"מחשוב קוגניטיבי אינו משהו שעושים כדי שאנשים יגידו שהוא חמוד"

"התפיסה המנחה אותנו היא שמחשוב קוגניטיבי אינו משחק, או משהו שעושים כדי שאנשים יגידו שהוא 'חמוד'. אנחנו חושבים על דרך להרים את רמת המומחיות בעולם בתחום", כך אמר ריק קפלן, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל.

קפלן דיבר בפתח כנס מיחשוב קוגנטיבי שערך הסניף הישראלי של  הענק הכחול. הכנס נערך ביום ה' האחרון במרכז "נא לגעת" בנמל יפו.

לדברי קפלן, "לפי העיקרון הזה, יבמ העמידה את היכולות של מערכת ווטסון (Watson) בתחום מתן התשובות לשאלות והחיפוש במאגרי מידע בלתי מובנה – לשירות הרופאים במרכז העולמי המוביל לחקר הסרטן, סלואן קיטינג. הרופאים משתמשים בכלים האלה על מנת לשפר את המומחיות של רופאים בתחום האונקולוגיה בכל מקום בעולם".

הוא סיים בציינו כי "אנחנו פותחים את הפלטפורמה הזאת לכולם. אנחנו רוצים שאתם תיקחו את ווטסון ותרתמו אותו לחלומות שלכם. בעוד תחום ה-Big Data הופך נתונים לשימושיים – הרי שהמחשוב הקוגניטיבי מאפשר להפוך את הנתונים האלה ליישומים בפועל".

גיא הדרי, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיות המידע של טבע. צילום: עידן סבח

גיא הדרי, סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיות המידע של טבע, הציג בכנס את השינוי שיהיה בתהליך ייצור התרופות – לתפיסה של רפואה אישית. "לעומת המצב כיום, שבו מיוצרות תרופות באופן אחיד – תהליכי הייצור עתידים להשתנות מן היסוד. בסופו של דבר ייצרו תרופות במתכונת פרטנית".

הדרי אמר כי בינתיים טבע שוקדת על פרויקט שבמסגרתו יקושרו משאפים לתרופות דרכי הנשימה. באמצעות אפליקציה סלולרית, הם יספקו מידע אודות השימוש בתרופה ותנאי הסביבה ומזג האוויר בנקודה בה נמצא המטופל. זאת, כדי להציג תמונת תחלואה כוללת, ולהמליץ בפני מטופלים מתי נכון לקחת תרופה למניעה של התקף, ומתי רצוי להישאר בבית בשל רמות גבוהות של זיהום אוויר.

"מערכת הבריאות בארצות הברית הפכה מורכבת, מסובכת ויקרה מדי", סיכם הדרי. "הבעיה היא שאף אחד לא יודע מה קורה כשאתה יוצא מבית המרקחת: 50% מהאנשים אינם לוקחים את התרופות כפי שנרשמו להם. אי-לקיחת תרופות מגדילה את מספר האשפוזים".

"טבע מנסה לייצר קשר דיגיטלי בין התרופה ובין היצרן. כשתיקח כדור תיווצר פיסת מידע שווטסון ינתח. מדי יום, תרופות של טבע מגיעות ל-200 מיליון איש. בעתיד יהיה בכדורים שבב שידווח על נטילתם. הוצאת תרופה מהאריזה תיצור דיווח".

"מערכת היחסים בין המטופל ובין חברת התרופות משתנה מהותית, אך הרופא אינו יוצא מהמשוואה. כשלרופא יהיה מידע על ההתנהגות וצריכת התרופות בזמן אמת – היכולת שלו לקבל אינפורמציה על מה שקרה למטופל בין הביקור הקודם לביקור הנוכחי – תהיה גדולה יותר".

לשפר את המגע האנושי עם הרובוט

ד"ר איה סופר, דירקטור לתחום הניתוח הקוגניטיבי האנליטי במעבדות המחקר של יבמ, הציגה את האופן שבו ערכה מערכת ווטסון את הקדימון לסרט האימה "מורגן".

המערכת למדה מתוך מאגר של סרטי אימה מה הופך סרט לסרט אימה – ומה מאפיין את הקדימונים לסרטים כאלה. על בסיס הנתונים האלה, נבחרו המרכיבים השכיחים ביותר, והוצגו המלצות לתשעה קטעים המתאימים לשיבוץ בקדימון. שמונה מתוך ההמלצות האלה נבחרו על ידי העורך, בתהליך שנמשך יום אחד בלבד – לעומת שבועות הנדרשים בדרך כלל לצורך זה.

ד"ר איה סופר, דירקטור לתחום הניתוח הקוגניטיבי האנליטי במעבדות המחקר של יבמ. צילום: עידן סבח

"ווטסון חי בענן. זו פלטפורמה שעליה אפשר לבנות יישומים שונים. כוח המחשוב זמין על פי הצורך, לרבות בעזרת שילוב מאיצי וידיאו", ציינה סופר.

"המגע האנושי והאיזון בין הרובוטי ובין האנושי עודם דורשים התייחסות", אמרה סופר. "אנחנו בוחנים דרכים לתת לבוטים אינטלגנציה רגשית: יכולת דומה לזו שיש לבני אדם, לראות את ההבעה של מי שניצב מולם ולהתאים עצמם. זה יכול להתחיל בטקסט, בזיהוי מילים המבטאות תסכול – ובמתן יכולות תגובה לבוט, שיידע גם מתי להעביר את השיחה לטיפול אנושי".

ד"ר סופר סיימה בתחזית אופטימית: "אני מאלה שמסתכלים על חצי הכוס המלאה. כל הידע, יחד עם היכולות הקוגניטיביות, יעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר, להיות בריאים יותר, לחנך את הילדים טוב יותר. השינוי הוא בממשק בינינו ובין המחשב: חונכנו שעלינו להתכתב עם המחשב ולדבר את שפתו".

"אנחנו בתחילת מהפך, שבו אנחנו מדברים עם המחשב, בשפה רגילה. בסוף, זה יוביל לעולם הוויזואלי. אנחנו רוצים שהמחשב יראה את מה שאנחנו רואים, וההתממשקות שלו עם העולם תהיה במתכונת של הראיה שלנו. זה, יחד עם מציאות רבודה ותקשורת – ישנה את האופן שבו אנו חיים. כל המידע יונגש לנו בצורה אחרת".

דוד בר, מנהל יחידת הדטה והאנליטיקה ביבמ ישראל. צילום: עידן סבאח

דוד בר, מנהל יחידת הדטה והאנליטיקה ביבמ ישראל, ציין ש-"בעוד שתחום ה- Big Data הפך נתונים לנגישים וזמינים, מביא המחשוב הקוגניטיבי תהליכים וגישות שהופכים את הנתונים האלה ליישומים בפועל. הכלים הקוגניטיביים זמינים לכל, לא רק לחברות ענק אלא גם לחברות קטנות. פלטפורמת הענן של יבמ מאפשרת לכל ארגון למצות יותר מהנתונים שלו ולהציע אפשרויות חדשות ללקוחותיו".