כשאסיר אחד הופך את עצמו ל-"חברת תקשורת" ניידת

לאחר ששבר צו כנגד הטרדה מינית, ואחרי שהוריו המיואשים אמרו שאינם רוצים "כל קשר אליו", זומן דניאל הרינגטון בן ה-25 לבית המשפט. בטרם ההגעה לבית משפט השלום החביא הרינגטון "מטמון" של מוצרים במקום שבו כנראה חשב שיהיו מוגנים – ברקטום שלו – וזאת במטרה להבריח אותם לכלא כדי "להחזיר טובה" לאסירים אחרים.

התוצאה של כל הפרשיה הייתה, כצפוי, גרועה במיוחד כשאסיר שקיבל מדניאל את כרטיס ה-SIM עשה בו שימוש בכדי להפעיל טלפון סלולרי שבעזרתו נהג לאיים לפוצץ הבית של בת זוגו לשעבר, כך תוארה השתלשלות העניינים בבית המשפט.

היה מסטול מוואליום

התובע פיליפ אוונס אמר בבית המשפט שהרינגטון סיפר מאוחר יותר למשטרה כי היה מסטול מוואליום במהלך הדיון בבית משפט השלום – אולם נמצא בכל זאת בכושר מספיק בכדי לנהל משא ומתן על ביטול עתירה מוקדמת יותר כנגדו.

"הייתה לו גם התושייה להסתיר שני טלפונים ניידים, כרטיס SIM וכבל בפי הטבעת שלו, כך שבזמן שהוא נידון למאסר על פשעים פליליים מסוג אחד, הוא עסק באופן פעיל בביצוע העבירה הבאה שלו".

לאחר שהורשע נלקח הרינגטון אל מתקן הכליאה Her Majesty's Prison Hull, השוכן בהאל שבאנגליה, שם גילו הסוהרים את הטלפונים הניידים הנסתרים והמטען. אבל למרות החיפוש המדוקדק שנערך לו בכניסה לבית הכלא, הסוהרים החמיצו את כרטיס ה-SIM, ולא רק זאת אלא שהרינגטון הצליח להבריח באחוריו שוב את הכרטיס כשהועבר מאוחר יותר לכלא HMP Humber.

התובע אוונס הוסיף ואמר ש"הכרטיס הוחדר לשם למטרות יותר מרושעות", בהתייחסו לכך שכרטיס ה-SIM הזעיר נפל לידיו של אדם בשם האדם ווינדאס, שהשתמש בכרטיס כדי להפעיל טלפון נייד אחר. ווינדאס הודה בפני בית משפט זה כי הטלפון הזה שימש אותו בכדי לאיים לפוצץ את הבית של שותפתו לחיים לשעבר, וכן לאיים שיטביע אותה ויקצוץ את אימא שלה לחתיכות. הוא גם יידע אותה שהיא לעולם לא תשתחרר ממנו.

כלא לא נועד לכך שאסירים יתקשרו בחופשיות עם העולם החיצון

פול נורטון, נציג ההגנה, אמר שהרינגטון ידע שהוא יישלח לכלא כשהחליט להסתיר את הטלפונים באחוריו. הוא אמר כי "למרות שזיכרונותיו ממה שאירע מעורפלים בשל כמות גדולה מאוד של וואליום, סביר מאוד שזה [התנהגותו] נבע מחרדה, מתמימות ומרצון לעשות טובות לאסירים אחרים כשיגיע לשם".

השופט סיימון ג'ק לא קיבל את טיעוני ההגנה ושלח את הרינגטון למאסר בן 18 חודשים בשל הולכת פריטים אסורים לכלא. הוא גם אמר להרינגטון כי לפי פסיקתו תקיעת הפריטים לתוך הישבן שלו "לא קרתה בטעות".

השופט סיכם ואמר כי "אלו הן תמיד עבירות חמורות בגלל שמערכת הכליאה נועדה להעניש. היא לא נועדה לכך שאסירים יזכו בה לנוחות של הבית. היא לא נועדה לכך שהם יהיו מסוגלים לתקשר בקלות ובחופשיות עם העולם החיצון. מה שעשית מערער על חלק זה במערכת הכליאה, ולכן בית המשפט חייב לקחת זאת ברצינות".