שקיפות בשלטון המקומי: בין אילת לטייבה
מדד השקיפות השנתי לא מעודד ומראה על הבדלים ברורים בנושא בין הפריפריה למרכז – הן בהיבט הגיאוגרפי והן בהיבט של המגזר הערבי מול היהודי ● מה הציונים ומה אפשר לעשות?
ועדת השקיפות של הכנסת, בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, ערכה אתמול (ד') דיון לרגל פרסום המדד השנתי של עמותת שקיפות בינלאומית, בראשותו של השופט בדימוס ומבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס. בדיון השתתפו גם הח"כ והשר לשעבר אופיר פינס, שעומד בראש המרכז לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, וד"ר עדי קפליוק, לשעבר יו"ר פורום המנמ"רים בשלטון המקומי.
המדד דירג 76 ערים בישראל על פי שורה ארוכה של קריטריונים, כאשר המכנה המשותף הוא עד כמה המידע והפעילות שאותן רשויות מבצעות שקופים לתושבי העיר, האם הם מונגשים להם ואם כן – באיזו דרך. באופן טבעי, הזירה המרכזית שבה רשות אמורה לחשוף את המידע שלה היא האינטרנט, הרשתות החברתיות. הדו"ח מחולק לארבע רמות – A-D – כאשר A מסמלת רמת שקיפות טובה מאוד ו-D מציינת שרמת השקיפות טעונה שיפור.
שתי רשויות מקומיות בשני אזורים שונים בישראל – עכו בצפון ואילת בדרום – קיבלו את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר (92). את טבלת הרשויות, ברמה D, סוגרות שלוש ערים ערביות – טירה, קלאנסווה וטייבה, כולן במשולש – שכל אחת מהן קיבלה 13 נקודות בלבד.
בין הערים הנוספות שמדורגות ברמה A ניתן למצוא את תל אביב, חולון, מודיעין, רעננה, הרצליה, כפר סבא, ראש העין, ירושלים, רמלה וקריית ביאליק.
רוצים לקרוא את דו"ח מבקר הרשות? יש סיכוי רב שלא תמצאו
חשיבותו של הדו"ח היא לא רק בציון השקיפות ברשויות שבהן היא טובה אלא גם בציון חוסר השקיפות ברשויות מסוימות. התוצרים הקיצוניים של זה באים לידי ביטוי היטב בדברי ההקדמה לדו"ח:" גם השנה פסעו לא מעט ראשי ערים הלוך ושוב לחדרי החקירות. שוב הוציא מבקר המדינה דו"ח לא מחמיא על השלטון המקומי", כתבו המחברים.
תהליך הבדיקה נעשה בין היתר באמצעות סטודנטים, בהנחיית פינס. הם גלשו לאתרי הרשויות ולדפים שלהן ברשתות החברתיות, חיפשו מידע על נושאים שונים וניקדו את הציונים בהתאם. בדו"ח הודגש כי החיפוש אחר מידע נעשה מנקודת הנחה שהוא צריך להיות זמין ונגיש "לאדם הסביר" ובמקומות שבהם זה לא היה המצב, הניקוד היה נמוך יותר – גם אם המידע קיים בצורה חבויה ולא נגישה.
עורכי הדו"ח מציינים שבמאה ה-21 לא מספיק רק עצם קיום המידע באתרים אלא גם זמינות של המידע בתוכם, ולכן, אם מידע קיים באתר אבל לא נגיש, מבחינת מחברי הדו"ח הוא לא קיים (מבחן האדם הסביר).
דבר נוסף בתחום השקיפות שנבדק הוא פרסום דו"חות מבקר הרשות, שהוא הגוף המוסמך לחשוף את מה שהציבור צריך לדעת והרשות לא תמיד רוצה שיידע. קטגוריה זו זכתה לציונים הנמוכים ביותר בשקלול, כי רק 28 רשויות מפרסמות את הדו"ח המלא של המבקר שלהן. תמונת מצב עגומה מצטיירת גם בנושא אחר שנבדק, רגיש במיוחד: חוזים ומכרזים. בעוד ש-51% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים למכרזים, רק 23 רשויות טורחות לפרסם פרוטוקולים של ועדות מכרזים.
הפער הבולט בשקיפות בין הרשויות השונות מהווה עוד הוכחה לעוצמת הפער הדיגיטלי ברשויות. הפער הדיגיטלי לא עומד בפני עצמו והוא תוצאה של פערים סוציו-אקונומיים, כולל בין מגזרים. את הדירוג סוגרות רשויות ערביות, שידועות כמקופחות במשאבים ובכלים שיאפשרו להן להתמודד כהלכה מול רשויות יהודיות.
שקיפות וערים חכמות
מדד השקיפות, או חוסר השקיפות, מתקשר למגמה שעומדת על סדר היום של השלטון המקומי: ערים חכמות. הדיגיטציה של המידע והנגשתו לאזרחים הם התנאי הבסיסי להגדרת עיר חכמה. כאמור, הפערים בנושא זה גדולים במיוחד, והסיבה לכך היא העדר משאבים כספיים וארגוניים. כדי להפוך עיר חכמה לנגישה לא מספיק להציב חיישנים או לחפור תעלות לסיבים אופטיים. הרכיבים האלה צריכים לתקשר עם מערכות המידע והשרתים של הרשות, שהן בדרך כלל מדורות ישנים, שלא מדברים עם הרכיבים. העלות של החלפת כל המערכות הללו היא בסדרי גודל שרוב הרשויות לא יכולות לעמוד בהם.
במהלך הדיון בכנסת אמר אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, שמשרדו מצוי בתהליך על מנת לתת הכשרה מקצועית לעובדי הרשויות בכל הנוגע לשיפור עבודתם באמצעות דיגיטציה. עוד הוא אמר שבתוך שמונה חודשים יושלמו פלטפורמות אינטרנט ואפליקציה לשיפור השירות ברשויות המקומיות.
השקיפות והקשר שלו לערים חכמות יהיו בין הנושאים שעמדו על סדר היום של כנס ותערוכת IT מוניציפאלי של אנשים ומחשבים, שיתקיימו ביום ג' הקרוב. תפתח את הכנס השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שבהמשך לדברי מנכ"ל המשרד בישיבה בכנסת, תפרט את מדיניותו בכל מה שקשור לחיזוק הרשויות המקומיות, בעיקר בפריפריה. השרה גמליאל רואה בנושא העיר החכמה מנוף לצמצום הפערים בין הרשויות בישראל.
בין אורחי הכבוד באירוע יהיה גם מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, שלמה דולברג, שיציג את מדיניות המרכז ודרישותיו מהממשלה.
נושא אחר, שיעמוד במרכז פנל של מנמ"רים ומנהלי חברות טכנולוגיות, הוא מעמדו של המנמ"ר בכל מה שקשור לעיר חכמה. אין אף גורם ברשות המקומית שיכול להוציא אל הפועל את העיר החכמה, ולא משנה באיזו רשות מדובר, בלי המנמ"ר או גורם טכנולוגי אחר. אלא שראשי ערים רבים לא מפנימים את זה. הם מדברים הרבה על עיר חכמה ונוסעים לכנסים מקצועיים בחו"ל, אבל לא משתפים את המנמ"ר. המסר בכנס יהיה שהגיע הזמן שגם המנמ"ר ברשות המקומית יהיה בעל מעמד ניהולי בכיר, שמדווח ישירות לראש העיר, ובעל יכולת לרתום את שאר הגורמים הרלוונטיים ברשות ולהוביל אותם להפוך את העיר לחכמה ובעיקר שקופה לציבור.
תגובות
(0)