התוכנית של כחלון והמסחר ברשת

השבוע הקצר הזה החל בתוכנית של שר האוצר, משה כחלון, שכוללת שורה של הטבות למשפחות. רבות דובר בהקשר זה על הוזלת מחירי הצהרונים, אבל יש לה גם שני פנים טכנולוגיים-צרכניים: אחד מהם הוא ביטול מסי הקנייה על טלפונים סלולריים, מטענים וכרטיסי SIM, והשני, והלא פחות חשוב, הוא הוזלת המכסים על קניית נעליים וביטול המס על רכישת בגדי תינוקות. המטרה בכך היא לאפשר לרשתות האופנה וההנעלה להתמודד עם העלייה בקניות ברשת.

למעשה, המדינה מייצרת שכבת הגנה לרשתות כמו קסטרו, פוקס והמשביר לצרכן. לא ברור מהתוכנית מה תהיה ההשפעה של הוזלת המכסים על היקף ה-e-Commerce בישראל. זוהי שאלה מהותית ורחבה, שקשורה גם להיותה של ישראל אומת החדשנות.

המציאות בתחום הזה בארץ לא מעודדת, בלשון המעטה. הנתונים אמנם מראים שאנחנו קונים הרבה, אבל גם שהפוטנציאל הרב של השוק הזה בישראל עדיין לא מוצה, בגלל המכסים על המוצרים המיובאים. קניות דרך הרשת אמנם הפכו בישראל לסוג של תרבות – הן בגלל המחירים הזולים והן מתוך רצון לקבל תחושת שייכות לעולם – אבל יש שורה של חסמים שמונעים מישראלים רבים להיות חלק מהחגיגה.

סקר של TASC, שפורסם בתחילת השנה, מאשר השערות אלה. על פי סקר זה, ההכנסות משוק ה-e-Commerce הישראלי צמחו בשלוש השנים האחרונות ב-25% ומוערכות בכשבעה מיליארד שקלים, אבל הן עדיין מהוות כ-6% בלבד מההכנסות בתחום. עם זאת, הרכישות הללו, שמרביתן בתחומי המזון, האופנה, החשמל והאלקטרוניקה, והקוסמטיקה, מהוות כ-40% מהשוק. כלומר, הנתח של הגורמים הפיזיים עדיין עומד על נתון מכובד – 60%.

על פי התחזית של TASC, עד 2020 יגיע המסחר אונליין בישראל לשמונה מיליארד שקלים, מה שישפיע עוד יותר מהיום על החנויות הפיזיות. הדבר רלוונטי, כמובן, גם ליצרנים המקומיים, שמתמודדים אף הם עם המחירים הזולים של אותם מוצרים שהם מייצרים, שאנשים קונים ברשת.

מה המדינה צריכה לעשות בנוגע ל-e-Commerce?

כאן עולה השאלה: כיצד המדינה צריכה לנהוג בכל מה שקשור לקניות ברשת? האם עליה להגן בכל מחיר על היצרנים המקומיים ועל היבואנים, או לאפשר את ההתפתחות הטבעית של מגמת המסחר אונליין?

המסחר המקוון הוא תוצאה של התופעה הגלובלית שנקראת חדשנות משבשת. היא מאפשרת ליזמים בעלי מעוף ויכולת ניהול טובה להיכנס לתחומים שעד היום היו נחלתן של חנויות פיזיות בלבד, ולספק סחורה לא פחות טובה לצרכן הישראלי. עידוד המסחר המקוון צריך להיות יעד חשוב בתוכניות הכלכליות של משרד האוצר, כחלק ממדיניות הממשלה לעודד את החדשנות, את הטכנולוגיה ואת השוק החופשי, שהתוצר הישיר שלו הוא הוזלת יוקר המחיה.

כיום, האוצר לא נוקט עמדה בנושא ולא בוחן אפשרויות יצירתיות של הגדלת הפטור ממכס על מוצרים שנרכשים בחו"ל מעבר ל-500 דולר. בצד האחר, הוא גם לא דורש מהיבואנים ומבעלי הרשתות בתחומים השונים להתייעל ולא דורש מהם לתת מענה לחדשנות הטכנולוגית.

יש לכך היבט חברתי חשוב: בגלל המציאות המורכבת והמכסים שקיימים על קניות ברשת, נוצר חוסר שוויוניות בין מגזרי אוכלוסיה שונים – בין אלה שיש להם את היכולת לקנות אונליין לאלה שלא.

השורה התחתונה: הוזלת הטלפונים הסלולריים ומוצרי הביגוד וההנעלה היא צעד בכיוון הנכון, אבל חייבים להיות לה צעדים משלימים, בתחום המסחר האלקטרוני. המגמה צוברת תאוצה גם בישראל ויכולה להיות רחבה הרבה יותר אם יתנו לכך את המסגרת הנכונה.