קוסטאס בקאס, יבמ: "ניתן למכונות תחושת בטן"

"יש לבצע טרנספורמציה של המידע לידע. הקבלה של הידע מאוד מסובכת, והחוכמה היא לספק טכנולוגיה שתיקח את המצוינות בבני האדם – כמו תחושת בטן – ותיתן את זה למכונות", כך אמר קוסטאס בקאס, מנהל קבוצת יסודות המחשוב קוגניטיבי במעבדות המחקר של יבמ (IBM) בציריך.

בקאס דיבר ב-CeBIT Preview 2017, שהתקיימה לאחרונה בהאנובר שבגרמניה – מסיבת העיתונאים המקדימה לכנס CeBIT העולמי לעסקים דיגיטליים, שיתרחש במרץ הקרוב.

לדבריו, "ליבמ  יש בעולם כולו 12 מעבדות מחקר, 3,000 מדענים, והכל בהשקעה של לפחות 5.3 מילארד דולר לשנה". דברים אלו לא נאמרו סתם.

"על פי משוואה שנפרשה על מעל ל-30 שנה", אמר בקאס, "נמצא כי מאז 1980 הענקית מפרסמת מאמרים מקצועיים בקצב גדל, כאשר בהתחלה פורסמו 50 אלף מאמרים לשנה, וכעת לא פחות מ-400 אלף מאמרים מורכבים ומאוד מסובכים. מי בדיוק מתכוון לקרוא אותם"?

"כאן נכנס המחשוב הקוגניטיבי – לקרוא ולעכל מידע כמו שבן אדם היה עושה – זו המהות", אמר בקאס. "האם זה אומר שנחליף את האנשים? התשובה היא לא. רק שאין לנו מספיק חוקרים ומספיק מומחים שיעשו זאת עבורנו, שכן כרגע אנחנו מבזבזים את זמנם של החוקרים הללו שמנסים לפלס את דרכם בין ים האינפורמציה".

"המידע הוא מאוד 'חשוך'"

על כן השאלה שעלתה בקרב החברה היא, "מה אם נספק טכנולוגיה שתעשה זאת עבורנו ותספק את האינפורמציה היישר לידי החוקרים? אז ורק אז – החוקרים יהיו הרבה הרבה הרבה יותר פרודוקטיביים. ואלו שקצת פחות מומחים יעשו קפיצת דרך גדולה באמצעות האינפורמציה המוכנה שיקבלו".

בקאס הסביר כי "המידע הוא מאוד 'חשוך'. צריך המון אנליסטים כדי להבין אותו, לנקות אותו ולנתח אותו".

"לאחר התהליך המורכב הזה, מעבירים את המידע למצב של אינפורמציה, ומיד אחר כך מגיעה התובנה – מה שלמעשה היה חסר עד כה". כך, אמר בקאס, "נוכל לקבל החלטות ולארגן הכל לרמה של ידע".

"המטרה היא להשתמש בווטסטון ללימוד חומרים מדעיים", אמר בקאס. "השיטה היא פשוטה; מידע הופך לידע כאשר נותנים לו הקשר – וזה הסוד. למשל, כשאנחנו קוראים משהו ומסמנים במרקר את הדברים החשובים, אנחנו יודעים גם 'למרקר' ולתת הקשר בין המשפטים. אינפורמציה הופכת לידע כאשר מקשרים אותה. כך צריך לבצע גם באופן ממוחשב".

"פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לחוקרים לעבור על מסמכים, לשים בהם את אותם 'קישורים', למפות את המוח הממוחשב שיחקה וילמד כיצד בן אדם עושה זאת. זאת אומרת שמעבודה על 200 מסמכים, נוכל לעבור למיליון מסמכים.

לסיכום אמר בקאס, כי "יש לקחת את המצוינות בבני האדם והמצוינות במכונות ולשלב ביניהן – זהו השילוב המנצח".