מחשבה קצת אחרת על הצעות חוק, רגולציה ו-IT

סביר להניח שכמו בחלקים נרחבים של הציבור, מעטים הם אנשי ה-IT שמסמפטים פוליטיקאים, ואת כמות הפוליטיקאים שהם אנשי טכנולוגיה ניתן לספור על כף יד אחת. ובכל זאת, יזמים וסטארט-אפיסטים – שווה להשקיע מספר דקות ולחשוב כיצד ניתן להסתייע ברגולציה ובהיכרות צפופה יותר עם המחוקק, על מנת לקדם את האינטרסים העסקיים שלכם.

בניגוד למה שנהוג להאמין, בכנסת דנים בכל יום בעשרות נושאים שונים ובהחלט מגוונים: לא רק צבא וביטחון, בריאות, חינוך ורווחה עולים על סדר היום, אלא גם שלל אנקדוטות שבכוחן להיות רבות משקל ביחס למיזם שלכם. חלק מהצעות החוק עלולות להוות איום של ממש על הסטארט-אפ שלכם ועל סיכויי הצלחתו, ואחרות יכולות להיות עבורכם פלטפורמה חיונית והזדמנות לפריצת דרך של ממש.

אי אפשר בלי דוגמאות: לפני שנים, לא ניתן היה לפתוח את המחשב מבלי שתיבת המייל הוצפה במאות פרסומות. מאדמה חקלאית שמהווה "הזדמנות נדל"ן בלתי חוזרת", דרך כדורים כחולים "מחוללי ניסים" ועד לחופשה "חלומית" באיי סיישל, אלפי רשימות תפוצה להודעות ספאם נמכרו לכל המרבה במחיר. מי שסבל מזה היו כולנו, משתמשי המייל, שזכינו למבול הצעות מעיקות, מביכות, מציקות ובעיקר מבזבזות זמן יקר ומקום יקר לא פחות.

כמו בבעיות רבות, קם לו מחוקק נמרץ וחדור מוטיבציה, שהעביר את התיקון לחוק הבזק – הידוע בכינויו חוק הספאם. כתוצאה מכך, עשרות חברות שעסקו בהפצת כל ה-"טוב" הזה פשוט נעלמו, התפוגגו כלא היו, פשטו את הרגל והתפיידו להיסטוריה, מותירות אחריהן שובל עצוב של בעלי עסקים, מנהלים ועובדים שתרו אחר מקור פרנסה אלטרנטיבי. ענף שלם נגדע והפיל עמו רבים, על כל המשתמע מכך, לטוב ולרע.

נושא אחר הוא פרסום מכרזים: רובנו צורכים מידע חדשותי מפורטלים ואתרי אינטרנט חדשותיים, עמודי רשתות חברתיות וכדומה, בעוד שקוראי העיתונים המודפסים הופכים זן נכחד. ובכל זאת, עורכי העיתונים והמוציאים לאור מתעקשים ונלחמים על פרסום מודעות מכרזים בפרינט. הסיבה לכך ברורה: הפסקת הפרסום תפגע קשות בהכנסותיהם ולכן, המוציאים לאור יילחמו מלחמת חורמה כדי שהמנהג האנכרוניסטי לפרסם מכרזים בעיתון המודפס ימשיך. גם אם כמות הקוראים תוסיף לצלול.

ולחדשות הטובות

לצד החדשות הרעות, יש גם חדשות טובות: תארו לעצמכם מה יהיה היקף הרווחים של חברות הגיבוי, שמציעות פתרונות ענן מתקדמים, אם יעבור חוק שמחייב כל עוסק לבצע גיבוי חיצוני. במצב עניינים שכזה, שמהווה חלום רטוב לעוסקים בתחום, יחויבו מיליוני עסקים להשתמש בשירותיהם בהינף הצעת חוק. או הצעת חוק שתחייב כל אתר אינטרנט ואפליקציה להציג גרסה מקבילה בערבית – השפה הרשמית השנייה במדינת ישראל. כמה דוברי ערבית היו זוכים במקרה שכזה לפרנסה בשפע.

קרן גביש, יועצת תקשורת במשרד אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל

מעבר לתהליך החקיקה בכנסת, יש אירועים נוספים משמעותיים: נניח שאתם רוצים להכניס את הטכנולוגיה שלכם למשרד החינוך, או שבידיכם טכנולוגיה פורצת דרך שהיא קריטית בכל בית חולים. להגיע לפקידות הבכירה שעוסקת בתחום ייקח שנים, ועד אז הטכנולוגיה שלכם תתיישן. מה גם שבלי קשרים עם "פותחי דלתות", תיעצרו נבוכים מול שומרי הסף המגנים על הפקידים. עכשיו, תארו לעצמכם שאתם יושבים בדיון עם אותם אנשים בדיוק. פתק קטן בכתב יד והגעתם לאותו פקיד בכיר, החלפתם מילה בסוף הישיבה ואולי קפה קטן במזנון הכנסת – ואתם בדרך הנכונה לכבוש את השוק.

מגדל השן של כנסת ישראל אמנם רחוק, מבוצר מעבר להררי פקקים (אם אתם לא תושבי ירושלים) וביורוקרטיה סבוכה, ושיטות העבודה שלה רחוקות מהיזם כמרחק האנדרואיד (Android) מה-iPhone, אבל לפעמים, יזם יקר, המטרה העסקית בהחלט מקדשת את האמצעים.

הכותבת היא יועצת תקשורת במשרד אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל.