פרשת תנופ"ה מסתעפת: משרד המשפטים תובע מנס 79.5 מיליון שקלים

כתב התביעה, שהוגש היום (ד'), מגובה בשתי חוות דעת מומחים הקובעות, כי "נס כשלה בפרויקט תנופ"ה כמעט בכל היבט של ניהול פרויקט תוכנה ובין היתר בניהול הזמן, ניהול האיכות, ניהול כוח אדם ומשאבים, ניהול התקשורת וניהול תכולת הפרויקט" ● התביעה הוגשה יומיים לאחר שתבעה נס את המשרד ודרשה פיצויים בגובה 20 מיליון שקלים ● נס טרם הגישה כתב הגנה

בין הפטיש לגוגל. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה היום (ד') תביעת נזיקין על סך 79.55 מיליון שקלים של משרד המשפטים נגד נס טכנולוגיות. זאת, בשל "כשלונה בפרויקט תנופ"ה, מערכת לניהול מידע בפרקליטות המדינה". הסיבה לתביעה: "הפרות חוזרות ונשנות של נס את ההסכם לפיתוח מערכת מידע עבור הפרקליטות".

בתביעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין רמי קוק, בעז פייל ויאיר לבנה ממשרד יגאל ארנון ושות', נכתב כי "משרד המשפטים שכר את נס לביצוע פרויקט הקמת מערכת ניהול מידע עבור פרקליטות המדינה. המשרד ראה חשיבות רבה בפרויקט זה, והקצה לו משאבים רבים, גם על חשבון פעילויות חשובות אחרות שלה". ואולם, "נס לא ביצעה את הפרוייט כהלכה. היא הקצתה לפרוייקט כוח אדם בלתי מספיק בכמותו ובאיכותו, הפיקה תוצרים ירודים באיכותם בכל שלבי הפרויקט, וחרגה פעם אחר פעם מלוחות הזמנים המוסכמים, לעתים חריגות של מאות אחוזים ביחס למוסכם".

כתב התביעה מגובה בשתי חוות דעת מומחים הקובעות, כי "נס כשלה בניהול הפרויקט כמעט בכל היבט של ניהול פרויקט תוכנה: ניהול הזמן, ניהול האיכות, ניהול כוח אדם ומשאבים, ניהול התקשורת וניהול תכולת הפרויקט". עוד קובעים המומחים, כי נס התנהלה בפרויקט בחוסר תום לב, או לכל הפחות ברשלנות חמורה ולאורך כל הדרך הסתייגה מדרישות משרד המשפטים כפיח שהתחייבה, וניסתה להרחיב את סך התמורה בטענות של חריגות מתכולה.

משרד המשפטים פנה לד"ר דניאל קרת, לשעבר סגן נשיא אמדוקס, מומחה בעל שם בתחום ה-IT, המשלב ידע וניסיון אקדמי ופרקטי. ד"ר קרת בחן את התנהלות נס בפרויקט, ובחוות הדעת קבע, כי "משעה שנס נטלה על עצמה את הפרוייקט כפרויקט Turn Key הייתה היא אחראית על ניהול הפרויקט בכל היבטיו". על מנת לקבוע מהם הנזקים הכספיים והאחרים שנגרמו למשרד המשפטים, פנה המשרד אל דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר. בועז בחן את התועלות שאמורות היו לצמוח למשרד כתוצאה מרכישת המערכת והטמעתה, וכנגזרת מהן קבע מהם הנזקים הכלכליים שנגרמו לתובעת עקב כישלונה של נס בפרויקט. בחוות דעתו הוא כתב ש-"למשרד נגרמו נזקים בשל הוצאות ונזקים בשל מניעת רווחים, בסך 79,575,213 שקלים".

בתיאור השתלשלות הפרשה, נכתב בכתב התביעה, כי המשרד בחר שלא לפרסם מכרז חדש לפרויקט, והעדיף לפנות אל נס, ולבקש את הצעתה לאספקת המערכת בפטור ממכרז. זאת, כי נס פיתחה ותחזקה עבור הנהלת בתי המשפט מערכת לניהול ידע במערכת בתי המשפט, ("בתי משפט הדור הבא" – במ"ה). אנשי המשרד הניחו, כי לנס יש יתרון, בשל היכרותה עם חלק ניכר מן המושגים, התהליכים וסוגי המסמכים הקיימים בפרקליטות, והן משום שבמערכת במ"ה ישנם רכיבים שיכולים היו לשמש פלטפורמה לפיתוח חלקים משמעותיים במערכת הנדרשת לפרקליטות. כך, ייחסכו משאבים רבים על ידי שימוש בתוצרים שפותחו כבר במקור עבורה.

"לנס הובהר היטב, כי למרות שמרכיבים משמעותיים ממערכת במ"ה יוכלו לשמש פלטפורמה לפיתוח המערכת החדשה – הרי ישנם פערים משמעותיים בין שתי המערכות. אין המדובר באספקת מערכת במ"ה בשינויים קלים, אלא במערכת חדשה ושונה", נטען, "אלא שנס הפרה הפרות חוזרות ונשנות את מחויבויותיה במסגרת ההסכם למול המשרד. כך, בין היתר, היא הקצתה לפרויקט כוח אדם בלתי מספיק בכמותו ובאיכותו, הפיקה תוצרים ירודים באיכותם בכל שלבי הפרויקט, חרגה פעם אחר פעם מלוחות הזמנים המוסכמים ולבסוף אף הפסיקה באופן חד-צדדי את עבודתה בפרויקט. נס כשלה בניהול הפרויקט, פגעה בציפיות הלגיטימיות של משרד המשפטים וגרמה נזק למטרות שלשמן הזמין משרד המשפטים את הפרויקט". עוד נטען, כי "נס חסרה את הידע והניסיון הנדרש לניהול פרויקט תוכנה גדול ומורכב כפרויקט תנופ"ה…היא כשלה במשימה זו כישלון חרוץ".

"נס כשלה בראש ובראשונה בניהול הפרויקט, על כל היבטיו, נס כשלה כישלון חרוץ בניהול הזמן בפרויקט, מה שהוביל ישירות לחריגות ואי עמידה בלוחות הזמנים לכל אורכו", נכתב, "נס כשלה בהעמדת מנהלת פרוייקט ראויה, מה שהוביל לכשלים מהותיים בכל דרך ההתנהלות אל מול משרד המשפטים; נס ניהלה באורח כושל את כוח האדם והמשאבים בפרויקט, כשלה בניהול התקשורת, בניהול תכולת הפרויקט והשינויים בה. נס כלל לא ניהלה את הסיכונים בפרויקט, אף שניהול סיכונים הוא אחד התחומים הדורשים את תשומת הלב הרבה ביותר ממנהל הפרוייקט, בייחוד בפרויקט גדול ומורכב כגון זה. נס החליטה מראש כי כוח האדם שתקצה לפרויקט יהיה מאיכות ירודה ובכמות מצומצמת, מתוך כוונה לחסוך בעלויות, ומתוך הנחה כי ניתן יהיה לדחות את לוחות הזמנים. נס הרשתה לעצמה לספק תוצרי עבודה באיכות ירודה, מתוך הנחה שהמשרד לא 'ישבור את הכלים' לאחר שהפרויקט יצא לדרך, וינקוט בכל אמצעי כדי שהפרויקט ימשיך להתנהל. נס שבה והעלתה דרישות להגדלת תקציב הפרויקט, אף כאשר הוכח כי לא היה להן כל יסוד, מתוך הנחה שהמשרד יעדיף לשלם סכומים נוספים ולא 'יפוצץ' את הפרויקט שחשיבותו עבורו היא כה גדולה".

עו"ד אודי נסימיאן, מנמ"ר משרד המשפטים מסר, כי "נס כשלה בניהול הפרויקט על כל היבטיו דבר שהקרין וגרר את האיכות הירודה של תהליך האפיון, הדחייה הגדולה בלוחות הזמנים, משבר האמון עם הלקוח ולבסוף עצירת הפרויקט. מנהלת הפרויקט מטעם נס לא ניהלה תהליך משותף לפתרון בעיות וחילוקי דעות דבר שהתפתח למשברים. מנהלת הפרויקט הייתה חייבת לנהל את המהלכים לסגירת פערים בהבנה, ובשקיפות מלאה".

טרם הוגש כתב הגנה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים