מצב המדע בישראל: לעצור את ההידרדרות

ועדת המדע והטכנולוגיה דנה היום (ב') במצבו של המדע במדינת ישראל. לקראת הדיון הוגש ליו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, הדו"ח התלת שנתי של האקדמיה הלאומית למדעים, בראשותה של פרופ' נילי כהן.

בסך הכללי, ממבט על, אפשר לומר שהדו"ח משקף את מעמדה האיתן והגבוה יחסית של ישראל בעולם. אולם, מצד שני, אי אפשר להתעלם מהפערים ההולכים וגדלים בין המחקר האקדמי הישראלי לזה שבמדינות המערב, כפי שהדו"ח משקף.

בחלק החיובי והאופטימי, שמרחיב את הלב, מצוין שישראל מדורגת בין 20 המקומות הראשונים במדדי האיכות ב-23 מתוך 26 תחומים עיקרים בעולם. בין היתר, אנחנו ממוקמים במקום הרביעי במדעי המחשב, במקום ה-10 בעסקים ובניהול ובמקום ה-13 במדעי הפיזיקה. בממוצע בכלל השטחים אנחנו עומדים במקום ה-16.

אסור לקחת את הדברים האלה כמובנים מאליהם. המופקדים על התחומים הללו נלחמים כדי להגיע לאותם המקומות יום יום ושעה שעה.

עורכי הדו"ח מציינים שבימינו מתהווה בעולם גל של חדשנות מדעית-טכנולוגית שיש לו פוטנציאל לעלות בחשיבותו על הגל הקודם שיצרה תעשיית ההיי-טק. מדובר על מדע מתקדם של מניפולציות ובקרה של אטומים, מולקולות, ננו-מבנים וגנים. התעשייה, ממשיכים עורכי הדו"ח, תתבסס על מחקר בסיסי, שיזין גם את תעשיית הטכנולוגיה, כמובן.

המחקר הבסיסי יהיה הרבה יותר קריטי לכל המחקרים, כולל אלה שבמו"פ התעשייתי-פרטי, שכולל, בין היתר, את מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל. מכאן שיש להאיר באורות בולטים את אחת התובנות המרכזיות בדו"ח: "יש צורך חיוני במדיניות מושכלת ובהשקעות לאומיות הולמות לקידום המחקר הבסיסי הייעודי באוניברסיטאות המחקר".

עשור אבוד של השקעות במדע

עד שתהיה מדיניות כזו, המצב כיום, כאמור, מדאיג. המסקנה הראשית של הדו"ח קובעת: "קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות בכל מה שקשור בהצטיידות בתשתיות, ובמדעי הרוח והחברה קיים פער גדול במסדי נתונים, כלומר – העדר השקעות במערכות מידע ומחשבים, שהם הכלים הבסיסיים שבעזרתם אפשר לעשות כיום מחקרים מתקדמים". עורכי הדו"ח מציינים גם כי שיתופי הפעולה שכבר קיימים כיום בין ישראל לקרן הדו לאומית ישראל-ארצות הברית לא עונים על הצרכים של המדענים משני צידי האוקיינוס ולכן, כולל הדו"ח הצעות להרחיב את שיתוף הפעולה עם קרנות נוספות בארצות הברית.

אחת הסיבות המרכזיות למצב של המדע כיום היא שמדיניות הממשלות בעשור האחרון, ללא יוצא מהכלל, הביאה לעשור אבוד במימון האוניברסיטאות, והיא ממשיכה לתת את אותותיה. כך, למשל, ב-2015 עמד שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה על 12.2% מכלל ההוצאה על מו"פ, ויש בתחום זה המשך של ירידה מדאיגה, שהחלה בשנות ה-90.

המוחות שלא יכולים לחזור

הדו"ח עוסק גם בסוגיה הכואבת של בריחת המוחות – נושא שעולה על סדר היום של התעשייה אחת לכמה זמן. זה בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של המוסדות האקדמיים לגייס סגל צעיר, שיכול להגיע מאותם מוחות ישראליים ששוהים בחו"ל. הסיבה היא שהממשלה לא מאשרת להם תקנים ותקציבים.

מחברי הדו"ח כוללים בו שורה של המלצות לתיקון המצב, שהן למעשה מחזור של תוכניות, שקוראות לבנים ולבנות לשוב הביתה. אבל הבנים והבנות, עם כל כמיהתם לחזור למולדת, נשארים שם. הסיבות ידועות ומוכרות: מחסור בתקציבים להעסיק אותם.

אז מה לעשות?

ובכל זאת, יש דברים שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר. בין ההמלצות של הוועדה: הקמת תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי בהיקף של 30 מיליון שקלים, לכל תחומי ההנדסה, כולל מדעים מדויקים. בנוסף, הוועדה רואה חשיבות בביצוע סקרי השוואה מול מדינות אחרות, כדי להיות עם האצבע על הדופק. לבסוף, היא ממליצה להגביר את שיתופי הפעולה עם מדענים ממדינות מתקדמות.

כאן אפשר להעיר, במאמר מוסגר ובהקשר אקטואלי, שלאור המשבר המדיני שישראל נקלעה אליו בעקבות החלטת מועצת הביטחון מיום ו' האחרון, המאמצים להידוק הקשרים עם מדענים בחו"ל ייתקלו בלא מעט קשיים. מוסדות אקדמיים אבים בעולם אימצו כבר מזמן מהלכי חרם על ישראל, שמהווים חלק מהאווירה הלא טובה ששוררת בעולם כלפינו.

השורה התחתונה: בין ההישגים הנאים של ישראל בעולם המדע מוזכרים בדו"ח הישגיהם של תלמידי תיכון באולימפיאדות מדעים ברחבי העולם, שמביאים כבוד לכולנו. אבל אם מסקנות הדו"ח שהוגש היום לכנסת לא יהפכו מהר מאוד לתוכניות עבודה וביצוע, יש סיכוי שאותם צעירים שמביאים לנו את המדליות ימשיכו את המחקרים שלהם וימציאו את ההמצאות הכי נועזות מעבר לים. זה הזמן לפעול.