"נפעל לחיזוק מעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות – כדי להיערך לעיר החכמה"

"מרכז השלטון המקומי יפעל ביתר שאת ובנחישות לחיזוק מעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות ולהעלאת דרג הסמכות שלו, כדי שניתן יהיה להיערך בצורה נכונה לעידן העיר החכמה", כך אמר שלמה דולברג, מנכ"ל המרכז.

לדבריו, "אנחנו לא חושבים שדרושה חקיקה שתעגן את מעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות, אבל בהחלט יש מקום לבצע פעולות שישכנעו ויגרמו לכך שמעמדו יהיה בכיר, בעל סמכות שתאפשר לו להתמודד עם האתגרים של העידן הדיגיטלי והעיר החכמה".

דולברג היה אחד מדוברי המפתח ביום הדיונים השלישי של ההשתלמות המקצועית השנתית של פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. הכנס ננעל היום (ה') במלון קראון פלאזה באילת.

באירוע, שאורגן על ידי הפורום, בראשותה של ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, ומחלקת ההדרכה של השלטון המקומי, השתתפו מאות מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיה ומחשוב מרשויות מקומיות מכל רחבי הארץ – כולל מרשויות קטנות, מהפריפריה ומהמגזרים הדרוזי והערבי. כמו כן, השתתפו בו נציגים של חברות ספקיות שעובדות עם השלטון המקומי. בנוסף לדולברג, בירך סגן ראש עיריית אילת וממלא מקום ראש העיר, אלי לנקרי.

לדברי דולברג, גם השלטון המקומי נערך מחדש בכל מה שקשור לטיפול בנושאי החדשנות והטכנולוגיה. הוא סיפר שבקרוב יוקם במרכז השלטון המקומי מינהל חדש בראשות מנהל בכיר, כנראה בדרגת סמנכ"ל, שיעסוק בחדשנות, עיר חכמה ודיגיטל. "אני מודה שנושא המחשוב והטכנולוגיה לא טופל אצלנו בצורה הראויה וכיום, לאור האתגרים העומדים בפני הרשויות, מן הראוי שיקבל את המעמד הראוי לו", אמר.

עוד הוא ציין ש-"כולם מדברים על עיר חכמה, כאשר התוצר הסופי הוא שיפור השירות לאזרח, ולכן מתבקש שבשלטון המקומי יהיה מנהל בראשות דרג בכיר, שייתן מענה לאתגרים של המנמ"רים בכל מה שקשור לערים החכמות". ההודעה על הקמת המינהל התקבלה בסיפוק רב בקרב משתתפי הכנס והם בירכו על היוזמה.

חקיקה שפוגעת ברשויות המקומיות

בהמשך דבריו התייחס דולברג למערכת היחסים בין הממשלה לשלטון המקומי. "אנחנו מאוד מוטרדים מחקיקה פוגענית בכנסת", ציין. "ככל שהשנים עוברות הולך וגדל מספר החוקים שקשורים לרשויות שח"כים מעבירים והתוצאה שלהם היא פגיעה כלכלית ברשויות המקומיות".

"הכוונה היא לחוקים שמעניקים פטור או הנחות בארנונה, בהיטלים ועוד", הוסיף. "יש לזה אולי הצדקה חברתית, אבל לא יכול להיות שיחוקקו חוקים שפוגעים בהכנסות הרשויות ולא מוצאים מקורות מימון חלופיים".

כמו כן, אמר מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שהרשויות נערכות ליישום חוק הנגישות, הן במבנים פיזיים והן בכל מה שקשור לדיגיטל – נושא שהוא באחריות המנמ"רים של הרשויות.

דולברג מתח ביקורת קשה על רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) ומשרד המשפטים, שמערימים לטענתו קשיים רבים בכל מה שקשור להעברת מידע בין משרדי הממשלה – עובדה שמקשה מאוד על פעילות הרשויות, ובכלל זה המנמ"רים שלהן. לדבריו, "אנחנו פועלים בנושא הזה מול משרדי הממשלה, במטרה לשחרר חסמים שבסופו של דבר פוגעים בשירות לאזרח – תוך שמירה על פרטיותו כחוק".

אלי לנקרי, סגן ראש עיריית אילת וממלא מקום ראש העיר. צילום: דוברות עיריית אילת

עוד הוא אמר כי השלטון המקומי עומד לחתום על הסכם עם מיקרוסופט להרחבת הסכמי הרישוי לאוכלוסיות שונות ברשויות, בדומה לפורמט ההסכמים שיש להם עם משרד החינוך, המורים, בתי הספר והגורמים שמסביב למערכת החינוך.

"המנמ"ר הוא נכס לרשות המקומית"

לדברי לנקרי, "תפקידו של המנמ"ר ברשות המקומית חשוב מאין כמותו, ופעילותו חשובה מאוד לתפקוד העירייה ולכל התהליכים שקורים בה. מאוד הופתעתי לשמוע בכנס שיש עדיין רשויות שאין להן מנמ"רים. זה דבר בלתי אפשרי – המנמ"ר הוא נכס לרשות".

לנקרי בירך את המארגנים על הבחירה באילת כמקום לקיום הכנסים השנתיים שלהם. "אילת הפכה בשנים האחרונות לא רק לעיר התיירות המובילה בישראל אלא גם לעיר של כנסים בינלאומיים – ולא רק ישראליים", אמר.

הוא תיאר בפני באי הכנס את האסטרטגיה של עיריית אילת בכל מה שקשור לעיר חכמה – אסטרטגיה אותה פירט גם בראיון שנתן באחרונה לאנשים ומחשבים. "עד כה ביצענו 50 פרויקטים שקשורים לעיר החכמה", אמר. "מבחינתנו, עיר חכמה היא תהליך, שבעזרתו הצלחנו להתייעל ולחסוך מיליוני שקלים לקופת העירייה, שהופנו כולם לטובת שיפור השירות לאזרח".

בדבריו סיפר לנקרי על שני פרויקטים מרכזיים שנעשו בעיר: האחד הוא הטמעת מערכות בקרה והשקיה חכמות, שהביאו לחיסכון של מיליוני שקלים בשנה בעלויות המים של העירייה, מאחר שאילת היא עיר שאין בה גשמים ויש אילוץ להשקות את הגינות כל השנה. פרויקט נוסף עליו סיפר הוא ניצול מרבי של אנרגיה חלופית לחשמל בעזרת אנרגיית השמש.

לדברי לנקרי, "יש לנו תוכניות שעד 2020 נגיע לעצמאות אנרגטית באילת. לכל בית עם גג באילת תהיה תחנה סולרית שתספק לו את צרכי האנרגיה, ואנחנו נהיה העיר הראשונה בארץ שבה התושבים כמעט שלא יצטרכו לצרוך חשמל. בכוונתנו גם למכור את האנרגיה שנייצר".

הוא הדגיש ש-"כל אלה הם פרויקטים שבהם אנחנו משלבים רכיבים של עיר חכמה. זאת, בנוסף לפרויקטים כמו פחים חכמים ומערכות שו"ב שמספקות למקבלי ההחלטות מידע מקיף על הנעשה בעיר בכל רגע".