"המעבר לדיגיטל מאפשר לארגונים יעילות רבה יותר"

"כל ארגון נדרש כיום למעבר לדיגיטל. ארגונים שלא יעשו זאת יתקשו בפעילותם ויישארו מאחור", כך אמר תומר שטינברג, מנהל תחום Business Analytics בסאפ (SAP) ישראל. לדבריו, "המעבר לדיגיטל מאפשר לבצע את התהליכים הארגוניים, לתמוך בקבלת ההחלטות ולשלב את ה-IT בפעילות העסקית בצורה יעילה יותר".

שטינברג דיבר בכנס של חברת נס, שנערך ביום ה' האחרון באולם האירועים דופלקס בהרצליה, בהשתתפות עשרות מומחים ואנשי מקצוע מארגונים שונים. במהלך הכנס הוצג פתרון SAP BPC.

יצוין כי שטינברג הציג את פתרון SAP BusinessObjects של סאפ בגרסת הענן יחד עם רו"ח יובל דנוביץ', מרכז הפתרונות של סאפ למשרד סמנכ"ל הכספים. הוא אמר כי "להבדיל מפתרונות אחרים, שהם רק כלי BI, תכנון או חיזוי, אנחנו נותנים את כל הפתרונות האלה בפלטפורמה אחת. היכולות של SAP BusinessObjects Cloud מאפשרות לכל אחד לנתח מידע בצורה קלה ופשוטה, בממשק משתמש ידידותי. יש בפתרון יכולות סימולציה ותכנון פשוטות ליישום, והכול משולב בצורה קלה מאוד. חוויית המשתמש בו היא אינטואיטיבית ונוחה כל זאת תחת אבטחה בסטנדרטים הגבוהים ביותר".

רו"ח יובל דנוביץ', מרכז הפתרונות של סאפ למשרד סמנכ"ל הכספים. צילום: שאולי לנדנר

דנוביץ' הוסיף כי "סאפ מביאה גישה חדשה לגמרי לאופן שבו אנחנו מקיימים אינטראקציה עם הדטה וכיצד אנחנו מנתחים את הדברים, וה-Digital boardroom הוא התוצאה של הגישה הזו. SAP digital boardroom הוא פתרון המאפשר לשכבת ההנהלה להפיק תובנות עסקיות בזמן אמת, עם אפשרות לבצע אנליזה תוך שימוש בתרחישי 'מה אם'. הפתרון ממנף נתונים מפלטפורמת ה-in-memory של סאפ, SAP HANA, ובכך מייצר אמת ארגונית אחת שנשענת על נתוני זמן אמת. הפתרון כולל שלושה מסכים שמסונכרנים אחד עם השני ומאפשר תמיכה בקבלת החלטות במהלך הישיבה".

"הבעיה שאנחנו נותנים עליה מענה היא איחוד האספקטים השונים בניהול הארגון, המאפשר מבט כולל להנהלת הארגון על ביצועיו. אנחנו מנסים להביא נקודת מבט הוליסטית, שמתייחסת למכלול המרכיבים של ארגון. ניהול חברה בעידן הדיגיטלי כולל שקיפות של נתונים, שמטפחת אמון בין כל המשתתפים, וממשק משתמש פשוט, שמעודד את חברי ההנהלה לדון בסוגיות ולקבל תשובות באופן פשוט ואינטגרטיבי, מבלי להמתין ל IT שיבצע טעינות של נתונים, רפליקציות, יכין להם עולמות וכדומה".

חדוה גולדאפל, מנהלת פרויקט סאפ BPC במשטרת ישראל. צילום: שאולי לנדנר

לדברי שטינברג, "הפתרונות מבוססים על פלטפורמת הענן של סאפ. הם מאפשרים גישה לענן לאפליקציות של סאפ וכאלה שאינן שלה. מעל זה יש את יכולות הקישוריות לנתונים, האבטחה  והוויזואליזציה, המרכיבות את יכולות ה-BI, התכנון והניתוח צופה פני העתיד".

פרויקט במשטרת ישראל

במהלך האירוע הוצגו שני סיפורי לקוח, כאשר אחד מהם הוא במשטרת ישראל, אותו הציגה חדוה גולדאפל, מנהלת פרויקט סאפ BPC במשטרה, שפורסם בבלעדיות באנשים ומחשבים.

גולדאפל תיארה את יישום המערכת במשטרה ואת התוצאות, וציינה את היתרונות שבשיתוף הפעולה עם סאפ ובביצוע הפרויקט על ידי צוות מומחי התחום בחטיבת הסאפ בנס. היקפו של הפרויקט עמד על כמיליון שקלים. מטרתו הייתה למכן את תהליך תכנון התקציב השנתי במשטרה, מרמת האגף ועד לרמת כלל הארגון, תוך חלוקות שונות. עוד ענה הפרויקט על הצורך להגשת פניות לשינויים תקציביים דרך המשרד לביטחון פנים לכנסת – בצורה ממוכנת.

