"ה-IT אפשר להגביר את השקיפות ואת הבקרה על המועצות הדתיות"

"פרויקטי ה-IT אפשרו לנו להגביר את השקיפות ואת הבקרה על פעילות המועצות הדתיות ולשפר באופן דרמטי את השירות לאזרחים", כך אמר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, בראיון לאנשים ומחשבים לסיכום שנת הפעילות 2016.

בשנה האחרונה מיחשב המשרד את הפעילות של 26 מתוך 130 המועצות הדתיות הפועלות בישראל. מערכת המחשוב המרכזית שהוטמעה היא שירת הים, שפותחה ומיושמת בעזרת מלם מערכות מקבוצת מלם תים. המערכת מאפשרת, בנוסף לבקרה ולשקיפות, להנגיש חלק משירותי הדת באינטרנט ובאפליקציה. כך ניתן, לדוגמה, לבצע שלבים ראשונים של רישום נישואין ושל תהליכי קבלת כשרות, ולקבל מידע GIS לניווט בבתי קברות גדולים.

הפרויקט מובל על ידי מנמ"ר המשרד, ליאור אשכנזי, בגיבוי מלא של המנכ"ל, פלוס, ושאר צמרת המשרד.

פלוס, עורך דין בהשכלתו, מונה לתפקיד לפני שנה וחצי. עד אז הוא היה יועץ משפטי ומלווה של רשויות מקומיות רבות בישראל. משם הוא נחשף לפעילות של המועצות הדתיות, ש-40% מתקציבן ממומן על ידי המשרד לשירותי דת, והיתר על ידי הרשות המקומית וגורמים אחרים.

הוא רואה בהטמעת המערכת המחשובית אבן דרך חשובה בשיפור התדמית של שירותי הדת. "המועצות הדתיות פעלו במשך שנים בעזרת מערכות מחשוב מדורות קודמים. עובדה זו הקשתה עלינו, כרגולטורים, לפקח על הפעילות שלהן, כמו גם על הפעילות של 60 גופי הקבורה בישראל (כולל חברה קדישא – י"ק), המקוואות ויתר שירותי הדת", אמר.

"הכנסת המערכת החדשה גרמה לכיסי התנגדות, שהיו בתחילת הדרך חזקים מאוד, כולל הפעלת לחצים פוליטיים, אבל ככל שהתקדמנו ויותר ויותר מועצות נכנסו לפרויקט, כך נחלשה ההתנגדות, וכיום אנחנו מתמודדים עם מספר קטן של מועצות שעדיין חוששות ממחשוב. אני מבין את הרצון של המועצות לשמור על עצמאותן, כפי שהחוק מתיר להן", הוסיף פלוס.

לדבריו, "הטמעת המערכות נעשית בדרך של שכנוע. אנשי המועצות הדתיות מבינים את התועלות הרבות שהם יכולים לקבל ממערכות המחשוב – חסכון תקציבי ותפעולי שהם יכולים לנווט למטרות אחרות, וגם מאפשר להם להתחרות מול מועצות אחרות. כל מי שזקוק לשירותי דת יכול לבחור לאיזה מועצת דתית ללכת".

"לאפשר לעובדים לחיות עם המציאות החדשה"

שני מודולים שהשלמתם תיעשה בקצב מוגבר בשנה הבאה הם של שכר ומשאבי אנוש. אלה הם המודולים שגורמים לכיסי ההתנגדות. לדברי פלוס, "כאשר נחתמו הסכמי השכר בין ההסתדרות לממשלה, שבעקבותיהם היה צריך לתת תוספות שכר לכל עובדי המדינה, גילינו פערים משמעותיים בין הדרישות והרשימות השמיות של העובדים שהועברו אלינו על ידי המועצות הדתיות למספר העובדים שהיה צריך להיות להן לפי התקן. המערכת החדשה תסייע לנו להגביר את האכיפה על המצב הזה".

הוא הדגיש ש-"גם כאן, זה לא ייעשה באמצעות מנוף הרגולציה שיש בידינו, שיכול לעצור כל התקשרות שלהם, אלא על ידי מתן פתרונות יצירתיים, שיאפשרו להם לחיות עם המציאות החדשה, לצד הפיקוח והבקרה שלנו".

תקציב המחשוב של שירת הים הוא 45 מיליון שקלים ועד כה הוטמעה המערכת אצל 2,000 משתמשים פנימיים ו-700 חיצוניים. "יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל אני מאמין שבשנה הבאה הקצב יהיה מהיר יותר", אמר.

כמה כסף חסכה מערכת המחשוב החדשה?
"קשה לאמוד את זה, אבל מה שהכי חשוב הוא התוצר הסופי: הפיכת שירותי הדת בישראל לזמינים, קלים להשגה, מקוונים ובעיקר חוסכים זמן וביורוקרטיה מהאזרח, שצריך לבזבז הרבה פחות זמן משהות במשרדים שלנו ופגישות עם אנשינו".

ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד לשירותי דת. צילום: ניב קנטור

פלוס ציין לסיום כי "על אף שהמשרד לשירותי דת נחשב למשרד קטן מבחינה תקציבית, הוא אחראי על פעילות ותקציבים של גופים וארגונים הכפופים לו בסדר גודל של מיליארד שקלים בשנה. זה לא מעט במושגים של משרד ממשלתי".

"שיפור השירות לאזרח באמצעות המחשוב – שליחות"

ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד לשירותי דת, הציג את פרויקט שירת הים בכנס e-Gov האחרון. לדבריו, הוא היה בין יוזמי הרעיון לשדרוג מערכות המחשוב של כל היחידות שעליהן אחראי המשרד, כולל המועצות הדתיות. "אני רואה בזה שליחות", אמר. "בסופו של יום, המשרד שלנו פוגש את האזרח מיום הולדתו ועד לסוף החיים שלו, בצמתים שונים".

עופר בן דוד, מנהל חטיבת הפרויקטים של מלם מערכות. צילום: רז רוגובסקי

הוא הוסיף כי "המטרה שלנו הייתה להנגיש את השירותים האלה לכל אחד, כולל לאנשים לא דתיים ולצעירים תל אביביים שרוצים להתחתן, שיודעים שעכשיו הם יכולים לעשות את מרבית הפעולות אונליין ולקבל חוויית שירות הרבה יותר טובה".

עופר בן דוד, מנהל חטיבת הפרויקטים של מלם מערכות, אמר כי "הנגשת שירותי הדת לאזרחי המדינה היא אתגר לאומי שאנחנו גאים להיות שותפים לו, תוך יישום מגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות שמותאמות לצרכי המשרד".