הרשת וההטרדות המיניות – #יותר_מבוכריס

הרשת משנה מחשבות, התנהגויות ותפיסות עולם בלא מעט מובנים. בעזרתה, אנחנו פתוחים יותר לעולמות, לתפיסות ולציבורים שבעבר נחשבו למוקצים, לטאבו בחברה. למשל, קהילת הלהט"ב, שחייבת חלק לא קטן מהקבלה שלה בשנים האחרונות, ובמידה מסוימת אפילו מההצלחות במישורים המשפטי והפוליטי, לרשת. ייתכן מאוד שבלי הנראות הרבה של הקהילה הזאת באינטרנט, בלי הטבעיות שבה להט"בים מציגים את עצמם ברשתות החברתיות, המאבק הזה היה מצליח פחות ובצורה איטית הרבה יותר.

הלהט"בים הם, כמובן, רק דוגמה. הרשת מאפשרת לאנשים להתבטא, להכיר אנשים ורעיונות אחרים ולהביע בקלות מחאה נגד דברים שלא מוצאים חן בעיניהם בכל מיני תחומים – ולעתים בדרכים יצירתיות במיוחד. זה מה שקורה עם קמפיין #יותר_מבוכריס, שכמעט כל מי שיש לו חשבון בפייסבוק (Facebook) ודאי נתקל בו בימים האחרונים.

למי שהיה מנותק ולא יודע על מה מדובר: #יותר_מבוכריס הוא קמפיין מחאה ויראלי שפרץ ברשת לאחר שנודע שהתביעה הצבאית חתמה עם תא"ל (מיל') אופק בוכריס, שהואשם בעבירות מין חמורות, על הסדר טיעון שבמסגרתו הוא הודה בעבירה שנחשבת קלה יותר – בעילה אסורה בהסכמה – וקיבל עונש יחסית קל: הורדה בדרגה ומאסר על תנאי. כלומר, אדם, ועוד קצין צה"ל מוערך בדרגה גבוהה, שהואשם (ובמידה שבית הדין יקבל את הטיעון גם יורשע) בביצוע עבירת מין חמורה והודה בביצוע עבירת מין לא ישב ולו יום אחד בכלא.

בעקבות זאת, החל להתפשט כמו פטריות בשדה הווירטואלי של פייסבוק קמפיין שבו מעלים גולשים עבירות שהם עשו במסגרת שירותם בצה"ל ואת העונשים שקיבלו בגינן – שהם כבדים יותר, לשיטתם, מהעונש שעומד לקבל בוכריס. למשל, גולש אחד ציין שהוא פיהק בטקס זיכרון וקיבל על כך 21 ימים בכלא הצבאי. גולש אחר כתב שהוא העיר משהו למפקד שלא מצא חן בעיניו, וקיבל על כך ריתוק. גם זה, לשיטתו, יותר מבוכריס.

קמפיין מעודד

הקמפיין הזה זכה לתגובות הומוריסטיות וללגלוג מצד חלק מהגולשים שבחרו שלא להשתתף בו. "או.קיי, הבנו שכולכם הייתם ג'ובניקים", כתב אחד מהם. אחרים טענו שמדובר בלא יותר מטרנד שיחלוף ושעשוע אידיוטי של המוחים. היו גם לא מעטים שלשיטתם, הקמפיין מחטיא את המטרה. אני חולק עליהם לחלוטין.

לטעמי, יש משהו מאוד מעודד בקמפיין הזה, כי הוא מסייע לחלחל לאנשים את המסר עד כמה מגוחכים העונשים שניתנים לעוברי עבירות מין למיניהן, במקרה של בוכריס אבל לא רק. הקמפיין הזה בא מהמקום האישי: אנשים שרואים שבעוד שהם קיבלו עונשים כבדים על עבירות קלות, לשיטתם, הקצין הבכיר עתיד לקבל עונשים קלים על עבירות כבדות. העובדה שמדובר כאן גם בהורדה בדרגה ובקטיעת הקריירה הצבאית שלו, שיש שאומרים שיכולה הייתה להגיע למקומות גבוהים מאוד, לא רלוונטית לצורך העניין, כי מדובר בעונש שהציבור לא יכול "לראות" אותו – לעומת כלא.

יותר מזה, הקמפיין, להערכתי, מעביר לצד של הנלחמים בהטרדות ובתקיפות המיניות הרבה אנשים שעד עכשיו ישבו על הגדר, שלא ממש היה אכפת להם מהנושא. גם הם יכולים להזדהות עם הטיעון האישי שמביאים המשתתפים ולומר: וואלה, הגיוני!

המסר של הקמפיין קולע, יעזור למלחמה בעוברי ובעבירות המין, והוא חלק מהשיח שהולך ותופס תאוצה, ובגדול, של העברת האשמה מהקורבן למקרבן. הרבה מאוד מהשיח הזה הוא תוצאה של הרשת: קורבנות של תקיפות מיניות שמגוללים את סיפוריהם ברשת וזוכים ליותר לגיטימציה מאשר מתקפות עליהם, פוסטים רבים בנושא של מובילי דעת קהל ברשתות החברתיות והפניית האצבע המאשימה לאנשים שעולה החשד (לא תמיד הפלילי, לפעמים רק הציבורי) שהם ביצעו מעשים מעין אלה. ראו את השיח שהיה ברשת במהלך פרשות כמו אלה של ינון מגל וסילבן שלום, וגם, ואפילו ביתר שאת, הקמפיין הזה.

הנחת היסוד של רבים מהגולשים היא שהמתלוננות צודקות עד שלא יוכח אחרת – מה שבעבר היה בדיוק הפוך. עד לפני לא הרבה שנים, המתלוננת הייתה צריכה להוכיח שהיא אמנם נאנסה או הוטרדה מינית כדי לקבל מעט מהאמפתיה של הציבור, אם בכלל. אם היא לא הייתה עושה את זה – היא הייתה (ובמידה מסוימת עדיין) נחשבת האשמה, זונה ואחת שמה שעברה מגיע לה.

יש שיראו ביחס החדש לנחשדים בביצוע עבירות מין לינץ' ושיימינג. הטענה היא שהם מורשעים ברשתות החברתיות עוד לפני שבכלל הוגש נגדם כתב אישום. אני טוען שזה אמנם שיימינג, אבל כזה שיש בו הרבה טוב, מאחר שהוא מסייע בחלחול לראשם של אנשים שאונס, תקיפות מיניות אחרות והטרדות מיניות הם מעשים פסולים, שצריך להיות עליהם עונש לא רק במישור הפלילי, אלא גם הציבורי, ושהעונש הזה צריך להיות חמור.

נכון, השיח השוביניסטי והמאשים את הקורבן עוד פה ובענק, ולמאבק נגד עבירות ועוברי המין יש עוד הרבה עד שהוא ינצח, אבל קמפיין #יותר_מבוכריס בהחלט מצעיד אותו צעד או שניים קדימה. בזכות הרשת.