היבטי ה-IT בתקציב המדינה ל-2017-2018

השבוע מסתיים עם האישור הסופי של תקציב המדינה לשנתיים הבאות, לאחר שעות ארוכות של דיונים בכנסת. התקציב כולל בתוכו סעיפים שנועדו לבצע רפורמות בתחומים שונים, תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה ובמערכות מידע. זוהי מגמה שהולכת ומתגברת כבר כמה שנים, והיא הופכת את ה-IT לחלק בלתי נפרד מפעילות המשרד הממשלתי. ברוב משרדי הממשלה אמנם אין סעיף ספציפי של תקשוב או מחשוב, אבל לכולם ברור שאלה נמצאים ברקע ושבלעדיהם לא תהיה לפחות חלק מהחדשנות.

בדברי ההסבר לתקציב משרד הכלכלה מצוין שהתקציב לשנים 2017 ו-2018 מכיל מנועי צמיחה משמעותיים, לרבות השקעות בתשתיות תחבורה, תקציבים לעידוד התעשייה, השירותים ומגזר ההיי-טק, הפחתת מסים והשקעה בהון האנושי.

בתחילת החודש הבא ישיק משרד הכלכלה את פעילות הרשות הלאומית לחדשנות, שהוקמה כחלק מהרפורמה שבוצעה במשרד המדען הראשי. המטרה של הממשלה היא להביא לרשות שתתפקד בצורה גמישה ויעילה יותר, תיתן סיוע לסטארט-אפים בשלבים שונים, תעודד את הייצוא ותביא להגברת הפעילות של עסקים קטנים ובינוניים. מסגרת התקציב לא גדלה והוא עומד על 1.5 מיליארד שקלים – מה שמעמיד בספק את היכולת של הרשות לעמוד בכל האתגרים הרבים שעומדים בפניה.

בהקשר אחר, יש לציין שהתקציב החדש כולל את הרפורמה של הורדת שיעורי המס על חברות רב לאומיות שיעבירו את ה-IP שלהן לישראל ויפתחו כאן מרכזי פיתוח. הרפורמה הזו נעשתה בין היתר בעקבות החלטה עקרונית שהתקבלה ב-OCED, שמחייבת לשייך את ה-IP של כל חברה למדינה שבה הוא מפותח.

החלטה זו, כך מקווים בממשלה, תגדיל את מספר החברות שיפתחו פה מרכזי פיתוח ויעבירו את ה-IP שלהן לישראל, עם כל המשמעויות שלו מבחינת תשלומי מס והעסקת עובדים. כדי להגדיל את האטרקטיביות של ישראל נעשתה רפורמה בשיעורי המס שיידרשו לשלם חברות כאלה שישקיעו בישראל, והיא תעמוד על 6%.

הטכנולוגיה – בליבת הגדלת פריון התעסוקה

מערכות טכנולוגיות תהיינה גם בליבת אתגר נוסף שהממשלה הציבה לעצמה: הגדלת הפריון בתעסוקה בישראל. הפריון בישראל לשעת עבודה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. אחת הסיבות לכך היא רמת חדשנות נמוכה ביותר במגזרי התעשייה והעסקים הקטנים. ארגונים רבים במגזרים אלה לא השקיעו במשך שנים במערכות ובציוד מחשוב, שהפעלתם יכולה לחסוך כסף רב, לייעל את העבודה והכי חשוב – לאפשר להם להתחרות טוב יותר בשווקים שונים.

בשנה האחרונה גברה המודעות לנושא, בין היתר בזכות פעילות של ארגוני התעשיינים ובזכות חדירה מסיבית יותר של מערכות ניהול ארגוניות כמו ERP ,BI ו-CRM, שהוכיחו את עצמן במפעלים רבים. הצפי הוא שבשנה הבאה, קצב האוטומציה והחדירה שלהן לשוק יגדל.

בד בבד, הוקצו משאבים להכשרת כוח אדם טכנולוגי למקצועות שונים שעד היום נחשבו ללואו-טק. הדבר נעשה במסגרת בתי הספר להכשרה מקצועית, תוכניות לימוד מוגברות בבתי הספר העל יסודיים ועידוד צעירים ללמוד את המקצועות במסגרות אחרות.

חינוך, תחבורה, בריאות – וטכנולוגיה

כפי שניתן לצפות, בדברי ההסבר לתקציב משרד החינוך מופיע חיזוק לימודי המתמטיקה והמדעים – אחד מפרויקטי הדגל של שר החינוך, נפתלי בנט. המגמה הזו משליכה על תקצוב החינוך הטכנולוגי, שממשיך לעלות, אם כי לא בקצב שרבים היו רוצים. בתקציב 2017-2018 הוא יעמוד על כ-400 מיליון שקלים בכל שנה – מעט יותר מאשר בשנים קודמות.

אולם, הפעילות של החינוך הטכנולוגי מתפרשת על פני תחומים שונים, והיא ניזונה גם מתקציבים של רשויות מקומיות, רשתות כמו אורט ועמל, ותשלומי ההורים עצמם. מקצועות ההיי-טק ומערכות המידע ממשיכים להיות אטרקטיביים והתלמידים שלומדים אותם נחשבים לעתודת כוח האדם החסר כל כך היום בתעשייה.

גם מערכת הבריאות תמשיך לעסוק בשנתיים הבאות בחדשנות ובהשקעה בפרויקטים טכנולוגיים שנועדו לייעל אותה, ותפנה עוד תקציבים לשיפור רמת השירות. זאת, בין היתר באמצעות מיזמים של טלה-רפואה ויותר ויותר מפגשים אינטראקטיביים בין רופאים למטופלים מכל מקום בארץ, בעזרת מערכות חכמות, שינגישו את הרופאים הטובים ביותר גם לתושבי הפריפריה.

בתחום התחבורה, מוביל המשרד, באמצעות אנשי הטכנולוגיה שלו, רפורמות שונות, שנובעות בין היתר מהחדשנות שמתחרשת בעולם. כך, המוניות השיתופיות, שיעלו בקרוב לכבישים ונועדו לתת מענה, ולו חלקי, למגמת התחבורה שיתופית שקונה אחיזה בעולם, בעיקר באמצעות אובר (Uber). בנוסף, בשנים הקרובות, המכוניות האוטונומיות צפויות להגיע לישראל, ומשרד התחבורה יצטרך להתייחס לנושא.

בהיבט הפנים ממשלתי, הרי שהשנתיים הבאות תהיינה קריטיות לרשות התקשוב הממשלתי, שזו לה הפעם הראשונה שבה היא נכללת בתקציב המדינה. התוכניות הן רבות – החל משדרוג פורטל הממשלה, דרך הנגשת יותר ויותר שירותים לאזרח וכלה בפעילות מואצת של שדרוג מערכות הליבה במשרדי הממשלה.

השורה התחתונה: תקציב 2017-2018 מכיל את התוכנית האסטרטגית של הממשלה בכל מה שקשור לחדשנות ולשיפור השירות לאזרחים, במסגרת תפיסת ממשל זמין. המבחן יהיה, כמובן, מבחן התוצאה – בעוד שנתיים.