"היעד: הנגשת השואה לדור הצעיר ולכל הקהלים – בכל ערוץ"

"בשנה האחרונה השקענו רבות במיקוד על הנגשת אתר יד ושם, ועשרות תתי-האתרים שלו, על מנת להעמיק את הקשר שלנו עם מגוון סוגי קהלים. לצד חוקרים ואנשי חינוך, אנו שואפים להגיע גם אל הדור הצעיר ולכלל הקהל הרחב, בארץ ובחו"ל. בעידן של Fake news, ודיבורים דוגמת אלה של שון ספנסר, דובר הבית הלבן, על 'מרכזי שואה' – יש חשיבות להעמקת תודעת השואה ולהנחלת הידע בנושא. עלינו לעשות זאת בכל הערוצים האפשריים", כך אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיות המידע, יד ושם.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר ליבר כי "כחלק ממימוש יעד זה, הטמענו פלטפורמה חדשה למערך האינטרנט שלנו, מבוססת קוד פתוח – Drupal. הטכנולוגיה טובה לנו כי היא נועדה לבנות אתרי אינטרנט עשירים בתוכן, כמו של יד ושם, היא מספקת רכיבי תוכנה מוכנים ובעלת יכולת גידול".

"עם Drupal אפשר לבנות אתרים מורכבים כשלנו. יש ברשת מאות אלפי אתרים מבוססי Drupal, ביניהם Economist ,MTV, אוניברסיטת הרווארד, ואתר הבית הלבן. אתר יד ושם הוא בין האתרים הגדולים בעולם שעל תשתית Drupal".

מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיות המידע של יד ושם. צילום: קובי קנטור

המניע לפרויקט, הסביר, "הוא להנגיש את האתר, לא רק במחשבים אישיים, אלא גם לעולם הנייד, טאבלטים וטלפונים חכמים – ולהתאים את חוויית המשתמש, כך שתעמוד בחוק הנגישות הנכנס לתוקף באוקטובר הקרוב".

לדברי ליבר, "החוק מתייחס לעברית ולערבית – ואנו מנגישים את האתר בהדרגה בכל שמונה השפות שהוא פועל: עברית, ערבית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, רוסית, ופרסית. לפני חודש בדיוק העלינו אתר מקיף בצרפתית – שנבנה מלכתחילה על תשתית Drupal".

פרויקט התשתית הענקי של מעבר ל-Drupal חייב חיבורים לאתרי אינטרנט חיצוניים, טיפול בהיבטי אבטחת מידע וגיבויים ועוד. הפרויקט נמשך כשנה, האתרים בעברית ובאנגלית כבר עלו, ובמהלך השנה הקרובה יעלו האתרים בשאר השפות.

"הנגישות אינה נושא חדש עבורנו", הסביר ליבר. "אנו רואים בה הזדמנות לטייב את האתר. אתר נגיש הוא טוב יותר ומביא להגדלת זמני השהייה באתר".

הקמת האתר החדש, אמר ליבר, "היא לא רק מהלך טכנולוגי – אלא גם תוכני. פעלנו לשיתוף התוכן, שיפרנו את המימד החזותי. יש לנו עשרות אלפי דפים. ב-2016 נכנסו לאתר כ-19 מיליון מבקרים, לעומת 18 מיליון ב-2015 – והנתון עולה מדי שנה".

הוא הוסיף כי "מדובר במימוש גישה הוליסטית, לא רק שיהיו דפים 'נחמדים': התפיסה דורשת שינוי מחשבתי, הן מאנשי ה-IT והן מאנשי התוכן – אגף התקשורת ביד ושם ובית הספר להוראת השואה של יד ושם – לטובת שיתוף פעולה וחיבור טוב יותר ביניהם".

לטובת ההנגשה, ציין ליבר, "אנו משתפים פעולה עם טריפאדוויזר (tripadvisor), כך שתיירים המגיעים ארצה יכולים להזמין דרכו סיור אצלנו, תוך קישור למערכת ה-CRM שלנו. אנו מופיעים ברשימת 25 המוזיאונים החשובים בעולם – על פי הצבעות הגולשים של טריפאדוויזר – והחיבור עם הפלטפורמה הזו משמעותי לתיירים המתכננים ביקור בארץ. הביקור באתר מהווה צעד משלים למי שלא מגיע ארצה".

