האם "הרפורמטור" יעשה שינוי בענף ההיי-טק?

"ענף ההיי-טק הוא המפתח לכך שבתוך פרק זמן סביר נגיע להיות אחד מ-15 המשקים המפותחים בעולם, עם תל"ג לגולגולת בהתאם. נפעל לא רק כדי להביא עוד חברות לישראל, אלא גם כדי להקים עוד סטארט-אפים מקומיים, שהם הבסיס של הענף", מבטיח שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, שמונה לתפקידו לא מכבר.

לכהן יש ניסיון לא מועט בביצוע מהלכים כלכליים, עד כדי כך שבעקבות שורה של חוקים שקידם, זכה לכינוי "הרפורמטור". בתוך כשנתיים בלבד בחיים הפוליטיים, הוא הספיק לנסות להיאבק במערכת הבנקאית הריכוזית, להילחם בתאגידי המים המנופחים ולהיבחר שנתיים ברציפות לאחד מ-100 המשפיעים על הכלכלה הישראלית.

במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הרפורמות הממשלתית הוא העביר חוקים מרכזיים, ביניהם הרפורמה בבנקים, הרפורמה במכון התקנים, הקמת רשות הון עצמאית, הקמת הרשות להתחדשות עירונית, תיקון חוק התכנון והבנייה והעברת חוק למתן תמריצים להקמת קרנות נדל"ן.

בשיחה שניהלתי איתו כשעוד היה ח"כ מהשורה, הוא דיבר על חשיבות ההיי-טק. עכשיו, כשהוא שר הכלכלה והתעשייה, יש לו אפשרות ליישם את מה שאמר.

"אני בהחלט מכיר בחשיבות של ההיי-טק למשק הישראלי", אומר כהן בראיון הנוכחי. "הענף הוא הקטר וחוט השדרה של הכלכלה, והצוות שלי ואני מתכוונים לפעול במגוון אמצעים במטרה להביא לצמיחתו ולשגשוגו. מערכת המיסוי כבר מיטיבה עם חברות שהכנסתן מגיעה מקניין רוחני, ונמשיך ברוח זו. בנוסף, יש כבר בישראל עשרות אם לא מאות מרכזי פיתוח של חברות זרות שונות. ננקוט בצעדים הדרושים כדי לשכנע חברות רב לאומיות בתחום ההיי-טק לפתוח עוד מרכזי פיתוח בישראל, אבל גם להקים כאן אמצעי ייצור, מה שעוד יותר יבסס את ההיי-טק הישראלי. לצד זאת, אני מודע לחשיבות של הסטארט-אפים ונפעל למענם".

זאת תוכנית יפה מאוד, אבל האם היא ריאלית? אתה רוצה להביא לכאן עוד מרכזי פיתוח ולהקים עוד סטארט-אפים כשיש מחסור אקוטי בכוח אדם, וכשלרשות החדשנות וגם לקרנות הון-סיכון אין הרבה כסף, כי ישראלים לא משקיעים בהיי-טק.
"אני לא אומר שאין בעיות – יש וצריך להתגבר עליהן. המחסור בכוח אדם הוא אכן בעיה אקוטית מאוד ונשקיע את הסכומים הדרושים – מיליארדים במידת הצורך – כדי להכשיר עובדים לענף. זאת ועוד, נוכל להרחיב את כוח האדם על ידי פריסה יותר רחבה של מרכזי הענף ולהקים מרכזי היי-טק באזורי פיתוח, בדומה למרכז הסייבר בבאר שבע ולמרכז הביו-טק בצפון.

לגבי העניינים הכספיים שהעלית – זה לא נכון שישראלים לא משקיעים בהיי-טק. עובדה שיש בארץ רשת רחבה של אנג'לים. הבעיה היא בכך שהמוסדיים לא משקיעים בהיי-טק המקומי ובקרנות הון-סיכון (משה כחלון, שר האוצר וראש מפלגתו של כהן, קרא אף הוא באחרונה למוסדיים להשקיע בהיי-טק – גב"ז). לפי המידע שיש בידיי, המוסדיים משקיעים בתעשייה הטכנולוגית רק כ-0.5% מהנכסים הפיננסים שלהם, וזה צריך להשתנות. לא ייתכן שקרנות הפנסיה של ארצות הברית ישקיעו בהיי-טק הישראלי וקרנות הפנסיה שלנו לא.

