"היה מימד הומוריסטי בסלפי של אורן חזן, וולגרי ככל שיהיה"

השבוע היינו עדים לסלפי שצילם ח"כ אורן חזן עם נשיא ארצות, דונלד טראמפ, כשזה הגיע לארץ – ולסערה שהוא עורר. האם ראוי שפוליטיקאים ישתמשו בכלי הפופולרי הזה בעידן הנוכחי?
"הסלפי הפך בשנים האחרונות מטכנולוגיה לתופעה פסיכולוגית וחברתית רחבת היקף. בדומה לאימוץ של טכנולוגיות אחרות בעידן הדיגיטלי, כמו ציוצים ושימוש בפייסבוק (Facebook), כך טבעי שפוליטיקאים מסוימים יאמצו גם את הסלפי. האימוץ אמור לסייע להם להפיץ את המסרים שלהם, וגם ליצור לעצמם דימוי של מי שמחוברים להוויה העכשווית. דרך השימוש בסלפי תלויה באישיותו של הפוליטיקאי ובסגנונו.

דונלד טראמפ מכיר היטב את יתרונות המדיה החברתית. הוא עשה שימוש דומיננטי בטוויטר (Twitter) לאורך כל קמפיין הבחירות שלו, בפייסבוק וברשתות האחרות פורסמו הרבה ידיעות שהוגדרו כ-'Fake news' – מושג שממש נקשר בשמו של טראמפ – ויש שטענו שבעזרת כל הבאזזז הזה הוא אפילו זכה בבחירות".

האם ייתכן שאורן חזן פשוט הצטלם עם המורה הרוחני שלו?
"אין ספק שחיבור הסלפי בין חזן לטראמפ אינו מקרי. חזן מנסה כנראה לאמץ בכך כמה ממאפייניו הבולטים של טראמפ: פוליטיקאי שבסגנונו יש בוז כלפי רבים מהכללים המקובלים של התקינות הפוליטית – לא רק בשפה, אלא גם בהתנהגות. מדובר בסגנון שיש בו במקרים רבים גסות ובוטות, המבדל את הפוליטיקאי ממרבית עמיתיו. כך הוא נשמר בזיכרון ואף מצטייר ככל הנראה בעיני תומכיו הפוטנציאליים כמי ש-'לא עושה חשבון' לממסד שאמון הציבור בו נמצא בירידה עקבית, ומטלטל את המערכת הפוליטית".

האם תקריות כמו הסלפי של אורן חזן או שמלת ירושלים של מירי רגב מועילות לתדמיתו של איש הציבור?
"היתרון העיקרי של התנהגות חריגה ובוטה כזו הוא יצירת נוכחות בשיח הציבורי. אשר לתועלת התדמיתית – גם אם מדובר באקטים שיש בהם וולגריזציה של המרחב הציבורי, בהחלט ייתכן שבקהלי היעד של אותו פוליטיקאי, מעשים כאלה מחזקים את תדמיתו כאאוטסיידר, שבועט במוקדי הכוח.

במקרה של אורן חזן היה גם ממד הומוריסטי, וולגרי ככל שיהיה – ולהומור יש תפקיד לא מבוטל בפוליטיקה. אם בעבר חשו פוליטיקאים שהם חייבים להיות תמיד רציניים, הרי שבעשורים האחרונים יש רבים שמאמצים את קביעתו של הסוציולוג הגרמני הנס ספייר, שכתב ש-'לצד שכנוע ושקרים, ייעוץ וחנופה, ביטויי הערכה ושוחד, ענישה ואלימות, צייתנות ובגידה – הבדיחה היא חלק מהאוצר הגדול של הכלים הפוליטיים'. אני בספק אם חזן קרא את המאמר, אבל הוא חש בתועלת שיש בהומור".

