מולדת או נלמדת: דרושים – אנשים עם יכולת ראייה מערכתית

כתב: פרופ' מוטי פרנק, סגן נשיא המכללה האקדמית לישראל

ככל שהמערכות הארגוניות, החברתיות והטכנולוגיות נעשות גדולות ומורכבות, גובר הצורך בעובדים ובמנהלים בעלי יכולת ראייה מערכתית לתכנון, פיתוח והתמודדות עם בעיות. והתוצאה: דרושים יותר אנשים עם יכולת ראיה מערכתית, בין שאר הדרישות שלרוב מתייחסות להשכלה, ידע וניסיון.

בעוד שמועמדים יכולים להראות עמידה בדרישה להשכלה, לא ברור כיצד יכולים מועמדים להוכיח שהם בעלי יכולת ראיה מערכתית טובה. ונשאלת גם השאלה איך יכול המעסיק לבדוק שאכן המועמדים שענו על מודעת דרושים עונים על דרישה זו.

בסקר שבוצע לפני מספר שנים בין מהנדסי אלקטרוניקה בארץ, ענו 72% שבמסגרת עבודתם הם מטפלים ב"רמת המערכת". זהו אחוז גבוה ביותר יחסית למקובל בחברות דומות במדינות שבהן שיעור העוסקים ברמת המערכת הינו נמוך הרבה יותר.

ואכן בשנים האחרונות גוברת הדרישה למהנדסי מערכות (Systems Engineers) בעלי יכולת ראייה מערכתית הנדסית. הממצאים והמסקנות תקפים גם לכל בעל מקצוע אחר. המושג "ראייה מערכתית" הינו גנרי לכל.

מהי "יכולת ראייה מערכתית", מהם התהליכים בהם היא נלמדת או נרכשת ומהם המאפיינים של בעלי יכולת זו?

תיאורית המערכות הכללית, GST (ר"ת General Systems Theory), מהווה את המסגרת התיאורטית של המחקר בתחום המערכות. התיאוריה טוענת להקבלה בין מערכות מדיסציפלינות שונות (similarity of all systems), והיא מדגישה את ראיית השלם יותר מאשר את חלקי המערכת.

היכולת "לראות" את התמונה השלמה, ואת הסינרגטיות הנוצרת בין מרכיבי המערכת ובינה למערכות אחרות בסביבתה עוד בטרם ידועים כל הפרטים, היא אחד המאפיינים הבולטים של בעלי יכולת ראייה מערכתית. זה לא שהפרטים אינם חשובים אלא שבעלי יכולת זו אינם זקוקים להבנת כל הפרטים כדי להבין את מכלול פעולת המערכת.

מולדת או נלמדת?

כמו הרבה מאפיינים אישיותיים אחרים מדובר כנראה ביכולת מולדת, אך כזו שניתן לשפרה עם הזמן. במחקר אשר כלל סקר בו השתתפו 307 מהנדסים ומנהלים מהתעשייה ו-17 ראיונות עומק עם מנהלים בכירים ובדרגי ביניים, נמצא שמדובר כאן במאפיין המבחין באופן מובהק בין אנשים.

במחקר נמצא שישנם עובדים ומנהלים אשר לגביהם קיים קונצנזוס בין הממונים, העמיתים, הכפיפים והלקוחות, בכל הנוגע לראייה המערכתית הטובה שלהם. כדי להכשיר עובדים אלה לתפקידים הדורשים יכולת ראייה מערכתית רחבה יותר, נמצא שארגונים מסוימים מכינים עבורם "תכנית שירות" הכוללת קורסים ותפקידי רוחב לצבירת ידע וניסיון בנושאים הדורשים יכולת ראייה מערכתית.

כותב שורות אלה עוסק מספר שנים בניסיון לפתח כלי ל"מדידת" יכולת ראייה מערכתית. במספר מחקרים לבדיקת תוקף השאלון נמצא מתאם חיובי בין תוצאות השאלון, לבין המידה בה הממונים מעריכים את יכולת הראייה המערכתית של הנבדקים שענו על השאלון. מדובר במתאם דומה לזה המקובל במבחני מיון דומים.

נמצא גם שהשאלון מבחין באופן מובהק בין מהנדסי מערכות למהנדסים העוסקים בנושאים ספציפיים. עם זאת, המחקר בנושא טרם הסתיים ונדרשות עוד בדיקת רבות להוכחת מהימנותו ותקפותו של הכלי.

עוד נמצא שקיימים הבדלים מובהקים בין אנשים בעלי יכולת ראייה מערכתית טובה לבין כאלה המעוניינים להיות מומחים בתחום עיסוקם ולעסוק בפרטים. לכן חשוב שכל אדם ישתבץ לתפקיד שמתאים יותר לאופיו ולכישוריו – תפקיד בו עוסקים ברמת המערכת או תפקיד בו נדרשת מומחיות בפרטים.

ערב עיון שיתקיים ב-10 בינואר 2017 במכללה האקדמית לישראל ברמת גן, יעסוק בחשיבה מערכתית בבריאות, חינוך, הנדסה וניהול. בערב העיון יושק גם ספר, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת Nova ניו-יורק, ששמו: "חשיבה מערכתית – יסודות, שימושים ואתגרים". את הספר ערכו פרופ' מוטי פרנק, ד"ר חיים שקד וד"ר סיגל קורדובה, אשר חוקרים את הנושא.