קורסים מקוונים

"יש לנו סדרה מוצלחת ביותר של קורסים מקוונים בסגנון MOOC (ר"ת Massive Open Online Courses), אמר ליבר. "העלנו שני קורסים בנושא 'מבוא לשואה', ותוך שנה השתתפו בהם 65 אלף לומדים. זה נתון מפתיע והוא צפוי לגדול. בית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם שואף להשתמש בכל הערוצים האפשריים על מנת להגיע לכמה שיותר קהלים – וזו עוצמת האינטרנט".

אנשי ה-IT ביד ושם נערכים לשני שיאי כניסות – ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בארץ וביום השואה הבינלאומי שחל בינואר.

ה-IT פועל על מערך שרתים וירטואלי, מבוסס VMware, המאפשר להתרחב ולצמצם בהתאם לצורך התפעולי. בהיבט האחסון, למערך EMC הקיים נוספו מערכות היטאצ'י (Hitachi) ו-HPE, שיחד מטפלות בנפח של שלושה פטה בייט נתונים, כשיותר מ-400 טרה-בייט הם באתר האינטרנט.

עוד בוצע חידוש לתת-האתר הכולל את שמות הנספים בשואה, שמהווה חלק מאתר יד ושם. התשתית מכונה YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל.

"בנינו את הפלטפורמות שלנו בראייה של חוויית המשתמש של הדור הצעיר, כפי שהוא רגיל בשימוש באתרים אחרים, כי זה הדור החשוב לנו", אמר ליבר. "עם כל הצער שבדבר, דור הניצולים הולך ומתמעט, ואנחנו מביטים קדימה ורוצים להיות רלוונטיים לדור הצעיר".

נמשך פרויקט מחשוב שמות קורבנות השואה

עד כה הצליח יד ושם לזהות יותר משני שלישים משמות קורבנות השואה. להערכת אנשי המוסד, כיום מתועדים במאגר השמות, המופיע באתר, קרוב ל-4.7 מליון קורבנות. לפי הערכות ההיסטוריונים, בסופו של דבר יכיל מאגר השמות את פרטיהם של 80% מהקורבנות, שכן קשה יהיה למצוא, או שלא יימצא כלל, תיעוד לשאר.

המאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה עלה לרשת בנובמבר 2004, כשבו פחות משלושה מיליון שמות. אז יצא המוסד במבצע רחב היקף לאיסוף שמות חסרים מהציבור הרחב, שההיענות לו הייתה רבה.

מקורם של קרוב למחצית השמות נמצאים כיום במאגר המקוון בדפי עד – טפסים ובהם שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנספים, שממלאים קרובים או מכרים שלהם. מקור יתר השמות הוא בפרויקטי הנצחה של קהילות וניצולים, וכן במסמכים ארכיוניים.

הקושי העיקרי הוא באיתור שמותיהם של יהודים שנרצחו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות לשעבר, כי בניגוד למצב במערב אירופה, במדינות אלה בוצעו מעשי הרצח פעמים רבות במקום המגורים של היהודים, והנאצים לא ערכו רשימות גירוש עם פרטי הקורבנות.

עוד ארבעה מיליון דפי תיעוד

לדבריו, "יש להבחין בין מספר הנספים לרשומות אודות הקרבנות – שמספרן גבוה יותר, שכן על קורבן אחד יכולים להיות פריטי רישום רבים, למשל על הולדתו, הירצחו, או מסמך אודותיו מהגטו או ממחנה ההשמדה. הבעיה אינה פשוטה, ואנחנו עוסקים רבות במציאת פתרונות לכך".

כדי לעשות זאת, מסתייעים אנשי ה-IT של יד ושם בין השאר בפתרונות ה-Big Data של HPE ובאלגוריתמים המפותחים על ידי מעבדות החברה בחיפה. כך הם מפתחים דרכים חדשות לחשיפת יותר מאחד פטה-בייט של מידע בלתי מובנה, המאוחסן בארכיוני המרכז.

בשנה החולפת, סיים ליבר, "הנתון לא גדל משמעותית, הוספנו עוד שמות של עקורים מסוף השואה, קיבלנו מהציבור משובים לתיקון פרטים, אנו מעבים את המידע הקיים – ולמאגר המסמכים הוספנו עוד ארבעה מיליון דפי תיעוד".

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתח בשעה 20:00 בעצרת הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, הר הזיכרון, ירושלים.

בעצרת יישאו דברים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר יד ושם אבנר שלו, את דבר נציג הניצולים תשא שורדת השואה, אסתר מירון.

בראשונה, העצרת תועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק (Facebook) של יד ושם ובערוצי היוטיוב (YouTube) שלו. העצרת תועבר בשידור חי בערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 9, ערוץ 33, ובמקביל גם בקול ישראל ובגלי צה"ל.