האם הפוליטיקאים שעושים שימוש ציני במדיה החדשה מאמינים שהדבר יעזור להם בפוליטיקה או שהם פשוט רוצים להיות סלבים?
"בעשורים האחרונים אנחנו נמצאים בעידן הפרסונליזציה ואף הסלבריטיזציה של הזירה הפוליטית. משקלן של המפלגות יורד כמעט בכל העולם המערבי, וכך גם של השיח האידאולוגי שהיה מקובל בעבר. הפרסונה של הפוליטיקאי דוחקת מרכיבים אחרים. עדות לכך ניתן למצוא גם בהצלחתם של אנשי תקשורת בארץ ובעולם להיקלט בקלות יחסית בעולם הפוליטי. רבים מהם מנצלים היטב את מעמדם הסלבריטאי כדי לזכות באמון הבוחר, שאיננו מעמיק בבחינת דרכו האידאולוגית של המועמד או בכישוריו הפוליטיים, המדיניים או הכלכליים".

אז אתה אומר בעצם האם שאין יותר מקום לפוליטיקאי המעמיק, הידען?
"יש מקום לסוג כזה של פוליטיקאי, ויש כאלה אצלנו. אבל כשהפוליטיקה הופכת לקרנבל צעקני ו-וולגרי, יש בהחלט סכנה שאנשים מעמיקים ורציניים יירתעו מלהיכנס לזירה הפוליטית".

מה תהיה האבולוציה של הפוליטיקאים בתקשורת של הזמן החדש? אילו תכונות יתחזקו ואילו ייחלשו כתוצאה מהשתלטות הניו-מדיה על חיינו?
"כשהחל עידן הטלוויזיה בפוליטיקה בארצות הברית, בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, כתבו פרשנים פוליטיים שמעתה, פוליטיקאי יצטרך להיות גם שחקן. במרוצת השנים, כשגברה המודעות להשפעת התקשורת על הפוליטיקה, נטען, במידה רבה של צדק, שהתקשורת מרדדת את השיח הפוליטי.

הניו-מדיה העצימה את הדמוקרטיזציה של השיח, ואפשרה לכל אזרח להיות שחקן פעיל בשיח הציבורי ובדיון הפוליטי. הפוליטיקאי בעשורים הבאים יהיה חייב על כן להכיר את כל הזירות הללו, המשתנות בתדירות גבוהה, לזהות אסטרטגיות וטקטיקות שיאפשרו לו להיבחר, וגם לשמר את התמיכה הציבורית לאחר שייבחר. הוא לא צריך להפוך להיות אורן חזן, אבל יהיה עליו להכיר את המפה התקשורתית על בורייה, ולנסות לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו במרב הערוצים. זה מסובך ומורכב, אבל חיוני.

כך עשה גם בנימין נתניהו כאשר בחר לשגר לרשתות החברתיות – ולעקוף בכך את תשדירי תעמולת הבחירות הרשמיים – סרטוני וידיאו הומוריסטיים. בעבר זה לא היה עולה על הדעת, אבל במציאות התקשורתית הנוכחית הוא זכה לשבחים אפילו בעמודי העיתון הוותיק הוול-סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal), שם הגדירה בעלת הטור השמרנית פגי נונאן את סרטון הבייביסיטר כ-'אחד מסרטוני הבחירות הטובות שראיתי – משעשע, חם, מפתיע וחכם'".

האם, להערכתך, הפוליטיקאים הישראליים ישתמשו גם בשירותי Live, שמסכנים אותם בשידורים חיים של פאדיחות ופאשלות?
"בהחלט. זה כבר קרה בעת ביקור טראמפ, ולא באינטרנט אלא בטלוויזיה, כשמשפחת נתניהו אפשרה להעביר בשידור חי את כניסת הזוג הנשיאותי למעון הרשמי, ואגב כך נחשף הציבור בישראל לאמירותה המביכות של שרה נתניהו על סיוד הבית ועוד. זה בוודאי יקרה בעתיד, יחד עם אימוץ טכנולוגיות חדשות שטרם נחשפנו אליהן".