בטרם החל הפרויקט, העבודה על תקציב המשטרה הייתה ידנית ונעשתה באמצעות קבצי Excel, מיילים, מצגות ומסמכים כתובים. מצב זה הצריך זמן רב לאיסוף הנתונים, להכנת המידע בקבצים ובתצורות שונות, למעקב ולבקרה ידנית אחר התקדמות התהליך, וכן לאיחוד של הנתונים לרמות השונות. בנוסף, כיוון שהעבודה הייתה ידנית, נעשו מעת לעת טעויות, מה שפגם באיכות המידע בשלב ההכנה ובטיפול במידע המתקבל בתהליך התכנון.

עמה דרוקמן, מובילת פתרונות ERP ב-PwC. צילום: שאולי לנדנר

המערכת שהוטמעה משרתת כ-50 איש במשטרה. בהיבט הטכנולוגי, הפרויקט הביא לשילוב של מערכת תכנון התקציב עם מערכת ה-ERP הקיימת במשטרה, אף היא של סאפ, בגרסת ECC, דרך מחסן הנתונים, המבוסס SAP BW, כמו גם שילוב של BW ON HANA, המאפשר עיבוד מהיר של כמויות גדולות של נתונים בזמן אמת. בפרויקט הוטמעו ממשקי משתמש מתקדמים.

סיפור לקוח – PwC

סיפור נוסף שהוצג היה הטמעת המערכת אצל לקוח, תוך קבלת ייעוץ מ-PwC. הציגה אותו נעמה דרוקמן, מובילת פתרונות ERP ב-PwC. היא אמרה כי "ייעצנו ללקוח איך לעשות את הפרויקט תוך תכנון וביצוע יעילים וחכמים. המערכת שהייתה שם לא ניתנה להזנה, הייתה קיימת חוסר בהירות בדיווחים במערכות, לכל אחת אמת משלה, תקציב הפרויקט לא נוהל על ידי מנהל הפרויקט ומנהל הפרויקט עבד עם Excel".

"הסברנו ללקוח את היתרונות של המערכת מבית סאפ והתוצר לאחר ההטמעה היה מערכת תפורה למידותיו של הארגון. עתה, הוא יכול לנהל תקציבים וגרסאות, מקבל אינטגרציה לכלל המערכות התומכות, ביכולתו לצפות בהכנסות והוצאות הפרויקט גם יחד, לקבל אמת אחת ויחידה, הדשבורדים פשוטים לתפעול ולהבנה ומנהלי הפרויקטים הם אלה שמנהלים את התקציבים של הפרויקטים", אמרה.

"איך מבצעים הטמעה מוצלחת?", שאלה דרוקמן. "הטכנולוגיה חשובה מאוד, אבל צריך לדעת גם איך לעשות את התהליך נכון".

פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקרייה האקדמית אונו. צילום: שאולי לנדנר

היא נתנה מספר עצות לבצע את התהליך בצורה נכונה, מבחינה ארגונית. לדברי דרוקמן, "מחויבות הארגון והעובדים לתהליך קריטית להצלחתו. על סמנכ"ל הכספים לוודא שעובדים נותנים פידבקים ומטייבים את התהליך. צוות ה-IT המקומי חייב להיות מעורב. להבין ששינוי תהליכי כחלק משינוי טכנולוגי הוא מאתגר, אך בהחלט אפשרי. ההדרכות וחומרי ההדרכה טובים ונוחים. חובה לעשות את הצעד הראשון ביחד ולסגור את כלל הקצוות לאחר העלייה לאוויר להטמעה מוצלחת".

"90% מהפערים הסוציו-אקונומיים – בגלל מדיניות"

המפגש נפתח בהרצאת העשרה של פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקרייה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר. פרופ' זליכה דיבר על כלכלת ישראל ועל הכיוונים שאליהם היא הולכת.

הוא אמר כי "90% מהפערים הסוציו-אקונומיים בישראל נובעים מהמדיניות הכלכלית. היא מדכאת את כוח הקנייה שלנו ואת הרצון של עסקים קטנים להשקיע, בעיקר עסקי SMB".

"בנוסף", ציין, "יש מיסוי מפלה – נטל מס מאוד גבוה על צרכנים, שכירים ועסקים קטנים; כמות המונופולים היא בלתי אפשרית ומגנים עליהם; שחיתות; קבלת החלטות משיקולים זרים; ומדיניות מוניטרית בלתי אפשרית, ששמרה על ריבית נמוכה ממה שהתחייב במשך שנים רבות".