"ה-IT הוא הגורם המרכזי בתפעול שידורי התאגיד הציבורי החדש"

העיסוק התקשורתי בתאגיד השידור הציבורי החדש, כאן, הוא בעיקר בהקשרים הפוליטיים שלו, סביב החוק שהוליד את התאגיד ופעולותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגדו. נכון לעכשיו, המועד הצפוי לתחילת השידורים הוא אפריל הקרוב, אבל אם תשאלו את אודי הלמן-הכהן, סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של כאן, בכל מה שקשור לתשתיות הטכנולוגיות, התאגיד מוכן לעלות לאוויר כבר מחר בבוקר.

ביקור קצר במבנה הזמני של התאגיד, באזור התעשייה של מודיעין, מגלה כי הפעילות שם מתנהלת כמו בכל גוף תקשורת מוכר. המקום רוחש בעובדים, חדרי העריכה מאוישים על ידי צוותים של עורכים ושדרים, שעורכים תוכניות וסרטים שבשלב זה מועלים לרשתות החברתיות ולאתר של התאגיד, ואנשי התאגיד, והצוות הטכנולוגי בתוכם, עמלים כדי להבטיח את הצלחתו.

לדברי הלמן-הכהן, "מערכות ה-ICT הן הגורם המרכזי בתפעול תאגיד השידור הציבורי החדש והן אלה שיאפשרו לו לשדר בצורה הכי טובה ויעילה, עם ציוד ופתרונות שנמצאים בחזית הטכנולוגיה. הטאלנטים – חדשים וכאלה שאנחנו מכירים כיום מהרדיו ומהטלוויזיה – ישבו מול מצלמה או המיקרופון ויעשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. כך גם אנחנו, הצוות הטכנולוגי".

רובוטים במקום מצלמות

לפני שהצטרף לכאן, היה הלמן-הכהן בעל תפקיד בכיר ב-RGE (כיום הבעלים של ערוץ 10) ולפני כן ניהל סטארט-אפ בתחום הווידיאו.

האסטרטגיה שלו בכל הנוגע להקמת תשתיות המחשוב וההנדסה של התאגיד מבוססת על עוגן אחד מרכזי: תשתית מחשובית אחת, שמנהלת את השידורים ואת התפעול של כלל המערכות. תחת "אחריותה" נמצאים שני ערוצי טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו שעתידים להיות חלק מהתאגיד, הפעילות הדיגיטלית והמנהלה.

"החדשנות שלנו מתמקדת בכך שניהול הבקרה וניתוב השידורים מבוססים על IP ומדברים ביניהם. הם מסוגלים לנהל ולנתב פעילויות בזירות שונות בעת ובעונה אחת, בצורה שקופה לחלוטין", הסביר. "מרכז הכובד הוא בשליטה, בבקרה ובניהול השידורים, ולכן לשם הופנתה תשומת הלב הטכנולוגית, הארגונית וגם מבחינת משאבים".

אודי הלמן-הכהן בחדר השרתים של כאן. צילום: יחסי ציבור

כדוגמה הוא נותן את העובדה שאולפני הטלוויזיה של התאגיד מצוידים במצלמות רובוטיות ולא כאלה שמתופעלות על ידי צלמים. הניתוב של אותם רובוטים נעשה מעמדת בקרה אחת, עם פונקציות מתקדמות.

החדשנות יצרה גם מהפכה באופי התפקידים של העובדים בתעשייה זו, לדוגמה בכל הנוגע לטכנאי השידור ברדיו. "האולפן מנוהל ממרכז תקשורת משותף וטכנאי השידור ימלאו מעתה פונקציה של טכנאי סיסטם, שמפעילים מערכות חכמות, אותן לא הכירו קודם. זאת, כי הכול כאן מבוקר על ידי שרתים", אמר הלמן-הכהן. "זאת מהפכה של ממש ברדיו והתמודדנו עם זה בצורה המיטבית – בעיקר עם אנשי רשות השידור, שהחוק מחייב אותנו לקלוט חלק מהם. הם רגילים לעבוד בצורה מסוימת וכעת הם מגלים עולם חדש".

"במקביל אליהם, עדיין יהיו אותם אנשים שעומדים מאחורי הזכוכית ומלווים את השדרן. כיום הם נקראים לגמרי בטעות טכנאים, בעוד שהם בסופו של דבר הם נתבי שידור – מקצוע שישרוד גם בעתיד", ציין.

אפשר לומר שההיי-טק הוא המנוע שיפעיל את השידורים – ולא המערכות ההנדסיות, כפי שהיה מקובל עד כה?
"חד משמעית כן. כיום כבר לא קיימת הפרדה בין מערכות מידע להנדסת שידורים. מנהל ה-IT צריך לחבר בין המידע הרב שיש כאן ונצבר על דיסק, ולקשר אותו באמצעות מערכות תקשורת כדי שיעלה לאוויר".

איך מתמודדים עם העלויות – שאלה לא פשוטה?
"טכנולוגיה עולה כסף אבל בסופו של דבר, היא חוסכת הרבה יותר. זה דבר שהקפדתי מאוד לעמוד עליו ולהוכיח אותו בפני מועצת המנהלים כל הזמן. אפילו החזרתי למועצה כסף מהתקציב שניתן לי. המערכות החכמות, שרובן כמעט ללא חוטים, חוסכות בשטחי נדל"ן ואחסון, ומה שנדרש פעם לנהל ולהקים על תשתיות של מאות מ"ר מספיק כיום, עם שני אנשים, על כ-200 מ"ר".

אילו טכנולוגיות יישמתם?
"יישמנו את הטכנולוגיות המוכרות כיום בעולם מערכות המידע. לדוגמה, מערכות ניהול השידורים, מערכות ניהול הטרפיק המבוססות על פלטפורמה של KLH הישראלית, שפיתחה פתרון לנישה של ניהול שידורים שממלא פונקציה של מערכת ERP אבל ייעודי לתחומים שלנו. בחרנו בחברה הזו בין היתר במסגרת המדיניות שלנו לעודד כמה שיותר את התעשייה המקומית, כחול לבן.

ברמת הבק אופיס, אנחנו מיישמים מערכות מוכרות – Office 365 ומערכת Businnes One של סאפ (SAP), שהטעמנו לא מכבר.

כמו כן, אנחנו עושים שימוש נרחב בענן, כחלק מהמגמה לחסוך עלויות. שרתי המדיה והשידורים נשארים בדטה סנטר שלנו, עם גיבויים מתאימים, ברמה הגבוהה ביותר, שמאפשרת רציפות שידורים מאתר אחד לשני, מבלי שהצופה או המאזין ירגיש זאת".

הלמן-הכהן נחשב לאיש מקצוע מוערך מאוד ועומד בראש צוות של 110 איש, שמחציתם הם אנשי מערכות מידע ותקשורת. "אין ספק שהמשימה שקיבלתי על עצמי להקים את התשתיות הטכנולוגיות של התאגיד היא מאתגרת ואני לא יכול לומר שלא חששתי ממנה כשהחלטתי להצטרף לתאגיד", הוא ציין. "אבל ראיתי בזה אתגר – לבנות משהו מהיסוד – ושליחות. מדינת ישראל חייבת תאגיד שידור ציבורי חזק, עצמאי ועם החדשנות המתקדמת ביותר, שנועדה לייצר את השידורים הטובים ביותר".