"מחשוב הקצה – חלק מרכזי במהפכת האינטרנט של הדברים"

"מחשוב הקצה הוא חלק מרכזי במהפכת האינטרנט של הדברים בכלל ובעיר החכמה בפרט. בלעדיו, הם לא יכולים להתקיים", כך אמר חנן מרקוביץ', יועץ ומרצה בתחומי האינטרנט של הדברים והיזמות.

מרקוביץ' דיבר בכנס IT מוניציפלי, שנערך תחת הכותרת עיר חכמה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הרעיון במחשוב קצה הוא לאסוף מידע, לנתח אותו ולהגיע לתובנות ביחידת הקצה, ביחידות בשטח – עמודי תאורה, רכבים אוטונומיים, ספסלים וכדומה. הדבר חשוב לאינטרנט של הדברים ולעיר החכמה משום שהוא מביא להורדה דרמטית בעלויות התקשורת, לתגובה מהירה יותר בזמן אמת, למערכת אוטונומית ולא תלויה ברשת, לאבטחת מידע ולביזוריות, שמביאה שכבה חדשה של אבטחה", אמר מרקוביץ'.

הוא ציטט מחקרים ואמר כי "הרבה נתונים מעובדים ביחידות הקצה. נמצא שעל ידי שימוש באנליטיקה ביחידות הקצה הצליחו להוריד את כמות המידע שהיה צריך להעביר לענן ב-95%. מדובר בשליש עלות".

"אחד הדברים האינהרנטיים לאינטרנט של הדברים הוא חיישנים והחוכמה היא לדעת איך מייצרים מהם מידע חדש או מדויק יותר", ציין מרקוביץ'. "זה יכול להיות רלוונטי בעיר חכמה, לדוגמה בלקיחת צי הרכבים של הדואר ובציוד שלהם בחיישנים חכמים. הם יאספו מידע קריטי לגבי מצב התשתיות, בורות בכבישים, סדקים בגשרים ועוד".

אלא שלדבריו, "אין טוב בלי רע – בעיר החכמה בפרט ובאינטרנט של הדברים בכלל יש צורך הולך וגובר באבטחת סייבר. גם את מחשוב הקצה צריך לאבטח ויותר קשה לאבטח אותו מאשר את הענן".

"המטרה העיקרית: איסוף מידע מהתשתיות – למערכות המידע"

בין הדוברים הנוספים במהלך האירוע היו טומי דויטש, מנהל תחום עיר חכמה במילגם, ועמוס רובין, מנכ"ל מטרופולי-נט.

לדברי רובין, "הטכנולוגיה היא האמצעי להשגת המטרה – שירות טוב לתושבים. המטרה העיקרית של עיר חכמה היא איסוף מידע מהתשתיות כולן בשטח השיפוט שלה ולנזק אותו למערכות המידע. האתגר שלנו הוא לראות איפה המידע הזה משתלב במערכות המידע המסורתיות, המנהלות את כל התהליכים העסקיים לשימוש המנהלים, הפקידים ומקבלי ההחלטות ברשות המקומית".

עמוס רובין, מנכ"ל מטרופולי-נט. צילום: ניב קנטור

"כחלק מהממשק עם התושב, חשובה הטמעת מערכת CRM לערים חכמות. כל עובד ברשות המקומית עושה פעילות CRM כזו או אחרת. הדגש הוא לא רק להטמיע את המערכת, אלא גם לייעל את התהליכים העסקיים בכל תחום שהוא ובכל מחלקה של העירייה. האתגר הוא לשקף לתושב את כל המידע שנאגר בכל המערכות התפעוליות באמצעות ממשק חכם, בין אם תיק תושב או אפליקציה", אמר.

דויטש דיבר על הממשק שבין הסינים לישראלים ועל הכדאיות שבקשרים עם השוק הסיני. "אנחנו מחפשים ידע מהעולם והחלפה של ידע", אמר. "אנחנו עושים זאת בין היתר באמצעות מהלך שהתחלנו לפני כשנה עם עיר בסין ושהבשיל באחרונה לשיתוף פעולה".

טומי דויטש, מנהל תחום עיר חכמה במילגם. צילום: ניב קנטור

"צריך להבין ש-1% בלבד מאוכלוסיית סין גדול יותר מכלל אוכלוסיית ישראל. במטרופולין של העיר שחתמנו איתה, וונז'ו, יש כתשעה מיליון תושבים – גם מספר זה גדול יותר מכלל אוכלוסיית ישראל. לעומת זאת, בסין יש רק שמונה זוכי פרס נובל, מהם חמישה במדעים, בעוד שבישראל מגיע מספרם ל-12, מהם שישה במדעים", הוסיף דויטש. "ההערכה והעניין שהמוח היהודי ואומת הסטארט-אפ מעוררים אצלם הם אדירים וזה מייצר לישראלים הזדמנות אדירה. יש להם עניין רב בחברות בתחום העיר החכמה ואנחנו משופעים בחברות כאלה".

הוא ציין ש-"בעוד כחודשיים עתידה להגיע משלחת משנחאי ו-וונז'ו לביקור בארץ, על מנת להיפגש עם רשויות ישראליות".