"נמשיך לפעול בנחרצות עד שהמרחב הציבורי יהיה נגיש לכולנו"

"יש מי שמנסים לכרסם בהצלחות שהשגנו. למרות זאת, נמשיך לפעול בנחישות ובנחרצות עד שנגיע למצב בו המרחב הציבורי נגיש לכולנו", כך אמר אברמי טורם, נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.

טורם דיבר בכנס החמישי שערכה עמותת נגישות לישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות אנשים, חלקם עם מוגבלויות, מהארץ ומחו"ל. את המליאה המרכזית הנחה העיתונאי לשעבר, גלעד עדין.

לדברי טורם, "נכנסתי לתפקידי לפני כשנה. עברה עלי שנה מאתגרת, נפגשתי עם עמותות וארגונים ואנשים במשרדי הממשלה. ראיתי אנשים שהנושא בוער בעצמותיהם ופועלים רבות לקידום הנגישות. מאידך, פגשתי את אלה, שלטענתם הם בעד אנשים עם מוגבלויות, אבל 'בזכותם' מצאתי עצמי פעמיים בבג"צ, כי הם ניסו לדחות דברים שהחוק הטיל עליהם".

ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה, אמר טורם, "מסייעת לאנשים עם מוגבלויות, היא מספקת להם הזדמנות להשתלבות במרחב הציבורי. הטכנולוגיה פותחת דלתות ומסייעת לנו לעשות דברים שרק חלמנו עליהם בעבר. מכיסא גלגלים ממונע, דרך טכנולוגיות המעשירות את התקשורת והשיחה, לרבות שפת סימנים, המרת דיבור לטקסט, הקראה, משקפים חכמים, בתים חכמים ואפליקציות לתחבורה ציבורית".

פערים גדולים בכל תחומי החיים

ישראל, אמר טורם, "היא פורצת דרך בתחום פיתוח טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלויות. חלק מהן כבר הוטמעו. טכנולוגיות נוספות שפותחו או יפותחו, יהפכו לחלק מתקנות עתידיות שנתקנן בכנסת". אולם, סייג טורם, "תקנות לבדן, אינן מספיקות. כמעשה משלים, על החברה לדאוג שזה יבוצע בשטח, נדרשת עבודה משולבת של הנציבות, כרגולטור, יחד עם הקהילה".

טורם אמר כי "בישראל יש 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות. סקר שעשינו העלה כי יש פערים גדולים בכל תחומי החיים בין אלה עם המוגבלויות ואלה שאינם. הפערים מופיעים בכמה תחומים, דוגמת שימוש במחשב, או היעזרות בכלים טכנולוגיים העשויים לצמצם את המוגבלות. זאת, למרות שטכנולוגיה יכולה לשנות מציאות עבור אנשים עם מוגבלות".

"המודעות לנושא גדלה. עבודה רבה לפנינו. אלא שיש מקום להבין כי לצד החשיבות להמציא ולפתח, עלינו לשנות עמדות ציבוריות, לעורר מודעות: שכל מפתח אפליקציה יחשוב במהלך פיתוחה על היבטי נגישות".

"הטכנולוגיה אינה עומדת לכשעצמה", אמר טורם, "היא אמצעי לצמצום האפליה. כך, כיום ניתן לראות אנשים עם מוגבלויות משתלבים – ולא רק ברצפת הייצור. כל אחד מהם יכול לתרום לחברה ולהתפרנס בכבוד. אנו בנציבות פועלים לייצר מציאות זאת, עם תקנות, כלים לאכיפה, מאבקים משפטיים, הסברה ניטור ויישום של אמנת האו"ם במשרדי ממשלה. אנו חשים שהמודעות לתחום הולכת וגדלה, אנו רואים יותר פניות מהציבור".

הנציב סיכם באומרו כי "אנו בעיצומה של מהפכה של נגישות ושיוויון זכויות. יחד נצליח ליצור חברת מופת שתדע להכיל את כולנו".

חולה ALS – ולא נכנע

שי ראשוני, יו"ר Prize4Life, היה בעברו מתחרה ב"איש הברזל" ולפני חמש שנים לקה ב-ALS. "תוך שנה הייתי משותק, מוזן ומונשם", אמר, "לפני שנתיים נהייתי אילם ולפני כשנה איני יכול להזיז את שרירי הפנים. בכל התהליך הזה המוח נשאר צלול".

שי ראשוני, יו"ר Prize4Life. צילום: ניב קנטור

"זה לא מה שתכננתי", אמר ראשוני באמצעות תוכנה שדיברה בשמו, "אבל אני מאמין בלקחת אחריות. אני יו"ר עמותת פרס לחיים, העוסקת בחיפוש ובמציאת פתרון למחלה. אני אמנם לא אזכה ליהנות מהפתרון, אבל אני גורס כי 'אם לא אני – אז מי, ואם לא עכשיו – אז אימתי'? מכל היכולות שאיבדתי, המשמעותית ביותר היא היכולת לתקשר, לדבר עם חברים, להתווכח על פוליטיקה".

"עד שאמצא את התרופה ל-ALS", אמר ראשוני, "הטכנולוגיה היא הפתרון. המחשב הוא המאפשר לי להישאר אנושי. בקריאת עיניים אני שולט במחשב, הקול מופק ממנוע דיבור".

"איני רוצה לדמיין חולה ALS לפני כעשור", אמר. "עד שנמצא תרופה למחלה, עמותת פרס לחיים מקדמת טכנולוגיות המסייעות לחולים. בדצמבר האחרון חילקנו פרסים בסך 600 אלף דולר לקידום התחום. בעזרת הטכנולוגיה אני מוצא את עצמי נרגש עד דמעות מפיתוחים הקורמים עור וגידים".

הוא סיים באומרו כי "הפתרונות העתידיים ממלאים אותי אופטימיות. להיות חולה ALS עוד חמש שנים יהיה פינוק אמיתי. העתיד נראה מצוין גם בזכותכם".