיקאים או הבעת תסכול מהמצב. בזמן האחרון מרשים לעצמם כמה מהם לאיים על גולשים בתביעות דיבה. בראשם עומד לא אחר מאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששלח באחרונה, באמצעות עורך דינו, מכתב התראה לפני תביעה לטכנאי שיניים מובטל מכפר שלם בתל אביב בשם יואב סאלם. כל "פשעו" של סאלם היה ששיתף פוסט בפייסבוק בנוגע לפרשות השחיתות לכאורה האחרונות שבהן עלו שמותיהם של נתניהו ובנו, יאיר.

שימו לב שהמכתב נשלח לא למי שכתב את הפוסט אלא לגולש שעשה לו Share. ראש הממשלה שולח מכתב מאיים בתביעה לאדם פשוט, שבכלל לא בטוח שיש לו את היכולות הכלכליות לנהל משפט ארוך ומתיש מולו ומול עורכי דינו המיומנים. ספק אם העניין בכלל יגיע לבית המשפט, אבל בכל מקרה, נתניהו שולח כאן מסר לציבור: אל תבקרו אותי, אל תגעו בעניינים האישיים שלי ושל משפחתי. הדבר בעייתי מאוד כשמדובר במדינה דמוקרטית, או לפחות אחת שמתיימרת להיות כזו.

נכון, נתניהו הוא אדם פרטי, ו-ודאי בני משפחתו, אבל הוא גם איש ציבור, ועליו להיזהר במקרים כאלה זהירות יתרה. כמי שדוגל בחרות ומבין את הרשתות החברתיות, טוב יעשה אם יעצור את המקרה ויניח לכולנו להתבטא בחופשיות.

שאלה של הקשר

מקרה נוסף, ואולי בעייתי אף יותר, הוא של פייסבוק (Facebook), שנוטלת לעצמה את החרות לחסום אנשים ולהוריד פוסטים של אחרים רק כי השתמשו במילה שהיא לא פוליטיקלי קורקט, גם אם השימוש באותה המילה לא היה כלל עם כוונה לפגוע או להעליב.

פייסבוק השתמשה באחרונה בכלים שלה לצרכים אלה בכמה וכמה מקרים, שאחד מהם בלט בשבוע שעבר. היה זה כאשר הרשת החברתית הגדולה בעולם החליטה להעניש כמה אושיות רשת ישראליות, בהן יותם זמרי, ולחסום אותם לשבוע רק מאחר שהשתמשו פעם במילה "קוקסינל". באחד המקרים מדובר בפוסט מ-2009 (!).

במקרה אחר, גולש טען שפייסבוק הסירה פוסט בו כתב את המילה "מפגר" כשכתב על הצעת חוק שמבקשת לאסור את השימוש במילה הזאת בפרסומים רשמיים.

וקבלו את המקרה האולי הכי אבסורדי: נחסמו גם גולשים שכתבו על "עוגה כושית", רק כי נכללה בפוסט המילה "כושי" (בהטייתה הנקבית). שירים יד מי שחושב שיש בשימוש ב-"עוגה כושית" כוונת פגיעה במישהו.

מילים כמו "כושי", "קוקסינל" או "מפגר" הפכו מזמן למילות גנאי – ושלא בצדק. כל שימוש לרעה במילה שבמקורה באה לתאר מצב או זהות של אדם הוא פסול מעיקרו. אני גם תומך גדול בזכויות אדם בכלל ובזכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלות שכלית או זהות מגדר שונה בפרט. אלא שלא בכל מצב יש לפסול את השימוש במילים האלה. אם הכותב עושה זאת כדי להעליב את מושא הכתיבה שלו – לגיטימי להזהיר אותו, רצוי יותר מפעם אחת, ורק אחר כך לנקוט נגדו בסנקציה קיצונית כמו חסימה. במידה מסוימת, אם פייסבוק הייתה מתנהגת בצורה כזו, היא הייתה לא רק (או בכלל לא) מענישה אלא גם מרתיעה ומחנכת.

ייתכן שהאלגוריתם של פייסבוק "טיפש" ומסוגל לאתר מילים אבל לא את ההקשר שבהן נכתבו, וייתכן שהחברה מתעצלת להשתמש בו – הרבה יותר קל למחוק ולחסום באופן גורף מאשר לרדת לפרטים. בכל מקרה, מארק צוקרברג ואנשיו צריכים להבין שכ-"מדינה הגדולה בעולם", עם כ-1.8 מיליארד משתמשים, ועם כמחצית מאזרחי ישראל שנמצאים בה, יש לה אחריות. אחת מהן היא לאפשר ביטוי חופשי ככל הניתן. בין היתר, לא לחסום בכל פעם שגולש כותב מילים לא ראויות, אלא רק כשזה נעשה בהקשרים המתאימים.

פייסבוק היא אמנם חברה פרטית, אבל במסגרת האחריות הזו, מן הראוי שתשתמש בטכנולוגיה שיכולה לנטר את השימוש במילים וביטויים כאלה ואחרים לפי הקשר, ואם אין לה – שתפעל על מנת לפתח או לקנות אחת כזאת. לא ראוי מצד אחד ליהנות מאיסוף המידע עלינו ולגרוף ממנו רווחים נאים מאוד ומהצד השני להתנער מאחריות כשזה נוגע למקרים כמו טרור וחופש הביטוי של הגולשים.

לכאורה, אין חוט מקשר בין שני המקרים שהתייחסתי אליהם כאן. אלא שהתחושה היא שיש גורמים שמעוניינים לשים אותנו בתוך צבת, כשכל אחת מהזרועות מנסה לקצץ את חופש הביטוי של כולנו לנוחיותה ולצרכיה, בין אם אלה צרכיו של נתניהו או הצורך של פייסבוק להצטייר יפה. טוב יעשו שני הגורמים אם יבינו את ההשלכות של המעשים שלהם וייקחו צעד אחד אחורה.