באשר לתקציב המדען – הוא עומד השנה על 1.6 מיליארד שקלים. יש לי סיכום עם האוצר שהתקציב יוגדל עד לסוף השנה. אני עדיין לא יודע באיזה סכום, אבל הוא יגדל. חוץ מזה, בתקציב של מרכז ההשקעות יש כמיליארד שקלים וחלק ממנו הולך להיי-טק".

יש הטוענים שההיי-טק מעמיק את הפערים בחברה הישראלית. האם אתה מסכים לטענה זו?
"זה לא צריך להיות כך. ההיי-טק יכול להקטין את הפערים האלה. אני יודע שהשכר הממוצע בהיי-טק גבוה מאשר בתעשיות הקונבנציונליות, ושלא כל אחד יכול לעבוד בענף הזה, אבל תעשיית ההיי-טק יוצרת מעגלי תעסוקה בשירותים כמו הסעות והסעדה.

יצוין בנוסף שאנחנו מקדמים הכנסת טכנולוגיות חדשות בתעשיות הקונבנציונליות, שיאפשרו ללואו-טק להשתדרג ולייצר מוצרים איכותיים יותר בעלויות נמוכות יותר. בדרך זו, הרווחיות של החברות האלה תעלה ויהיה באפשרותן לשלם שכר גבוה יותר לעובדיהן.

כמו כן, גם המאמצים שאני מתכוון לעשות בכדי לשכנע חברות רב לאומיות עם מרכזי פיתוח בישראל להקים כאן אמצעי ייצור יתרמו ליצירת מקומות עבודה לאלה שלא יכולים לעבוד בענפי המו"פ. מן הסתם, השכר הממוצע במתקני הייצור האלה יהיה גבוה יותר".

מה דעתך לגבי אקזיטים – האם הם מיטיבים עם הכלכלה הישראלית?
"אני רוצה לבצע מהלך שיקטין או לפחות ידחה את האקזיטים. אנחנו צריכים עוד חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point) ו-NICE – לא רק סטארט-אפים שבהזדמנות הראשונה נמכרים למרבה במחיר. במידה שנצליח להשאיר בארץ כמה חברות כאלה, הן יקימו כאן מרכזי ייצור, שיעניקו עבודה בשכר גבוה יחסית להנדסאים ולפועלים מהשורה".

ענף ההיי-טק מבוסס על יצוא ובעוד אנחנו מדברים, השקל ממשיך להתחזק ולפגוע ביצוא. מה נדרש לעשות בתחום זה?
"העלייה בשער השקל היא כתוצאה מחוזקו של המשק הישראלי. הספקולנטים לא היו רוכשים מטבע של משק חלש. הם רואים את הצמיחה, שברבעונים האחרונים מגיעה לכ-4%, רואים יחס חוב-תוצר חיובי – ורוכשים שקלים. מטבע של מדינה הוא כמו מנייה של חברה שנחסרת בבורסה: אם החברה יציבה וחסונה – רוכשים את המניה שלה, ואם היא חלשה – מוכרים. זה נכון שבעתיים בתקופה זו, כשהמשקיעים מאמינים שמאגרי הגז שלנו יתרמו רבות למאזן התשלומים.

אולם, אתה צודק ששקל חזק פוגע ביצוא וצריך לנסות לעשות משהו. אני מתנגד לקבע את המטבע ולשיטה של רצועות. בנק ישראל צריך להתמיד במדיניות ההתערבות שלו. יש לנו יתרות מטבע זר של יותר מ-100 מיליארד דולר, וזה צריך לשמש בין השאר כדי להגן על שער המטבע ועל היצוא".