ארגון נגיש – Win Win Win; זוהי חובה עסקית, חברתית וחוקית

כתב: יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל

כבר יותר מ-25  שנה בעולם כולו ובארץ משנת 2005, מקודמת חקיקת נגישות המתייחסת לכל סוגי המוגבלויות ולכל תחומי החיים.

הרציונל מאוד פשוט ואנושי, לכל אדם יש את הזכות הבסיסית לשוויון הזדמניות.

בעולם, כמות האנשים עם מוגבלות נעה בסביבות ה-20%-15% מקרב האוכלוסיה. כ-9% הינם אנשים עם מוגבלויות קשות, שעבורם הימצאות הסדרי נגישות קריטיים לצורך שילובם בחברה. האו"ם מגדיר נישה זו בתור המיעוט הגדול בעולם.רוב האנשים מכירים ומבינים את נושא הנגישות מבחינה פיזית, כי הרי הכי אינטואטיבי לחשוב שנגישות זה לאדם הנעזר בכסא גלגלים. מכאן נובעת ההבנה והקבלה של הצורך להנגיש חניות נכים, דרכי גישה, מעליות, שירותי נכים, הנמכת דלפקים. אבל נגישות הינה צורך לכל סוגי המוגבלויות, כך שנדרשות התאמות גם לעיוורים ולקויי ראייה, גם לחירשים וכבדי שמיעה, לאנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, ובכלל לכל אדם עם צורך מיוחד.

נגישות אינה קשורה רק למבנה, נגישות מתחייבת בכל התהליך המתקיים בין הלקוח לארגון. על מנת להפוך לארגון נגיש עלינו להנגיש את המבנים/חנויות; להדריך את העובדים כיצד לתת שירות נגיש ומותאם לכל לקוח ובהתאם למוגבלותו; להנגיש את המוקד הטלפוני לטובת אלה המתקשים במדיום זה – בין אם אלה לקויי שמיעה, חרשים ומתקשים בדיבור; להנגיש את אתר האינטרנט, האפליקציות והמכשירים האוטומטיים – בעיקר לאנשים עם מוגבלות בראייה ובידיים; לייצר ערוצי תקשורת חלופיים ונגישים מול הלקוח – כגון מייל, פקס, SMS, וצ'אט; לארגן מידע בפורמטים נגישים, כגון בברייל, כתב מוגדל וקובץ קולי; להעסיק עובדים עם מוגבלות, לוודא שהפרסום נגיש; ולהנגיש את האירועים והכנסים אותם מארגנים לעובדים ו/או ללקוחות.

מטרת ארגון נגיש היא לוודא שכלל המבנים, המשרדים, החנויות, המוצרים והשירותים יהיו נגישים ונוחים לשימוש 100% מהלקוחות. כך לדוגמה, אם אתרי האינטרנט והמוקד הטלפוני והעובדים הם רק בשפה העברית – הארגון מפסיד את דוברי הרוסית והערבית. מדובר בהליך מורכב ולהטמעה – אך נדרש, במסגרת חקיקת הנגישות, שאף מגדירה הקלות ופטורים ואת נושא האכיפה (מידע מפורט באתר נגישות ישראל).

חשיפה לביקורת חברתית

ההחלטה להטמיע נגישות בארגון יכולה לנבוע ממספר סיבות: הסיבה העסקית, החברתית, התדמיתית, ניהול סיכונים והחוקית. מבחינה עסקית מדובר בקהל מטרה גדול ביותר: כ-18% מכלל האוכלוסייה. בתחומים כגון תיירות, תרבות, מסעדות וכדומה, גודל קהל המטרה הינו כפול, כי למקומות אלה האדם עם המוגבלות מגיע עם בני משפחה וחברים.

היחס לתחום הוא כאל השקעה ולא כהוצאה. מבחינה חברתית תאגידית לא יתכן שארגון שרואה בחשיבות את הנושא החברתי יתעלם מקהל מטרה כה גדול, של אנשים עם מוגבלות וקשישים ויעמיד את עצמו בחשיפה לביקורת חברתית. מבחינה חוקית, כל ארגון שפועל לפי חוק נדרש להיערך לפעול להנגשה, אחרת יאלץ להתמודד עם הליכי תביעה ואכיפה.

במידה ויו"ר או מנכ"ל הארגון מחליטים על הנגשה – יש חשיבות לדרך, יש חשיבות לבצע את הטמעת הנגישות בדרך יעילה, מקצועית וחסכונית. עמותת נגישות ישראל מלווה כבר שנים בתהליך זה ארגונים גדולים כגון בנקים, חברות סלולר, חברות ביטוח, רשתות  קמעונאיות, רשתות בתי מלון, מסעדות ואטרקציות. מניסיון העמותה, מדובר בהליך של שינוי ארגוני.

עמותת נגישות ישראל מתמחה בליווי והטמעת הנגישות בארגונים גדולים ואף פיתחה מודל ייחודי, יעיל, פשוט וחסכוני ליישום ההנגשה.

מודל עמותת נגישות ישראל – DNA נגיש. התהליך מורכב מהשלבים הבאים:
● הצגת התהליך, מצב החקיקה והמודל להנהלת החברה.
● מינוי מוביל ארגוני (ברמת סמנכ"ל) לתהליך הנגישות בארגון.
● מינוי רכז נגישות והכשרתו.
● הקמת ועדת נגישות שתכלול נציגים מכל מחלקות הארגון.
● תהליך אבחון ומיפוי פערי נגישות בארגון.
● יצירת מודעות ארגונית לנושא הנגישות.
● בניית תוכנית רב-שנתית להטמעת הנגישות בארגון.
● ביצוע שיפורי נגישות לפי תוכנית העבודה.
● מעקב ודיווח חצי שנתי על סטטוס התקדמות/ביצוע ההנגשה/פיתוח הנושא הנגישות בארגון.
● פרסום הסדרי הנגישות ללקוחת.

כל התהליך מבוצע בליווי וייעוץ להטמעת נגישות של היועצים המומחים של נגישות ישראל. החל מייעוץ ארגוני, ייעוץ נגישות, ייעוץ משפטי, מומחים אחרים, כשכל השירותים במקום אחד. בהיבט החוק, תהליך ההנגשה כבר יצא לדרך – אך סיומו לארגונים גדולים מתאפשר עד סוף 2017. לסיכום, עסק נגיש שווה עסק מרוויח וזה הזמן לפעול להטמעת הנגישות בצורה מקצועית וליצור DNA נגיש.

ב-20 למרץ מתקיימת ועידת נגישות ישראל ה-5 והפעם בסימן "טכנולוגיה בשירות הנגישות", בוועידה נשמע איך עסקים ורשויות הנגישו את ארגונם, מחברות קמועניות, דרך חברות טכנולוגיות ועד רשויות.  בואו ללמוד כיצד לקדם את הנגישות בצורה חכמה ויעילה.