לשים את הנוסע במוקד

התחבורה החכמה והשיתופית היא כבר הכרח ואם הגורמים השונים לא יתגייסו לנושא, אנחנו צפויים לאסון תנועתי ● לקראת מסלול התחבורה החכמה בכנס e-Gov, שיתקיים ביום ה' הקרוב

ויקטור אררה, יועץ מחשוב בכיר לתחום התחבורה. צילום: קובי קנטור

אחד הנושאים המרכזיים שמדברים בהם בכל מה שקשור לעיר חכמה, ולא רק, הוא נושא התחבורה – הציבורית, השיתופית, מערכות הסעה המוניות ועוד. אפליקציות ומערכות חכמות שמפתחים סטארט-אפים ושמסייעות לרשויות ולחברות תחבורה נחטפות כמו לחמניות חמות בבוקר.

בכנס e-Gov של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ה' הקרוב, ייערך, כבכל שנה, מסלול תחבורה ציבורית, שידון בנושאים הקשורים בתחבורה חכמה. ביום ב' הקרוב תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה לדיון נוסף בנושא, בהשתתפות נציגי חברות האוטובוסים, המוניות וגורמים נוספים.

"עיר חכמה ללא תחבורה לא תוכל לעולם להגשים את מטרותיה", אומר ויקטור אררה, יועץ ומומחה תחבורה ותיק ומי שמוביל את מסלול התחבורה בכנס e-Gov. "רשויות מקומיות יכולות להשקיע בהרבה דברים – תאורה, תשתיות תקשורת, קשר עם התושבים – אבל אם הן לא יתנו מענה לאתגר התחבורה, שהופך להיות קריטי בכל עיר בעולם, לא תהיה עיר חכמה ושום דבר לא יעבוד".

תחבורה חכמה בתל אביב-יפו

אחד המשתתפים בפאנל הוא אשר בן שושן, מנהל רשות התחבורה והחנייה בעיריית תל אביב-יפו. בן שושן יציג את תפיסת העולם של העיר בתחום התחבורה, כחלק מחזון העיר החכמה.

אמנם, חלק מפתרונות התחבורה קשורות בהשקעות תשתית שהממשלה עושה, כמו רכבת קלה, כבישים ומדיניות הפעלת תחבורה ציבורית, אבל מסתבר שגם במרחב העירוני יש הרבה מה לעשות – ועושים לא מעט. כך, למשל, בן שושן מספר שכבר בתחילת השנה הבאה, חייהם של הנהגים שיתעקשו לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית ברחבי העיר לא יהיו קלים בכלל, וזה יעלה להם כמה מאות שקלים.

אשר בן שושן, ראש רשות התחבורה בעיריית תל אביב-יפו. צילום: קובי קנטור

אשר בן שושן, ראש רשות התחבורה בעיריית תל אביב-יפו. צילום: קובי קנטור

לדברי בן שושן, בקרוב יוצבו מצלמות חכמות, מחוברות ברכיבי אינטרנט של הדברים, שיצלמו בווידיאו חי כל רכב לא מורשה שייסע בנתיב תחבורה ציבורית. הצילומים יועברו למרכז בקרה חכם שהוקם בעירייה, ופקחים יאתרו את המכוניות הללו וישלחו לנהגים דו"חות תנועה. יצוין שבעקבות שינוי החוק, פקחי הרשויות המקומיות קיבלו סמכויות לאכוף עבירות תנועה – דבר שעד כה עשתה רק המשטרה, לא בהצלחה גדולה – בגלל מצוקת כוח אדם.

זוהי דוגמה של שילוב הטכנולוגיה על מנת לתת מענה לצורך חשוב ביותר, שמהווה מרכיב מרכזי בזרימת התנועה ברחבי העיר.

"אכיפת הנסיעה בנתיבי התחבורה הציבורית היא אחת משתי הרגליים שמהוות את התפיסה הבסיסית שלנו בכל מה שקשור לתחבורה הציבורית", אמר בן שושן. "עוגן נוסף בתפיסת ניהול התחבורה של תל אביב הוא הסדרת השילוביות של כל מרכיבי התחבורה הציבורית, כולל אוטובוסים, מוניות לסוגיהן ורכבת, ופתרונות מבוססי טכנולוגיה שמהווים תחבורה חלופית, לטובת הנוסעים".

"בסך הכול יש לישראל מערכת תחבורה המונית טובה, אבל אין חולק על כך שאנחנו מפגרים לא מעט אחרי מדינות בעולם בכל מה שקשור לאמצעי כרטוס, מידע לציבור, אמצעי תשלום חכמים ועוד", הוסיף.

רובד נוסף הוא טיפול בתחבורה חלופית, כמו התל אופן, שזכה להצלחה גדולה, ובקרוב מאוד רכבים עירוניים, שיעמדו לרשות התושבים שירצו לנסוע ממקום למקום לזמן קצר. "העיקרון של הרכבים הללו די דומה לתל אופן", ציין בן שושן. "זהו עוד סוג של תהליך שיתופי, שבו אנשים משתפים משאב שנקרא כלי רכב למטרות מוגדרות ומשאירים את הרכב שלהם בבית. אין מנוס משילוב כל האמצעים בצורה חכמה לטובת התושבים".

"יש חשיבות לשיתופיות – מכל הכיוונים"

לדברי ישראל רום, מנמ"ר אגד, שגם הוא ישתתף במסלול התחבורה בכנס ביום ה', "המטרה של הורדת מכוניות מהכביש לטובת תחבורה ציבורית תושג רק אם תהיה מערכת הזנה משולבת של כל הגורמים מביתו של הנוסע לתחנת הרכבת, ומתחנת הרכבת ליעד שלו. אם אחד מהמרכיבים האלה ידרוש מהנוסע ללכת מרחק לא סביר, לא השגנו כלום והוא יחזור למכונית שלו. לכן, אני מאמין גדול בחשיבות השיתופיות – מכל הכיוונים. אנחנו לא שם, אבל זה הכיוון".

הוא מעיד על כך שאגד משקיעה מאמצים רבים בטכנולוגיה שנועדה לשפר את השירות לנוסע, בבחינת רעיונות של סטארט-אפים ובעיקר בדחיפה לשילוב בין אמצעי התחבורה, הגברת קווי ההזנה ממוקדי הסעה כמו רכבת וכמובן, הרחבה של נתיבי תחבורה ציבורית.

השורה התחתונה: התשתיות שנבנו הרבה לפני שדיברו על ערים חכמות כבר לא מספיקות להכיל את התנועה ברחבי הערים, במיוחד בישראל. אין מנוס מפתרון כולל של מערכות הסעה המוניות, מודרניות, המשלבות בין כל הכלים שקיימים – פיזיים ודיגיטליים – ומשיפור דרסטי, מהפכה של ממש, בחוויית הנסיעה בתחבורה הציבורית.

חלק גדול מהנהגים המשתרכים בפקקים יום יום עושים זאת או משום שאין להם עדיין פתרון תחבורה חלופי מתאים, או שהם לא סומכים על התחבורה הקיימת מבחינת לוח זמנים ואמינות השירות. התחזיות השחורות לעתיד הלא רחוק הן שאם לא יחול שינוי בתפיסת ההסעה ההמונית, התחבורה בערים הגדולות פשוט תיעצר, על כל המשמעות של זה. יש לקוות שמקבלי ההחלטות מפנימים את הסכנה הזו ויעשו יותר כדי להעלות את ישראל על מפת התחבורה החכמה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים